ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 5: איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים › פיסקה 12 (קכה ע"א)

ים קדוש זה נהרות מתוקים נכנסים בו ובדין מימיו מרירים

נשא · איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים · מאמר 5 · פיסקה 12 · דף קכה ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הַאי יַמָּא קַדִישָׁא כַּמָה נַהֲרִין מְתִיקִין עָאלִין בְּגַוָּוהּ, וּבְגִין דְּאִיהִי דִּינָא דְּעָלְמָא, מֵימוֹי מְרִירָן, בְּגִין דְּאָחִיד בָּהּ מוֹתָא לְכָל בְּנֵי עָלְמָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִינּוּן מְרִירָן, כַּד מִתְפַּשְּׁטִין מְתִיקִין אִינּוּן. לְזִמְנִין מַיִין דְּיַמָּא מְרִירָן. לְזִמְנִין יַמָּא דְּבָלַע לְכָל שְׁאַר מֵימִין, וְאִקְרֵי יַמָּא דְּקָפָא, וּבָלַע כָּל אִינּוּן אַחֲרָנִין, וְשָׁאִיב לוֹן בְּגַוִויהּ, וְלָא נִיגָרִין לְבַר. לְזִמְנִין שָׁארָן מַיָּיא, וְנַגְדִין מֵהַהוּא יַמָּא, כָּל מַה דְּנָגִיד לְתַתָּאֵי. וּבְכַמָּה גְּוָונִין קַיְּימָא הַאי יַמָּא. הַמַּיִם הַמְאָרְרִים, בְּשַׁעֲתָא דְּאָתֵי חִיוְיָא וְאָטִיל זוּהֲמָא, כְּדֵין הַמַּיִם הַמְאָרְרִים וְעַל דָּא כַּהֲנָא עָבִיד עוֹבָדָא לְתַתָּא, וְאוֹמֵי אוֹמָאָה, וְאִתְעָבִיד דִּינָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, יָם קָדוֹשׁ זֶה, כַּמָּה נְהָרוֹת מְתוּקִים נִכְנָסִים בְּתוֹכוֹ, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא דִּין הָעוֹלָם, מֵימָיו מְרִירִים, מִשּׁוּם שֶׁאָחוּז בָּהֶם הַמָּוֶת לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם מְרִירִים, כְּשֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים הֵם מְתוּקִים. לִפְעָמִים מֵי הַיָּם מְרִירִים. לִפְעָמִים הַיָּם שֶׁבּוֹלֵעַ לְכָל שְׁאָר הַמַּיִם, וְנִקְרָא יָם קָפוּא, וּבוֹלֵעַ כָּל אוֹתָם אֲחֵרִים וְשׁוֹאֵב אוֹתָם לְתוֹכוֹ, וְלֹא נִגָּרִים הַחוּצָה. לִפְעָמִים שׁוֹרִים הַמַּיִם וּמַשְׁפִּיעִים מֵאוֹתוֹ הַיָּם כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹפֵעַ לַתַּחְתּוֹנִים. וּבְכַמָּה גְוָנִים עָמַד יָם זֶה. הַמַּיִם הַמְאָרַרִים, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַנָּחָשׁ וְהִטִּיל זֻהֲמָה, אָז הַמַּיִם הַמְאָרַרִים, וְעַל כָּךְ הַכֹּהֵן עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה לְמַטָּה, וְנִשְׁבָּע שְׁבוּעָה, וְנַעֲשֶׂה דִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, האי ימא קדישא כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא, מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואף על גב דאינון מרירן, כד מתפשטין מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין, ושאיב לון בגוויה, ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא, ונגדין מההוא ימא, כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא. המים המאררים, בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין המים המאררים ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא, ואומי אומאה, ואתעביד דינא.

התרגום: בא ראה, ים קדוש זה, כמה נהרות מתוקים נכנסים בתוכו, ומשום שהוא דין העולם, מימיו מרירים, משום שאחוז בהם המות לכל בני העולם. ואף על גב שהם מרירים, כשמתפשטים הם מתוקים. לפעמים מי הים מרירים. לפעמים הים שבולע לכל שאר המים, ונקרא ים קפוא, ובולע כל אותם אחרים ושואב אותם לתוכו, ולא נגרים החוצה. לפעמים שורים המים ומשפיעים מאותו הים כל מה ששופע לתחתונים. ובכמה גונים עמד ים זה. המים המאררים, בשעה שבא הנחש והטיל זהמה, אז המים המאררים, ועל כך הכהן עושה מעשה למטה, ונשבע שבועה, ונעשה דין.

מן המפרשים

מקדש מלך: מאן העפר הא תנינן פי' מ' שנקרא עפר ולכך הקשה לו ר' יוסי אלו כתיב ומן העפר ולא יתיר הוינא אמר הכי וכו'. אלא כתיב יתן כעפר חרבו וכו' והיינו קליפת נוגה שבבריאה ששם הם כל הבירורים של המלכים. וז"ש בסמוך ממשמע דכתיב בקרקע המשכן.…

אור החמה: וז״ש כל מה דנגיד לתתא. ועתה לא ירחק שיהיה הים מטבעו מים מרים ומושכת למטה מים מתוקים כדפי' לעיל וז"ש כמה גוונין קיימא האי ימא ויש להבחי' רביעית קשה מכל הבחינות הנזכרות. וז"ש המים המאררים בשעתא דאתי האי חויא וכו' וכבר הזכרתי…

הסולם: ת״ח האי ימא וכו׳ : בוא וראה, הים הקדוש הזה, שהוא מלכות, כמה נהרות מתוקים, שהם ספירות דז״א, נכנסים בתוכה, ומשום שהיא דין של העולם, מימיה מרים, משום שאחוז בה המות של כל בני העולם. בסו״ה ורגליה יורדות מות. ואע״פ שהם מרים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר