ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 12: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה

מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה

זוהר חדש · מאמר 12 · 19 פסקאות

  1. המוליד לשם זנות אין לו אלא נפש חיה - וזרע אמת למקדש עצמו
    אמר רבי יהודה, הרשעים על שאינן מולידים אלא לשם זנות, בעזות ובחציפות, אין להם אלא אותה הנפש החיה הנתונה לבהמות, שעניינם אינם אלא כבהמה. אבל צדיקים היודעים לקדש עצמם,… לדף הפיסקה
  2. ׳שוא עמלו בוניו בו׳ - הכנסת נפש חיה הכלה כהבל בולד
    רב הונא אמר, לכוין ולקדש עצמו לשם שמים, שנאמר ׳אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו׳. כלומר, אם אין הכונה לשם שמים, לבנות הבית ולהוליד בנים, ׳שוא עמלו בוניו בו׳, שמכניס… לדף הפיסקה
  3. ׳אמת מארץ תצמח׳ בנוטריקון - ואין בנין בלא יסוד בשעת החבור
    אמר רבי יצחק, אמת הוא נוטריקון. א', אמ"ת. מ"ם מאר"ץ. תי"ו, תצמ"ח. כלומר ׳אמת מארץ תצמח׳. מאי משמע, אמר רבי יצחק, בשעת החיבור, שצריך להיות שם האמת והיושר, בשעה שנתהוה… לדף הפיסקה
  4. מעשה בערבי הזקן נושא המשא - שנוצר במחשבת אביו כלפי חוץ
    רבי זירא אמר, זמנא חדא הוה אזלינא במדברא, ואשכחנא חד ערבאי, דהוה מטיל אכתפיה מטול י' סאין, והוה סבא, ואמרנא ליה, חילא דא בעי למלעי באורייתא. אמר, לא עבדו לי אבא ואימא… לדף הפיסקה
  5. אשרי מי שאבותיו הרהרו בטוב - בת שבע ודוד שנתכונו בשלמה
    אמר רבי יהודה, אשרי מי שאבותיו הרהרו בדבר טוב. מנא לן, מן בת שבע אם שלמה, דקרא מסהיד עליה, שהיא אם שלמה ממש. משום דאתייסיד ממנה, מעניינה, ומהרהורה, ומהשתדלותה, שנאמר… לדף הפיסקה
  6. למואל למו אל - כל המתכון לשם שמים יוצא ממנו בן טוב
    אמר רבי יהודה, בשביל שלמה נאמר שיר זה, שנתכוון דוד עליו לשום שמים. ואמו ג"כ נתכוונה לשום שמים. ויצא מהם שלמה, דכתיב ביה ׳וישב שלמה על כסא ה' למלך׳ . אמר רבי יצחק, לפיכך… לדף הפיסקה
  7. מעשה בבעלי כפר קרדו - תפלת איש ואשתו קודם החבור לבן ירא חטא
    תנו רבנן, אמר רבי יוסי בן פזי, זמנא חדא הוינא אזיל באורחא, וערענא בההוא טורא דכפר קרדו, והוו גוברי בדיחי בחולקיהון, ובאית תמן ליליא דשבתא, ואפוקי שבתא. וחמיתי לאושפיזאי… לדף הפיסקה
  8. הילד הנשמר מדבר עם מי שאין בו נשמה - והכרת הנשמה החדשה
    אמר רבי יוסי, אחזי אנפי שכינתא, דלבתר יומין ערעית תמן, וחזית ההוא ברא דאתייליד להו, והוה בר שבע שנין, חמי לי בביתא, ולא בעא למללא עמי. אמר ליה אבוה, זיל לקמיה, דגברא… לדף הפיסקה
  9. נפש חיה שהוציאה הארץ - תנועה בלא שכל וחכמה בעבודת קונה
    אמר לי, ידעת נפש חיה, דאמר קרא, דהוות מן ארעא, והא משמע נפש חיה, למה. אמרית, אימא ברי. אמר, הכי אמר לי מורי, דהיא נפשא דאפיקת ארעא. ומן ארעא אתגזרת. אבל היא חייתא,… לדף הפיסקה
  10. ראשית חכמה שמו של הקב"ה - קצתה למשה ולשלמה והילד ששמו אהבה
    אמרית ליה ברי, מאן הוא רבך. אמר לי רבי אלכסנדראי. אמרית ליה, ומה לעית יומא דין. אמר לי, האי קרא דכתיב, ׳ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם׳ . כך אמר רבי אלכסנדראי,… לדף הפיסקה
  11. חכמת אדם הראשון - הכרת בעלי נפש חיה ובעלי נשמה בקריאת השמות
    אמר רבי יעקב בר אידי, חכם היה אדם הראשון, שהיה מכיר ויודע לכל מי שהיה בו ׳נפש חיה׳, ומי שהיה בו נשמה, כשבאו אצלו הכיר את כלם. הדא הוא דכתיב ׳וכל אשר יקרא לו האדם נפש… לדף הפיסקה
  12. חמלת הקב"ה על בעלי נפש חיה במיתתם - ודין הטבח שיצאה טרפה מידו
    אמר רבי יהודה, אף על גב דהאי נפש חיה אית בבהמות ובחיות ובמיניהם, והתירם לבני אדם, חס הקדוש ברוך הוא עליהם במיתתם, שלא יצערום לאותם בעלי נפש החיה. דלית לך כל אינש, דלית… לדף הפיסקה
  13. קל וחומר מטבח שלא בדק סכינו - למי שיצאה טרפה מתחת ידו
    אמר רבי יצחק, וכי על זמנא חדא לא ליעניש בר מהאי. והא תנינן, האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם, משמתינן ומעברינן ליה, ומכרזינן אבשריה דטרפה היא, ומה על סכינא דלא נמצאת יפה… לדף הפיסקה
  14. מעשה בטבח שנתכון לשני סימנים ושחט אחד - והכונה לשמים בשחיטה
    אמר רבי יוסי, אנא חמית לרבי יהודה דזמין לרבי יוסי ורבי חגי, והוה טבחא, ורבי אבא קרין ליה. ונכיס ההוא תרנגולתא, ונתכוין לתרי סימני, ובדקו ואשכחו דנכיס חד סימנא, וחד לא… לדף הפיסקה
  15. התר אכילת בעלי נפש חיה - שאלמלא נשמה בהם לא הותרו
    אמר רבי יעקב, תא חזי, כל מה שנברא מזו הנפש החיה, התירו הקדוש ברוך הוא לבני אדם, מפני שאין להם נשמה לדעת ולהכיר בעבודת בוראם. דאלמלי הויא להו נשמה, לא הותרו. לדף הפיסקה
  16. ׳מכל אשר בחרבה מתו׳ - סלוק בעלי הנשמה קודם המבול ואז נעשה דין
    שאל רבי אבא לרבי חייא, אמריתון דנשמתא לא עייל בבר נש, עד דיסתכל בפולחנא דקודשא בריך הוא, וכדין להוי ליה נשמתא, ואמריתון דנשמתא היא קדישא, מעליא על כולא. אם כן מאי האי… לדף הפיסקה
  17. שבח מיני זמר אינו כלום - ועקר ההלול ׳כל הנשמה תהלל יה׳
    עוד אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב. ׳הללוהו בתקע שופר הללוה׳ "ו ׳בנב"ל וכנו"ר׳ ׳הללוה"ו בתו"ף ומחול הללוה"ו במני"ם ועוגב׳. וכי צריך הקדוש ברוך הוא להאי. אלא אמר דוד, כל מה… לדף הפיסקה
  18. מדת הקב"ה המבלה את מעשיו - ׳אין בלתך׳ אל תקרי אלא בלותך
    ט ׳ויאמר אלהים יקוו המים וגו'׳, רבנן פתחי בהאי קרא, ׳לכו חזו מפעלות׳ אלהים ׳אשר שם שמות בארץ׳. אמר רבי אבא, בא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם… לדף הפיסקה
  19. ׳לכו חזו׳ מראש העולם עד סופו - מקום רשעים שאינו נבנה לעולמים
    כך הוא כתיב, ׳לכו חזו מפעלות׳ אלהים וגו', אמר רבי אבא, עובדוי דקודשא בריך הוא דעביד להו בעלמא דין, דוד מלכא הוה בהתבהלא, ואמר ׳לכו חזו׳, בואו מבעי ליה. אלא אמר דוד, כל… לדף הפיסקה