ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 5: איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים › פיסקה 2 (קכד ע"א)

למה אל הכהן - סוד הכהן שהוא שושבין המטרוניתא ומתקן דברי הכל

נשא · איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קכד ע"א

לשון הזוהר

אֲמַאי אֶל הַכֹּהֵן. רָזָא דְּמִלָּה, בְּגִין דְּכַהֲנָא שׁוּשְׁבִינָא אִיהוּ דְּמַטְרוֹנִיתָא. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, הָא כְּתִיב ׳וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר׳ (ויקרא א, ה) - וְשָׁחַט אַחֲרָא, וְלָאו כַּהֲנָא, דְּכַהֲנָא אָסִיר לֵיהּ בְּדִינָא, בְּגִין דְּלָא יַפְגִּים הַהוּא אֲתָר דְּאָחִיד בֵּיהּ, וְאַתְּ אַמְרַת, ׳וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן׳ - לְמֵידָן דִּינָהָא. אֶלָּא וַדַּאי כַּהֲנָא לְדָא חֲזֵי, בְּגִין דְּאִיהוּ שׁוּשְׁבִינָא לְמַטְרוֹנִיתָא, וְכָל נְשֵׁי עָלְמָא מִתְבָּרְכָן (נ"א אתאחדת) בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל דָּא אִתְּתָא דִּלְתַּתָּא מִתְבָּרְכָא בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, דַּאֲחִידַת בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְכַהֲנָא קָאִים לְאַתְקְנָא מִלֵּי דְּמַטְרוֹנִיתָא, וּלְעַיְּינָא בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, בְּגִין כַּךְ כַּהֲנָא לְדָא, וְלָא אַחֲרָא.

תרגום

לָמָּה אֶל הַכֹּהֵן? סוֹד הַדָּבָר - מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּהֵן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַמַּטְרוֹנִיתָא. כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, הֲרֵי כָּתוּב (ויקרא א) ׳וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר (ויקרא א, ה)׳ - וְשָׁחַט אַחֵר וְלֹא הַכֹּהֵן, שֶׁהַכֹּהֵן אָסוּר לוֹ בְּדִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִפְגֹּם אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהוּא אָחוּז בּוֹ, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן (במדבר ה, טו)׳ - לָדוּן דִּינָהּ? אֶלָּא וַדַּאי כֹּהֵן לָזֶה רָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שׁוֹשְׁבִין הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְכָל נְשׁוֹת הָעוֹלָם מִתְבָּרְכוֹת (נֶאֱחֶזֶת) בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה הָאִשָּׁה שֶׁלְּמַטָּה מִתְבָּרֶכֶת בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁאֲחוּזָה בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד לְתַקֵּן דִּבְרֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא וּלְעַיֵּן בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּהֵן לָזֶה, וְלֹא אַחֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמאי אל הכהן. רזא דמלה, בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא, הא כתיב ׳ושחט את בן הבקר׳ (ויקרא א, ה) - ושחט אחרא, ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא, בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה, ואת אמרת, ׳והביא האיש את אשתו אל הכהן׳ - למידן דינהא. אלא ודאי כהנא לדא חזי, בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן (נ"א אתאחדת) בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות, דאחידת בה בכנסת ישראל, וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא, ולעיינא בכל מה דאצטריך, בגין כך כהנא לדא, ולא אחרא.

התרגום: למה אל הכהן? סוד הדבר - משום שהכהן הוא שושבין המטרוניתא. כאן יש להסתכל, הרי כתוב (ויקרא א) ׳ושחט את בן הבקר (ויקרא א, ה)׳ - ושחט אחר ולא הכהן, שהכהן אסור לו בדין בשביל שלא יפגם אותו מקום שהוא אחוז בו, ואתה אמרת ׳והביא האיש את אשתו אל הכהן (במדבר ה, טו)׳ - לדון דינה? אלא ודאי כהן לזה ראוי, משום שהוא שושבין המטרוניתא, וכל נשות העולם מתברכות (נאחזת) בכנסת ישראל, ועל זה האשה שלמטה מתברכת בשבע ברכות, שאחוזה בה בכנסת ישראל, והכהן עומד לתקן דברי המטרוניתא ולעין בכל מה שצריך, ומשום זה הכהן לזה, ולא אחר.

מן המפרשים

הסולם: אמאי אל הכהן וכו׳ : שואל, למה יביא אשתו אל הכהן. ולא לשופט. ומשיב, סוד הדבר הוא, משום שהכהן הוא שושבינה של המטרוניתא, דהיינו המתקן את המלכות לזווג עם ז״א. וע״כ שייך לו תקון הפגם של הסוטה המגיע עד המלכות. כנ״ל. כאן יש להסתכל,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: