ראשית חכמה שמו של הקב"ה - קצתה למשה ולשלמה והילד ששמו אהבה
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה · מאמר 12 · פיסקה 10
לשון הזוהר
אֲמָרִית לֵיהּ בְּרִי, מָאן הוּא רַבָּךְ. אֲמַר לִי רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרָאי. אֲמָרִית לֵיהּ, וּמָה לָעֵית יוֹמָא דֵין. אֲמַר לִי, הַאי קְרָא דִּכְתִיב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עוֹשֵׂיהֶם׳ (תהלים קיא). כָּךְ אָמַר רִבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרָאי, מָה הוּא חָכְמָה. הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא חָכְמָה. וּמֵעוֹלָם לֹא גִּילָּה לְשׁוּם אָדָם, וְלֹא עָתִיד לְהִגָּלוֹת, אֶלָּא קְצָת הֵימֶנָּהּ לְמשֶׁה לְבַד. וְלֹא עָמַד עַל כָּל יְדִיעָתָהּ, אֶלָּא עָמַד עַל מַה שֶּׁלֹּא עָמַד אָדָם, עַל הַאי רֵאשִׁית, שֶׁהִיא חָכְמָה. דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּמשֶׁה, (דברים ל״ג:כ״א) ׳וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ׳, וְזֶהוּ חָכְמָה. וְאִם תֹּאמַר, הָא כְתִיב (מלכים א ה׳:כ״ו) ׳וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה׳. תָּא חֲזֵי, לֹא כְתִיב נָתַן הַחָכְמָה, אֶלָא חָכְמָה, שֶׁעָמַד עַל קְצַת אֲמִיתָּתָהּ. הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לָדַעַת קְצָתוֹ, דִּכְתִיב בֵּיהּ, (ישעיהו י״א:ב׳) ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה׳ כו'. וְהַחָכְמָה הִיא רֵאשִׁית הַכֹּל, וְקוֹדֶם הַכֹּל, אֲבָל ׳יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב׳. כְּלוֹמַר, הַיִּרְאָה נִשְׁאֲרָה בַּשֵׂכֶל וּבִינָה, לָדַעַת וְלַחֲקוֹר יִרְאַת ה'. לְכָל עוֹשֵׂיהֶם, לְעוֹשֶׂה הַמִּצְוֹת בְּיִרְאָה בַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבָה. אָמַרְתִּי לוֹ, מַה שִּׁמְךָ. אָמַר לִי, אַהֲבָה. אָמַרְתִּי לוֹ, מַר אַהֲבָה, וְקָרִיתִי עָלָיו, (ירמיהו ל״א:ג׳) ׳וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ׳. וַאֲנָא זָכֵינָא לְמֶחֱמֵי לְרַב אַדָּא בְּרֵיהּ, וְסָחֵינָא לֵיהּ הַאי.
תרגום
אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, מִי הוּא רַבְּךָ? אָמַר לִי, רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרַאי. אָמַרְתִּי לוֹ, וּמַה לָּמַדְתָּ הַיּוֹם? אָמַר לִי, פָּסוּק זֶה שֶׁכָּתוּב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם׳ (תהלים קיא, י). כָּךְ אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרַאי, מָה הִיא חָכְמָה? הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, וְהוּא חָכְמָה, וּמֵעוֹלָם לֹא גִּלָּה לְשׁוּם אָדָם, וְלֹא עָתִיד לְהִגָּלוֹת, אֶלָּא קְצָת מִמֶּנָּה לְמֹשֶׁה לְבַד. וְלֹא עָמַד עַל כָּל יְדִיעָתָהּ, אֶלָּא עָמַד עַל מַה שֶּׁלֹּא עָמַד אָדָם, עַל רֵאשִׁית זוֹ, שֶׁהִיא חָכְמָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ בְּמֹשֶׁה, (דברים ל״ג:כ״א) ׳וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ׳, וְזֶהוּ חָכְמָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָתוּב (מלכים א ה׳:כ״ו) ׳וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה׳. בֹּא רְאֵה, לֹא כָתוּב ׳נָתַן הַחָכְמָה׳, אֶלָּא ׳חָכְמָה׳, שֶׁעָמַד עַל קְצָת אֲמִתָּתָהּ. הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לָדַעַת קְצָתוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, (ישעיהו י״א:ב׳) ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה׳ (ישעיה יא, ב) וְכוּ'. וְהַחָכְמָה הִיא רֵאשִׁית הַכֹּל, וְקֹדֶם הַכֹּל, אֲבָל ׳יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב׳ (תהלים קיא, י). כְּלוֹמַר, הַיִּרְאָה נִשְׁאֲרָה בַּשֵּׂכֶל וּבִינָה, לָדַעַת וְלַחְקֹר יִרְאַת ה'. ׳לְכָל עֹשֵׂיהֶם׳, לְעוֹשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּיִרְאָה בַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבָה. אָמַרְתִּי לוֹ, מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לִי, אַהֲבָה. אָמַרְתִּי לוֹ, מָר אַהֲבָה, וְקָרָאתִי עָלָיו, (ירמיהו ל״א:ג׳) ׳וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ׳. וַאֲנִי זָכִיתִי לִרְאוֹת אֶת רַב אַדָּא בְּנוֹ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ זֹאת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמרית ליה ברי, מאן הוא רבך. אמר לי רבי אלכסנדראי. אמרית ליה, ומה לעית יומא דין. אמר לי, האי קרא דכתיב, ׳ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם׳ (תהלים קיא). כך אמר רבי אלכסנדראי, מה הוא חכמה. הוא שמו של הקדוש ברוך הוא. והוא חכמה. ומעולם לא גילה לשום אדם, ולא עתיד להגלות, אלא קצת הימנה למשה לבד. ולא עמד על כל ידיעתה, אלא עמד על מה שלא עמד אדם, על האי ראשית, שהיא חכמה. דכתיב ביה במשה, (דברים ל״ג:כ״א) ׳וירא ראשית לו׳, וזהו חכמה. ואם תאמר, הא כתיב (מלכים א ה׳:כ״ו) ׳וה' נתן חכמה לשלמה׳. תא חזי, לא כתיב נתן החכמה, אלא חכמה, שעמד על קצת אמיתתה. המשיח עתיד לדעת קצתו, דכתיב ביה, (ישעיהו י״א:ב׳) ׳ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה׳ כו'. והחכמה היא ראשית הכל, וקודם הכל, אבל ׳יראת ה', שכל טוב׳. כלומר, היראה נשארה בשכל ובינה, לדעת ולחקור יראת ה'. לכל עושיהם, לעושה המצות ביראה בתחלה, עד שירגיל עצמו לעשות מאהבה. אמרתי לו, מה שמך. אמר לי, אהבה. אמרתי לו, מר אהבה, וקריתי עליו, (ירמיהו ל״א:ג׳) ׳ואהבת עולם אהבתיך׳. ואנא זכינא למחמי לרב אדא בריה, וסחינא ליה האי.
התרגום: אמרתי לו, בני, מי הוא רבך? אמר לי, רבי אלכסנדראי. אמרתי לו, ומה למדת היום? אמר לי, פסוק זה שכתוב, ׳ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עשיהם׳ (תהלים קיא, י). כך אמר רבי אלכסנדראי, מה היא חכמה? הוא שמו של הקב"ה, והוא חכמה, ומעולם לא גלה לשום אדם, ולא עתיד להגלות, אלא קצת ממנה למשה לבד. ולא עמד על כל ידיעתה, אלא עמד על מה שלא עמד אדם, על ראשית זו, שהיא חכמה, שכתוב בו במשה, (דברים ל״ג:כ״א) ׳וירא ראשית לו׳, וזהו חכמה. ואם תאמר, הרי כתוב (מלכים א ה׳:כ״ו) ׳וה' נתן חכמה לשלמה׳. בא ראה, לא כתוב ׳נתן החכמה׳, אלא ׳חכמה׳, שעמד על קצת אמתתה. המשיח עתיד לדעת קצתו, שכתוב בו, (ישעיהו י״א:ב׳) ׳ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה׳ (ישעיה יא, ב) וכו'. והחכמה היא ראשית הכל, וקדם הכל, אבל ׳יראת ה', שכל טוב׳ (תהלים קיא, י). כלומר, היראה נשארה בשכל ובינה, לדעת ולחקר יראת ה'. ׳לכל עשיהם׳, לעושה המצוות ביראה בתחלה, עד שירגיל עצמו לעשות מאהבה. אמרתי לו, מה שמך? אמר לי, אהבה. אמרתי לו, מר אהבה, וקראתי עליו, (ירמיהו ל״א:ג׳) ׳ואהבת עולם אהבתיך׳. ואני זכיתי לראות את רב אדא בנו, וספרתי לו זאת.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: