ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 5: איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים › פיסקה 8 (קכד ע"ב)

אמר הקבה למשה כתב שם קדוש וזרק למים לבדק את הנשים

נשא · איש איש כי תשטה אשתו - סוד דיני סוטה ומים המרים המאררים · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף קכד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה מַה אַתְּ בָּעֵי, הָא כַּמָה חֲבִילִין קַיְימִין גַּבַּיְיכוּ הָכָא, וַאֲנָא בָּעֵינָא לְמִבְדַּק הָכָא נְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כְּתוֹב שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּרְמֵי לְמַיָּיא, וְיִבָּדְקוּן כֻּלְּהוֹן, נְשֵׁי וְגוּבְרִין, וְלָא יִשְׁתְּאַר לַעַז עַל בָּנַי. וְעַד דְּיִבָּדְקוּן כֻּלְּהוּ הָכָא, לָא אַשְׁרֵי שְׁמִי עָלַיְיהוּ, מִיַּד וַיּוֹרֵהוּ יהו"׳ה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם׳- דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, הַהוּא דְּהֲוָה כּוֹתֵב כַּהֲנָא לְמִבְדַּק נְשֵׁיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵין, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳.

תרגום

אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, מָה אַתָּה רוֹצֶה? הֲרֵי כַּמָּה חֲבִילוֹת עוֹמְדוֹת עֲלֵיכֶם כָּאן, וַאֲנִי רוֹצֶה לִבְדּק כָּאן אֶת נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כְּתֹב שֵׁם קָדוֹשׁ וּזְרֹק אוֹתוֹ לַמַּיִם, וְיִבָּדְקוּ כֻלָּם, נָשִׁים וּגְבָרִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר לַעַז עַל בָּנַי. וְעַד שֶׁיִּבָּדְקוּ כֻלָּם כָּאן, לֹא אַשְׁרֶה אֶת שְׁמִי עֲלֵיהֶם. מִיָּד - ׳וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ׳ (שמות טו, כה) - אֶת הַמַּיִם, זֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אוֹתוֹ שֶׁהַכֹּהֵן הָיָה כּוֹתֵב לִבְדֹּק אֶת נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָז - ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר קודשא בריך הוא למשה, משה מה את בעי, הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא, ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל, כתוב שמא קדישא, ורמי למייא, ויבדקון כלהון, נשי וגוברין, ולא ישתאר לעז על בני. ועד דיבדקון כלהו הכא, לא אשרי שמי עלייהו, מיד ויורהו יהו"׳ה עץ וישלך אל המים׳- דא שמא קדישא, ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל, כדין, ׳שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׳.

התרגום: אמר הקב"ה למשה, משה, מה אתה רוצה? הרי כמה חבילות עומדות עליכם כאן, ואני רוצה לבדק כאן את נשות ישראל. כתב שם קדוש וזרק אותו למים, ויבדקו כלם, נשים וגברים, ולא ישאר לעז על בני. ועד שיבדקו כלם כאן, לא אשרה את שמי עליהם. מיד - ׳ויורהו ה' עץ וישלך׳ (שמות טו, כה) - את המים, זה השם הקדוש, אותו שהכהן היה כותב לבדק את נשות ישראל, ואז - ׳שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: אורייתא דקשוט זעיר נק' אמת. אילנא דחיי פי' שיש בו מוחין דא"וא הנק' חיים: ואחיד בה לאפוקי שנה ופירש וכדמפרש: אחיד מעילא לתתא. פי' שהזעיר מקבל מבינה ונותן למלכות בסוד ע"ד תאוות גבעות עולם: והוא שמשא דאנהיר לכולא זעיר נק' שמש…

אור החמה: כתוב שמא קדישא. היינו ויורהו ה' עץ כי שם בן ד' (בריבוע) עולה מקום דהיינו קמ"ו הסר משם עצם השם שהם כ"ו ישארו ק"ס דהיינו מנין ע"ץ וכן ד' אותיות הם בשם וגובהם עשרה דהיינו השם במילואו והיינו רשות היחיד שרחבו ד' דהיינו מצד הבינה…

הסולם: כהנא כתיב שמא וכו׳: הכהן כותב את השם הקדוש, פעם אחת בדרך ישר, דהיינו י״ה ו״ה. ולאחר כך כותב אותו למפרע, דהיינו ה״ו ה״י. והאותיות, שנמחו לתוך המים, היו נשרטים באורות עליונים ד׳ בחינות, שהם, דין בדין, רחמים ברחמים, רחמים בדין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: