למואל למו אל - כל המתכון לשם שמים יוצא ממנו בן טוב
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה · מאמר 12 · פיסקה 6
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה נֶאֱמַר שִׁיר זֶה, שֶׁנִּתְכַּוֵּון דָּוִד עָלָיו לְשׁוּם שָׁמַיִם. וְאִמּוֹ ג"כ נִתְכַּוְּונָה לְשׁוּם שָׁמַיִם. וְיָצָא מֵהֶם שְׁלֹמֹה, דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט). אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לְפִיכָךְ נִקְרָא (משלי לא) לְמוּאֵל, מַאי לְמוּאֵל, כְּמוֹ לְמוֹ פִי. מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִתְכַּוְּנוּ לְמוֹ אֵל. וּמִכָאן לָמַדְנוּ, כָּל הַמִּתְכַּוֵּין לְשֵׁם שָׁמַיִם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נָפִיק מִנֵּיהּ בַּר דְּמַעֲלֵי. וּמְנָא לָן, מִשְׁמוּאֵל, שֶׁנִּתְכַּוְּונָה אִמּוֹ עָלָיו תָּמִיד לְשׁוּם שָׁמַיִם, דִּכְתִיב (שמואל א א) וּנְתַתִּיו לַה', וְכֵן ׳אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי׳ (שם ב). וְכֵן אָמַר דָּוִד, אִם יִהְיֶה לִי הַבֵּן הַזֶּה, מִכָּאן יִהְיֶה זָמִין לְמוּאֵ"ל. כְּלוֹמַר, נָתוּן הוּא לָאֵל.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה נֶאֱמַר שִׁיר זֶה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן דָּוִד עָלָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְאִמּוֹ ג"כ נִתְכַּוְּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְיָצָא מֵהֶם שְׁלֹמֹה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לְפִיכָךְ נִקְרָא ׳לְמוּאֵל׳ (משלי לא), מַהוּ ׳לְמוּאֵל׳? כְּמוֹ ׳לְמוֹ פִי׳, מְלַמֵּד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִתְכַּוְּנוּ ׳לְמוֹ אֵל׳. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל הַמִּתְכַּוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בֵּן טוֹב. וּמִנַּיִן לָנוּ? מִשְּׁמוּאֵל, שֶׁנִּתְכַּוְּנָה אִמּוֹ עָלָיו תָּמִיד לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳וּנְתַתִּיו לַה׳ (שמואל א א), ׳וְכֵן׳ (שם ב) אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. וְכֵן אָמַר דָּוִד, אִם יִהְיֶה לִי הַבֵּן הַזֶּה, מִכָּאן יִהְיֶה מוּזְמָן לְמוּאֵ"ל, כְּלוֹמַר, נָתוּן הוּא לָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, בשביל שלמה נאמר שיר זה, שנתכוון דוד עליו לשום שמים. ואמו ג"כ נתכוונה לשום שמים. ויצא מהם שלמה, דכתיב ביה ׳וישב שלמה על כסא ה' למלך׳ (דברי הימים א כט). אמר רבי יצחק, לפיכך נקרא (משלי לא) למואל, מאי למואל, כמו למו פי. מלמד, ששניהם נתכונו למו אל. ומכאן למדנו, כל המתכוין לשם שמים. באותה שעה, נפיק מניה בר דמעלי. ומנא לן, משמואל, שנתכוונה אמו עליו תמיד לשום שמים, דכתיב (שמואל א א) ונתתיו לה', וכן ׳אל הנער הזה התפללתי׳ (שם ב). וכן אמר דוד, אם יהיה לי הבן הזה, מכאן יהיה זמין למוא"ל. כלומר, נתון הוא לאל.
התרגום: אמר רבי יהודה, בשביל שלמה נאמר שיר זה, שנתכון דוד עליו לשם שמים. ואמו ג"כ נתכונה לשם שמים. ויצא מהם שלמה, שכתוב בו ׳וישב שלמה על כסא ה' למלך׳ (דברי הימים א כט). אמר רבי יצחק, לפיכך נקרא ׳למואל׳ (משלי לא), מהו ׳למואל׳? כמו ׳למו פי׳, מלמד, ששניהם נתכונו ׳למו אל׳. ומכאן למדנו, כל המתכון לשם שמים, באותה שעה, יוצא ממנו בן טוב. ומנין לנו? משמואל, שנתכונה אמו עליו תמיד לשם שמים, שכתוב ׳ונתתיו לה׳ (שמואל א א), ׳וכן׳ (שם ב) אל הנער הזה התפללתי. וכן אמר דוד, אם יהיה לי הבן הזה, מכאן יהיה מוזמן למוא"ל, כלומר, נתון הוא לאל.