ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 5: איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים › פיסקה 22 (קכד ע"א)

וכי יש אמת ברוח טומאה - ליצר הרע קנאה כשיש לאדם אשת חיל

נשא · איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים · מאמר 5 · פיסקה 22 · דף קכד ע"א

לשון הזוהר

וְכִי אִית קוּשְׁטָא בְּרוּחַ מִסְאֲבָא. אֶלָּא בְּבַר נָשׁ מִסִּטְרָא דְּאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע, תַּמָּן יֵצֶּר הָרָע, נָחָשׁ. בְּזִמְנָא דְּאִית לְבַּר נָשׁ אִתְּתָא שַׁפִּירָא, בְּכָל עוֹבָדִין טָבִין, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד) - יִצֶּר הָרָע אִית לֵיהּ קִנְאָה, כְּגַוְונָא דְּאַשְׁכַּחְנָא דְּקַנֵּי אָדָם עַל אִנְתְּתֵיהּ, עַד דְּפַתֵּי לָהּ, וְגָרַם לָהּ מִיתָה. וּלְזִמְנִין שַׁלִּיט עָלָהּ בְּחוֹבִין, וּמְסָאַב לָהּ, וְהָא אִתְעָבִידַת נְבֵלָה.

תרגום

וְכִי יֵשׁ אֱמֶת בְּרוּחַ טֻמְאָה? אֶלָּא בָּאָדָם מִצַּד עֵץ טוֹב וָרָע, שָׁם יֵצֶר הָרָע, נָחָשׁ. בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אִשָּׁה יָפָה בְּכָל מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד) - לַיֵּצֶר הָרָע יֵשׁ קִנְאָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁקִּנֵּא אָדָם עַל אִשְׁתּוֹ, עַד שֶׁפִּתָּה אוֹתָהּ וְגָרַם לָהּ מִיתָה. וְלִפְעָמִים שׁוֹלֵט עָלֶיהָ בַּעֲבֵרוֹת וּמְטַמֵּא אוֹתָהּ וְנַעֲשֵׂית נְבֵלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכי אית קושטא ברוח מסאבא. אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע, תמן יצר הרע, נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא, בכל עובדין טבין, דאתמר בה ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד) - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה, עד דפתי לה, וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין, ומסאב לה, והא אתעבידת נבלה.

התרגום: וכי יש אמת ברוח טמאה? אלא באדם מצד עץ טוב ורע, שם יצר הרע, נחש. בזמן שיש לאדם אשה יפה בכל מעשים טובים, שנאמר בה ׳אשת חיל עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד) - ליצר הרע יש קנאה, כמו שלמדנו שקנא אדם על אשתו, עד שפתה אותה וגרם לה מיתה. ולפעמים שולט עליה בעברות ומטמא אותה ונעשית נבלה.

מן המפרשים

אור החמה: אלא כבר נש מסטרא דאילנא דטוב וכו' הענין כי יש עץ הדעת דטוב ורע ומשם הרכבת האדם מיצ"ט ויצה"ר ולעולם יצה"ר מקנא דהיינו רוח קנאה מצד הטומאה וקנאה זו על שתי פנים או מצד מעלת הנשמה דהיינו סטרא דטוב שמקנא במעלתה ורודף אחריה להחטיאה…

הסולם: וכי אית קושטא וכו׳ : שואל, וכי יש אמת ברוח הטומאה. ומשיב. אלא באדם שהוא מצד עץ טוב ורע, שם יש יצר הרע, נחש. בזמן שיש לו לאדם אשה יפה שהיא הנשמה, בכל מעשים טובים, שנאמר בה אשת חיל עטרת בעלה, יש ליצר הרע קנאה, כמו שמצאנו שהנחש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: