ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 12: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה › פיסקה 4

מעשה בערבי הזקן נושא המשא - שנוצר במחשבת אביו כלפי חוץ

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה · מאמר 12 · פיסקה 4

לשון הזוהר

רַבִּי זֵירָא אָמַר, זִמְנָא חָדָא הֲוָה אָזְלִינָא בְּמַדְבְּרָא, וְאַשְׁכַּחְנָא חַד עַרְבָאי, דְּהֲוָה מָטֵיל אַכִּתְפֵיהּ מְטוֹל י' סְאִין, וַהֲוָה סָבָא, וַאֲמַרְנָא לֵיהּ, חֵילָא דָא בָּעֵי לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲמַר, לָא עֲבָדוּ לִי אַבָּא וְאִימָּא בְּגִין כָּךְ, אֶלָּא לְעוֹבָדָא דָא. דַּאֲנָא שְׁמָעִית לַאֲבוֹי דִּבְשַׁעְתָּא דְּעָבִיד לִי, דְּכִסּוּפֵיהּ לְבַר הֲוָה, דִּיְהֵא לֵיהּ חֵילָא לְאַיְיתֵי עִיבּוּרָא מִן חַקְלָא. וּבְהַאי עֵיטָא אִימְלַךְ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, וְהָא אֲנָא סָבָא מַאי אִיעֲבַד.

תרגום

אָמַר רַבִּי זֵירָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, וּמָצָאתִי עַרְבִי אֶחָד, שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפוֹ מַשָּׂא עֲשָׂרָה סְאִים, וְהָיָה זָקֵן, וְאָמַרְתִּי לוֹ, כֹּחַ זֶה צָרִיךְ לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה. אָמַר, לֹא עָשׂוּ לִי אַבָּא וְאִמָּא בִּשְׁבִיל כָּךְ, אֶלָּא לְמַעֲשֶׂה זֶה. שֶׁאֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אוֹתִי, תַּאֲוָתוֹ הָיְתָה כְּלַפֵּי חוּץ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהָבִיא תְּבוּאָה מִן הַשָּׂדֶה. וּבְעֵצָה זוֹ נִמְלַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַהֲרֵי אֲנִי זָקֵן, מָה אֶעֱשֶׂה?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי זירא אמר, זמנא חדא הוה אזלינא במדברא, ואשכחנא חד ערבאי, דהוה מטיל אכתפיה מטול י' סאין, והוה סבא, ואמרנא ליה, חילא דא בעי למלעי באורייתא. אמר, לא עבדו לי אבא ואימא בגין כך, אלא לעובדא דא. דאנא שמעית לאבוי דבשעתא דעביד לי, דכסופיה לבר הוה, דיהא ליה חילא לאייתי עיבורא מן חקלא. ובהאי עיטא אימלך בההיא שעתא, והא אנא סבא מאי איעבד.

התרגום: אמר רבי זירא, פעם אחת הייתי הולך במדבר, ומצאתי ערבי אחד, שהיה נושא על כתפו משא עשרה סאים, והיה זקן, ואמרתי לו, כח זה צריך לעמל בתורה. אמר, לא עשו לי אבא ואמא בשביל כך, אלא למעשה זה. שאני שמעתי מאבי, שבשעה שעשה אותי, תאותו היתה כלפי חוץ, שיהיה לו כח להביא תבואה מן השדה. ובעצה זו נמלך באותה שעה, והרי אני זקן, מה אעשה?

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בוישלח מאמר יא, ח (קעב:) תא חזי אם ה' וכו': בוא וראה, כתוב, אם ה' לא יבנה בית וגו'. אם ה', זהו המלך העליון, שהוא ז"א, שהוא בונה תמיד, דהיינו בסוד זווג דלא פסיק, את הבית הזה, שהוא הנוקבא, ומתקן אותו. ומתי משפיע לה…

לכל המפרשים על פיסקה זו