ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 5: איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים

איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים

נשא · מאמר 5 · 28 פסקאות · מתחיל בדף קכד ע"א

  1. איש איש כי תשטה אשתו - רבי אלעזר: שני איש רומזים לזיווג עליון ותחתון (קכד ע"א)
    ׳איש איש כי תשטה אשתו וגו'׳ . מאי האי לגבי האי. אלא כמה דכתיב, ׳למעול מעל ביהו"ה׳ . רבי אלעזר אמר, ׳איש איש׳, מאי ׳איש איש׳, דהא בחד סגי, אלא הא אוקמוה, אבל ׳איש איש׳,… לדף הפיסקה
  2. למה אל הכהן - סוד הכהן שהוא שושבין המטרוניתא ומתקן דברי הכל (קכד ע"א)
    אמאי אל הכהן. רזא דמלה, בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא, הא כתיב ׳ושחט את בן הבקר׳ - ושחט אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא, בגין דלא יפגים ההוא… לדף הפיסקה
  3. הכהן לא עושה דין אלא מרבה שלום - אם צדקת מתעברת בבן זכר (קכד ע"א)
    ואי תימא דאיהו עביד דינא, לאו הכי, אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי, ולאסגאה חסד. דאי ההיא אתתא אשתכחת זכאה, כהנא אסגי שלמא בהו, ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר,… לדף הפיסקה
  4. הכהן לא נכנס לזה אלא כשהיא נותנת עצמה להיבדק ברצון (קכד ע"ב)
    תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי, אלא כד היא יהבת גרמה קמיה, מפאה זמנא, ותרין שאיל לה, כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה, כדין כהנא עביד עובדא, בגין לאסגאה שלמא. לדף הפיסקה
  5. הכהן כותב שם קדוש בדרך ישר והפוך - דין ברחמים ורחמים בדין (קכד ע"ב)
    כהנא כתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע אתוון טריסין בטהירין, דינא בדינא, רחמי ברחמי, רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכחת זכאה, אתוון רחמי אשתכחו, ודינין… לדף הפיסקה
  6. רבי אלעזר פותח ויבאו מרתה - תוהה איך בני אדם לא משתדלים בתורה (קכד ע"ב)
    רבי אלעזר פתח ואמר, ׳ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם׳ , הא אוקמוה - אמר, תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא, הכא אית לאסתכלא, אמאי… לדף הפיסקה
  7. סוד המים במרה - מצרים חשדו בבני ישראל והקבה רצה לבדקם (קכד ע"ב)
    אבל ודאי רזא דמלה, דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי, דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקודשא בריך הוא מטא לון להאי אתר, ובעי… לדף הפיסקה
  8. אמר הקבה למשה כתב שם קדוש וזרק למים לבדק את הנשים (קכד ע"ב)
    אמר קודשא בריך הוא למשה, משה מה את בעי, הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא, ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא, ורמי למייא, ויבדקון כלהון, נשי וגוברין, ולא… לדף הפיסקה
  9. גם נשות ישראל צריכות בדיקה שלא נטמאו במצרים ויצאו זכאיות (קכה ע"א)
    ואי תימא נשיהון דישראל יאות, אינון אמאי. אלא אוף אינון בעיין, דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי, כל אינון שנין דהוו בינייהו, וכלהו נפקו גוברין… לדף הפיסקה
  10. ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן - הכל היה מן העפר (קכה ע"א)
    ׳ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן׳ . מאן העפר. הא תנינן, כתיב ׳הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׳ - ׳הכל היה מן העפר׳, אפילו גלגל חמה, כל שכן בר נש דאשתכחו מניה. לדף הפיסקה
  11. רבי יוסי: מקרא מיוחד בקרקע המשכן רומז לבעלי דין קשה (קכה ע"א)
    אמר רבי יוסי, אלו כתיב ׳ומן העפר׳ ולא יתיר, הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב ׳ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן׳ - משמע דאחרא הוא. אלא כתיב ׳יתן כעפר חרבו׳ , אלין מאריהון… לדף הפיסקה
  12. ים קדוש זה נהרות מתוקים נכנסים בו ובדין מימיו מרירים (קכה ע"א)
    תא חזי, האי ימא קדישא כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא, מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואף על גב דאינון מרירן, כד מתפשטין מתיקין… לדף הפיסקה
  13. אם האשה זכאית המים נהפכים למתוקים ומייפים העובר ואם לא לנחש (קכה ע"ב)
    תא חזי, אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה, ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה, עד דמתעברא. כיון דמתעברא, הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא… לדף הפיסקה
  14. כל נשות העולם נדונות באותו מקום ממש שהן עומדות בו (קכה ע"ב)
    תא חזי, כל אינון נשי עלמא, באתרייהו קיימי ואתדנו, ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי, ביה אתדנו. זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו, ובעי לדכאה להו. לדף הפיסקה
  15. רבי חזקיה: אשתך כגפן פוריה - כיונה שלא מקבלת אלא בן זוגה (קכה ע"ב)
    רבי חזקיה פתח, ׳אשתך כגפן פוריה וגו'׳ , מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל, קיימא בהאי גוונא, דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא, דלא מקבלא אלא… לדף הפיסקה
  16. קללה לאיש שמשאיר אשתו בגלוי שער - גורם עוני ופגם לבית (קכה ע"ב)
    אמר רבי חזקיה, תונבא ליתי על ההוא בר נש, דשבק לאנתתיה דתתחזי משערא דרישה לבר. ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתה. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר, לאתתקנא ביה, גרים מסכנותא… לדף הפיסקה
  17. רבי יהודה: שער האשה המתגלה גורם לשער אחר להתגלות ולפגום (קכו ע"א)
    אמר רבי יהודה, שערא דרישא דאתתא דאתגלייא, גרים שערא אחרא לאתגלייא, ולאפגמא לה. בגין כך, בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא, לא יחמון שערא חד מרישא, כל שכן לבר. לדף הפיסקה
  18. כשם שבזכר השער חומרת הכל כך בנוקבא - הרחמן יצילנו מחציפותן (קכו ע"א)
    תא חזי, כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא, הכי נמי לנוקבא. פוק חמי, כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא, גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא… לדף הפיסקה
  19. אשה המתכסה בזויות ביתה - בניך כשתילי זיתים שאינם אובדים לעולם (קכו ע"א)
    ועל דא, בעיא אתתא לאתכסייא, בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב, . ׳בניך כשתילי זיתים׳ - מהו ׳כשתילי זיתים׳. מה זית דא, בין בסתווא, בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי, ותדיר… לדף הפיסקה
  20. אליהו קום פתח אתי במצוות - פינחס בן אלעזר בן אהרן אחי (קכד ע"א)
    רעיא מהימנא אליהו, קום אפתח עמי בפקודין, דאנת הוא עוזר לי, בכל סטרא. דהא עלך אתמר בקדמיתא, ׳פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן׳. ׳ובן אהרן׳ ודאי איהו אח דילי, ׳אח לצרה יולד׳ . לדף הפיסקה
  21. מצוה לדון בדיני סוטה - רוח קנאה נמצאת בשני צדדים אמת ושקר (קכד ע"א)
    פתח ואמר, פקודא לדון בדיני סוטה, הדא הוא דכתיב ׳ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'׳. ודאי רוח טומאה מתרין סטרין אשתכח, חד בשקרא, וחד בקשוט. בגין דא, ברוח שקרא וקנא ׳את אשתו,… לדף הפיסקה
  22. וכי יש אמת ברוח טומאה - ליצר הרע קנאה כשיש לאדם אשת חיל (קכד ע"א)
    וכי אית קושטא ברוח מסאבא. אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע, תמן יצר הרע, נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא, בכל עובדין טבין, דאתמר בה ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ - יצר הרע אית… לדף הפיסקה
  23. יצר הרע מימין נקרא נחש ומשמאל נקרא כלב ממונה של גיהנום (קכד ע"א)
    ויצר הרע, מסטרא דימינא, דיליה, דרגא דישמעאל, אתקרי נחש. ומסטרא דשמאלא, דרגיה דעשו סמא"ל, אתקרי כלב, ממנא דגיהנם דצווח הב הב, הדא הוא דכתיב, ׳לעלוקה שתי בנות׳ הב הב -… לדף הפיסקה
  24. ובת איש כהן כי תחל לזנות - שם נשרפת הזוהמא ומתלבנת ככסף (קכד ע"א)
    ובגינה אתמר, ׳ובת איש כהן׳ - דא מיכאל - ׳כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׳ - ותמן אתוקדת ההיא זוהמא, ואתלבנת איהי מניה, ככסף דאתלבן בנורא, וההיא עופרת דזוהמא… לדף הפיסקה
  25. כך ישראל כשמחללים התורה נכנסים בגלות עשו וישמעאל להתלבן ולהיצרף (קכד ע"א)
    כגוונא דא בישראל, כד אינון מחללין אורייתא, קודשא בריך הוא ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל, תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו כל"ב ונח"ש, ואתדנו תמן, ובהון ׳יתבררו… לדף הפיסקה
  26. ויורהו ה עץ וישלך אל המים - עץ טוב ורע כמו ערב רב (קכד ע"ב)
    ואילנא דטוב ורע, בגיניה אתמר, ׳ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'׳ . בגין דהוו ישראל עם ערב רב, כלהו הוו אילנא דטוב ורע, ועל דא, חציו מתוק מסטרא דימינא.… לדף הפיסקה
  27. עץ מר זה כמו נסיון הסוטה - אם סטתה המים מרים ואם לא ומתקו (קכד ע"ב)
    והאי עץ מר, איהו כגוונא דנסיונא דסוטה, אי סטת תחות בעלה, אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון ׳וצבתה בטנה ונפלה יריכה׳ - ואי לא סטת מה כתיב, ׳ונקתה ונזרעה זרע׳,… לדף הפיסקה
  28. כך ינסה הקבה את ישראל בגאלה האחרונה - יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים (קכד ע"ב)
    כגוונא דא, יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא, הדא הוא דכתיב, ׳יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים׳ - דאינון מסטרא דטוב, וקיימין בנסיונא. ׳והרשיעו רשעים׳ אינון מסטרא דרע,… לדף הפיסקה