ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 5: איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים › פיסקה 11 (קכה ע"א)

רבי יוסי: מקרא מיוחד בקרקע המשכן רומז לבעלי דין קשה

נשא · איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים · מאמר 5 · פיסקה 11 · דף קכה ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִלּוּ כְּתִיב ׳וּמִן הֶעָפָר׳ וְלָא יַתִּיר, הֲוִינָא אָמַר הָכִי. אֲבָל כֵּיוָן דִּכְתִּיב ׳וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן׳ - מַשְׁמַע דְּאַחֲרָא הוּא. אֶלָּא כְּתִיב ׳יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ׳ (ישעיהו מא, ב), אִלֵּין מָארֵיהוֹן דְּקִיסְטִין וּבַלִיסְטְרָאִין, מָארֵי דְּדִינָא קַשְׁיָא. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן׳ - דַּאֲחִידָן לְתַתָּא. וְעַל דָּא ׳יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם׳. ׳מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים׳ - אִלֵּין מֵי יַמָּא, דְּאִינּוּן מְרִירִין. מַאי הוּא. דָּא שְׁמָא קַדִישָׁא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּכַח בְּדִינָא, כְּדֵין אִקְרוּן ׳מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים׳. וּבְגִין כָּךְ מַיָּא דְּיַמָּא דִּלְתַתָּא כֻּלְּהוֹן מְרִירִין.

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִלּוּ כָּתוּב ׳וּמִן הֶעָפָר׳ (במדבר ה, יז) - וְלֹא יוֹתֵר - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן׳ - מַשְׁמָע שֶׁאַחֵר הוּא. אֶלָּא כָּתוּב ׳יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ׳ (ישעיה מא, ב), אֵלֶּה בַּעֲלֵי כְּלֵי זַיִן וּבַלִּיסְטְרָאוֹת, בַּעֲלֵי דִּין הַקָּשֶׁה - מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן׳ - שֶׁאֲחוּזִים לְמַטָּה. וְעַל זֶה, ׳יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם׳. ׳מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים׳ (במדבר ה, יח) - אֵלֶּה מֵי יָם שֶׁהֵם מְרִירִים. מַהוּ? זֶה שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא בְדִין, אָז נִקְרָאִים ׳מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים׳ - וּמִשּׁוּם זֶה מֵי הַיָּם שֶׁלְּמַטָּה כֻּלָּם מְ רִירִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, אלו כתיב ׳ומן העפר׳ ולא יתיר, הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב ׳ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן׳ - משמע דאחרא הוא. אלא כתיב ׳יתן כעפר חרבו׳ (ישעיהו מא, ב), אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב ׳בקרקע המשכן׳ - דאחידן לתתא. ועל דא ׳יקח הכהן ונתן אל המים׳. ׳מי המרים המאררים׳ - אלין מי ימא, דאינון מרירין. מאי הוא. דא שמא קדישא, בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון ׳מי המרים המאררים׳. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין.

התרגום: אמר רבי יוסי, אלו כתוב ׳ומן העפר׳ (במדבר ה, יז) - ולא יותר - הייתי אומר כך. אבל כיון שכתוב ׳ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן׳ - משמע שאחר הוא. אלא כתוב ׳יתן כעפר חרבו׳ (ישעיה מא, ב), אלה בעלי כלי זין ובליסטראות, בעלי דין הקשה - משמע שכתוב ׳בקרקע המשכן׳ - שאחוזים למטה. ועל זה, ׳יקח הכהן ונתן אל המים׳. ׳מי המרים המאררים׳ (במדבר ה, יח) - אלה מי ים שהם מרירים. מהו? זה שם הקדוש בשעה שנמצא בדין, אז נקראים ׳מי המרים המאררים׳ - ומשום זה מי הים שלמטה כלם מ רירים.

מן המפרשים

אור החמה: קכה. ומן העפר וגו' נודע כי מלכות נקרא עפר כי הוא יסוד העפר כנז' פ' וארא דף כ"ד והענין כי להיות כי כל הדברים נבראו ע"י המלכות כמ"ש כלם בחכמה עשית ר"ל חכמה תתאה וז"א הכל היה מן העפר אפילו גלגל חמה ר"ל עולם העליון שהוא עולם…

הסולם: א״ר יוסי וכו׳: אר״י, אלו היה כתוב ומן העפר, ולא יותר , הייתי אומר כך, שהפירוש והוא מן העפר, שהוא מלכות. אבל כיון שכתוב, ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן , משמע שהוא עפר אחר. אלא כתוב, יתן כעפר חרבו, אלו בעלי כלי זיין, ובעלי אבני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: