ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 13: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים › פיסקה 7

סוד המרכבה - ארבע חיות הקדש נושאות הכסא וקול מסען ברקיע

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יקוו המים׳ רקיעת הארץ על המים וכנוס הצדיקים · מאמר 13 · פיסקה 7

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ הָא רָזָא דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא הוּא. תָּא חֲזֵי, דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין דִּידָן, אַרְבַּע מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, נָטְלִין בְּמַטְלָנוֹהִי דְּכוּרְסָא יְקָרָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּמַאן אִינוּן מַלְאָכִין. אִינוּן דְּאִתְקְרוֹן חֵיוָתָא קַדִּישָׁא. וְאִילֵּין אַרְבַּע, אִינוּן יַקִּירִין וְעִילָּאִין עַל כָּל שְׁאָר מַלְאָכִין, בַּר מֵחַד. וְאִית דְּאָמְרֵי דְּחַד הוּא מֵאִילֵּין אַרְבַּע, וְלֹא כָךְ הוּא, דְּהָכֵי אַשְׁכְּחָן בְּסִפְרָא דְּחָכְמְתָא דִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא. וְאִלֵּין אַרְבַּע כַּד מִתְכַּנְפֵי בְּכִינוּפְיָיא בְּמַטְלָנֵיהוֹן, מִשְׁתְּמַע בְּכָל רְקִיעָא קָל מַטְלָנֵיהוֹן, כְּקָל מַלְאָכִין סַגִּיאִין עִילָּאִין, דְּאִתְקְרוֹן אֶלֶף אַלְפִין, וְרִבּוֹ רִבְבָן. וּבְהַהוּא קָלָא דְהַהוּא שַׁמָּשָׁא חַד, דִּמְשַׁמֵּשׁ קַמֵּיהּ דְּמַלְכָּא עִילָּאָה. וְהַהוּא כִּינּוּפַיָּיא דְּאִינוּן מִתְכַּנְּפֵי, בְּעִידָנָא דְּאָתֵי לְאַשְׁפָּעָה עֲלֵיהוֹן טִיבוּ וִיקַר מַלְכְּהוֹן.

תרגום

אָמַר לוֹ, הֲרֵי סוֹד הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא. בֹּא וּרְאֵה, שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, אַרְבָּעָה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, נוֹשְׂאִים בְּמַסָּעֵיהֶם אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וּמִי הֵם הַמַּלְאָכִים. הֵם הַנִּקְרָאִים חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. וְאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה, הֵם יְקָרִים וְעֶלְיוֹנִים עַל כָּל שְׁאָר הַמַּלְאָכִים, פְּרָט לְאֶחָד. וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֶחָד הוּא מֵאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בְּסֵפֶר הַחָכְמָה שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. וְאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה כְּשֶׁמִּתְכַּנְּסִים בְּהִתְכַּנְּסוּתָם בְּמַסָּעֵיהֶם, נִשְׁמָע בְּכָל הָרָקִיעַ קוֹל מַסָּעָם, כְּקוֹל מַלְאָכִים רַבִּים עֶלְיוֹנִים, הַנִּקְרָאִים אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת. וּבְאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁל אוֹתוֹ מְשַׁמֵּשׁ אֶחָד, הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וְאוֹתָהּ הַהִתְכַּנְּסוּת שֶׁהֵם מִתְכַּנְּסִים, בָּעֵת שֶׁבָּא לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם טוּב וִיקַר מַלְכָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה הא רזא דרתיכא קדישא הוא. תא חזי, דתנן במתניתין דידן, ארבע מלאכין קדישין, נטלין במטלנוהי דכורסא יקרא דמלכא קדישא, ומאן אינון מלאכין. אינון דאתקרון חיותא קדישא. ואילין ארבע, אינון יקירין ועילאין על כל שאר מלאכין, בר מחד. ואית דאמרי דחד הוא מאילין ארבע, ולא כך הוא, דהכי אשכחן בספרא דחכמתא דשלמה מלכא. ואלין ארבע כד מתכנפי בכינופייא במטלניהון, משתמע בכל רקיעא קל מטלניהון, כקל מלאכין סגיאין עילאין, דאתקרון אלף אלפין, ורבו רבבן. ובההוא קלא דההוא שמשא חד, דמשמש קמיה דמלכא עילאה. וההוא כינופייא דאינון מתכנפי, בעידנא דאתי לאשפעה עליהון טיבו ויקר מלכהון.

התרגום: אמר לו, הרי סוד המרכבה הקדושה הוא. בא וראה, ששנינו במשנתנו, ארבעה מלאכים קדושים, נושאים במסעיהם את כסא הכבוד של המלך הקדוש, ומי הם המלאכים. הם הנקראים חיות הקדש. ואלה הארבעה, הם יקרים ועליונים על כל שאר המלאכים, פרט לאחד. ויש שאומרים שאחד הוא מאלה הארבעה, ולא כן הוא, שכך מצינו בספר החכמה של שלמה המלך. ואלה הארבעה כשמתכנסים בהתכנסותם במסעיהם, נשמע בכל הרקיע קול מסעם, כקול מלאכים רבים עליונים, הנקראים אלף אלפים ורבוא רבבות. ובאותו הקול של אותו משמש אחד, המשמש לפני המלך העליון. ואותה ההתכנסות שהם מתכנסים, בעת שבא להשפיע עליהם טוב ויקר מלכם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים