ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 12: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה › פיסקה 7

מעשה בבעלי כפר קרדו - תפלת איש ואשתו קודם החבור לבן ירא חטא

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה · מאמר 12 · פיסקה 7

לשון הזוהר

תָּנוּ רַבָּנָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִּי, זִמְנָא חָדָא הֲוֵינָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא, וְעַרְעָנָא בְּהַהוּא טוּרָא דִּכְפַר קַרְדוֹ, וַהֲווּ גּוּבְרֵי בְּדִיחֵי בְּחוּלָקֵיהוֹן, וּבָאִית תַּמָּן לֵילְיָא דְשַׁבַּתָּא, וַאֲפוּקֵי שַׁבַּתָּא. וַחֲמֵיתִי לְאוּשְׁפִּיזָאי דְּהֲוָה בָּעֵי לְמִשְׁכַּב עִם דְּבִיתְהוּ, קָאִים הַאי מֵהַךְ גִּיסָא וְצַלֵּי, וְקָמַת הִיא מֵהָאֵיךְ גִּיסָא וְצַלַּת. אַמְרֵינָא לְהוֹן, מַאי צְלוֹתְכוֹן בְּשַׁעֲתָא דָא. אֲמָרוּ לִי, עִידָּנָא דִידָן, לְזִוּוּגָא מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּמְצַלֵּינָן צְלוֹתָנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּיהֵא לָנָא בַּר, דְּיִפְלַח פּוּלְחָנֵיהּ, בַּר דָּחֵיל חַטָאָה, בַּר דְּמֶעֱבֵיד פִּיקּוּדוֹהִי, וְלָא יִסְטֵי מֵאוֹרַיְיתָא לְיָמִינָא וְלִשְׂמָאלָא. אַמְרִינָא לְהוֹ, יְהֵא רַעֲוָא דִּיהֵא לְכוֹן בָּעוּתְכוֹן, דְּהָא לְשׁוּם שָׁמַיִם קָא עֲבִדְתִּין.

תרגום

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פַּזִּי, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַשְׁתִּי בְּהַר שֶׁל כְּפַר קַרְדּוּ, וְהָיוּ אֲנָשִׁים שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם, וּבָאתִי שָׁם בְּלֵיל שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְרָאִיתִי אֶת בַּעַל אַכְסַנְיָתִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִשְׁכַּב עִם אִשְׁתּוֹ, עוֹמֵד זֶה מִצַּד זֶה וּמִתְפַּלֵּל, וְקָמָה הִיא מִצַּד זֶה וּמִתְפַּלֶּלֶת. אָמַרְתִּי לָהֶם, מַה תְּפִלַּתְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ? אָמְרוּ לִי, עֵת שֶׁלָּנוּ, לְהִזְדַּוֵּג מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּמִתְפַּלְּלִים אֲנַחְנוּ תְּפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בֵּן, שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ, בֵּן יְרֵא חֵטְא, בֵּן שֶׁיַּעֲשֶׂה מִצְוֹתָיו, וְלֹא יִסְטֶה מֵהַתּוֹרָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אָמַרְתִּי לָהֶם, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם בַּקָּשַׁתְכֶם, שֶׁהֲרֵי לְשֵׁם שָׁמַיִם אַתֶּם עוֹשִׂים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנו רבנן, אמר רבי יוסי בן פזי, זמנא חדא הוינא אזיל באורחא, וערענא בההוא טורא דכפר קרדו, והוו גוברי בדיחי בחולקיהון, ובאית תמן ליליא דשבתא, ואפוקי שבתא. וחמיתי לאושפיזאי דהוה בעי למשכב עם דביתהו, קאים האי מהך גיסא וצלי, וקמת היא מהאיך גיסא וצלת. אמרינא להון, מאי צלותכון בשעתא דא. אמרו לי, עידנא דידן, לזווגא משבת לשבת, ומצלינן צלותנא קמי קודשא בריך הוא, דיהא לנא בר, דיפלח פולחניה, בר דחיל חטאה, בר דמעביד פיקודוהי, ולא יסטי מאורייתא לימינא ולשמאלא. אמרינא להו, יהא רעוא דיהא לכון בעותכון, דהא לשום שמים קא עבדתין.

התרגום: שנו רבותינו, אמר רבי יוסי בן פזי, פעם אחת הייתי הולך בדרך, ופגשתי בהר של כפר קרדו, והיו אנשים שמחים בחלקם, ובאתי שם בליל שבת, ובמוצאי שבת. וראיתי את בעל אכסניתי שהיה רוצה לשכב עם אשתו, עומד זה מצד זה ומתפלל, וקמה היא מצד זה ומתפללת. אמרתי להם, מה תפלתכם בשעה זו? אמרו לי, עת שלנו, להזדוג משבת לשבת, ומתפללים אנחנו תפלתנו לפני הקב"ה, שיהיה לנו בן, שיעבד עבודתו, בן ירא חטא, בן שיעשה מצותיו, ולא יסטה מהתורה לימין ולשמאל. אמרתי להם, יהי רצון שיהיה לכם בקשתכם, שהרי לשם שמים אתם עושים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: