ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 40: אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל

אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל

אמור · מאמר 40 · 31 פסקאות · מתחיל בדף ק ע"ב

  1. ביום הזה מתכסה הלבנה עד העשור כשישראל שבים בתשובה והאם העליונה שבה ומאירה (ק ע"ב)
    תא חזי, בהאי יומא אתכסייא סיהרא, ולא נהיר עד בעשור לחדש, דישראל תייבין כלהו בתיובתא שלימתא, ואימא עלאה תאבת ונהרת לה. והאי יומא נהירו דאימא נטלא, ואשתכח חידו בכלא. ועל… לדף הפיסקה
  2. רבי אבא שואל מתי הזווג - רשבי משיב אחתי בת אבי ולא בת אמי מבית אבא (ק ע"ב)
    רבי אבא שלח ליה לרבי שמעון, אמר, אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא. שלח ליה, . ׳וגם אמנה אחותי בת אבי׳ היא ׳אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׳. אתרגיש רבי אבא, ארים קליה, בכה… לדף הפיסקה
  3. אין זווג המלך והמטרוניתא אלא בזמן שמאיר מהאב העליון ולכן תשמיש אסור ביום הכפורים (ק ע"ב)
    אמר ודאי לאו זווגא דמלכא במטרוניתא, אלא בזמנא דנהרא מאבא עלאה, וכד אתנהרא מניה, קרינן לה קדש דהא מבי אבא נטלא האי. וכדין מזדווגי כחדא, בגין דמלכא קדש אקרי, דכתיב, ׳קדש… לדף הפיסקה
  4. באדם נברא ראש השנה עמד בדין ושב בתשובה - מצוה להתענות ביום הכפורים בחמשה עינויים (קא ע"א)
    אמר רבי אבא, בראש השנה נברא אדם, וקאים בדינא קמי מאריה, ותב בתיובתא, וקביל ליה קודשא בריך הוא. אמר ליה, אדם, אנת תהא סימנא לבניך לדרי דרין, בהאי יומא קיימין בדינא. ואי… לדף הפיסקה
  5. מהו משכיל - מים שמחכימים השותים אותם ותלויה בו סליחה חרות החרויות (קא ע"א)
    הכא משכיל, אתריה ידיע. מהו משכיל, מיא דאחכימו לאינון דשתו להו, ההוא אתר דאקרי משכיל, כמה דאת אמר, ׳משכיל על דבר ימצא טוב׳ - ובגין דאקרי הכי, תליא ביה סליחה, חירו… לדף הפיסקה
  6. כסוי חטאה - כשאדם הולך בדרך רבונו ומזדמן לו חטא אחד הכל מכסים עליו (קא ע"א)
    מאי כסוי חטאה. הא אוקמוה, דהוא כסוי מבני נשא, ההוא חטאה דחב לקודשא בריך הוא, ואודי קמי קודשא בריך הוא. אבל תא חזי, כד בר נש חטי, וחב זמנא חדא, ותרין ותלתא, ולא אהדר… לדף הפיסקה
  7. מעשים טובים עושים לבוש עליון ואם גובר עליו רע נאבד - מה עושה הקבה מהטובות שעשה (קא ע"א)
    אלא תרי מלי דחכמתא אית ביה, ותרווייהו הכי. חד כמה דתנינן, דעובדין טבין דבר נש עביד בהאי עלמא, עבדין ליה בההוא עלמא לבושא יקירא עלאה, לאתלבשא בהו. וכד בר נש אתקין עובדין… לדף הפיסקה
  8. הקבה משלים לצדיק שלא השלים לבושו ממעשי הרשע שאבד - יכין וצדיק ילבש כסוי חטאה (קא ע"א)
    אלא קודשא בריך הוא, אף על גב דההוא רשע חטאה אתאביד. אינון טבאן וזכיין לא אתאבידו. אית צדיק דאזיל בארחוי דמלכא עלאה, ואתקין לבושוי מעובדוי, ועד לא אשלים לבושוי, אסתלק -… לדף הפיסקה
  9. החטא מתכסה במצולות ים - כל הבאים מהצד הקשה ונאחזים בכתרים תחתונים כמו עזאזל (קא ע"ב)
    וחד, דאתחפי ההוא חטאה דהאי זכאה, באינון דאקרון מצולות ים, דהא מאן דנפיל במצולות ים, לא אשתכח לעלמין בגין דמיין חפין עלייהו. כמה דאת אמר, ׳ותשליך במצולות ים כל חטאתם׳ -… לדף הפיסקה
  10. מצולות מאותו ים קדוש זהמת הכסף וכל חטאי ישראל שורים בו ונוטל זהמת הגוף והנפש (קא ע"ב)
    כך האי, מאינון מצולות ים הוא, ומצולות ים אקרי, מצולות מההוא ים קדישא, מצולות - זוהמא דכספא. ועל דא, כל אינון חטאין דישראל שריין לגויה , והוא קביל לון, וישתאבון בגויה.… לדף הפיסקה
  11. ונתן אהרן על שני השעירים גורלות - לסמאל חלק בגורל כדי שלא יהיה לו פתחון פה (קא ע"ב)
    אמר רבי יוסי, תנן ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות׳ - אי הכי יקרא הוא דעזאזל, חמיתון עבדא דשדי עדבין במאריה, אורחוי דעלמא דעבדא לא נטל אלא מה דיהיב ליה מאריה. אבל, בגין… לדף הפיסקה
  12. הגורל מעצמו עולה - כמו גורל יהושע על פי הגורל ושורים בידי הכהן במקומם (קא ע"ב)
    והאי עדבא מגרמיה הוא דסליק ביה, דאמר רבי יהודה אמר רבי יצחק, מלה עלאה אשכחנא בעדבא. עדבא דיהושע, כתיב ביה, ׳על פי הגורל׳ ׳על פי הגורל׳ ודאי, דאיהו אמר דא חולקא דיהודה,… לדף הפיסקה
  13. בכל פעם שהמלשין מזמן צריכים לשים כנגדו במה שיתעסק - ביום הזה מזמן לרגל הארץ (קא ע"ב)
    ולא דא בלחודוי, אלא בכל זמנא דדלטורא זמין, ואתייהיב ליה רשותא, בעינן לשוואה לקבליה במה דיתעסק, ושביק לון לישראל. בהאי יומא דלטורא זמין לאללא ארעא. הדא הוא דכתיב, ׳ויאמר… לדף הפיסקה
  14. וכשהיו ישראל בים אמר המלשין שאינם ראויים להכנס לארץ כמצרים בחשבון השנים (קא ע"ב)
    והא אתערו חברייא, בההיא שעתא דהוו זמינין ישראל למעבר ימא, ולאתפרעא ממצראי, אמר, אנא אעברנא בארעא קדישא, וחמינא דלא אתחזון אלין למיעל בגווה, אי אנת דאין דינא, דינייהו… לדף הפיסקה
  15. אמר הקבה אתן לו במה שיתעסק ויעזב בני - השמת לבך אל עבדי איוב (קא ע"ב)
    אמר קודשא בריך הוא, מאי אעביד, אשתדלותא בעיא הכא, לאייתאה קרבא לקבליה, יהיבנא ליה במה דיתעסק, וישבוק בהו לבני, והא אשתכח במאן דיתעסק, מיד אמר ליה: ׳השמת לבך אל עבדי… לדף הפיסקה
  16. משל לרועה שזרק תיש חזק לזאב כדי להעביר הצאן בשלום בעוד שמתגרים זה בזה (קא ע"ב)
    לרעיא דבעי לאעברא עאניה בחד נהרא, אעבר זאבא לקטרגא ליה בעאניה, רעיא הוה חכים, אמר: מאי אעביד, דבעוד דאנא אעבר לטלייא, יקטרג הוא בעאני. זקף עינוי, וחמא בין עאנא, חד… לדף הפיסקה
  17. כך הקבה זרק את איוב למקטרג כדי שיעברו בני ולא ימצא קטגור עליהם (קא ע"ב)
    כך קודשא בריך הוא אמר: ודאי הא תיישא חד רב ותקיף ואלים, אשדי לקבליה, ובעוד דהוא ישתדל ביה, יעברון בני, ולא ישתכח קטיגורא לגבייהו. מיד - ׳ויאמר יהו"ה אל השטן השמת לבך׳.… לדף הפיסקה
  18. המלשין מזמן לרגל הארץ וצריכים לשלח כנגדו במה שיתעסק כמו יין למזלזל בבית המלך (קא ע"ב)
    אוף הכי בהאי יומא, דלטורא זמין לאללא ארעא, ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק , ובעוד דאיהו אשתדל ביה, שביק לון לישראל. ומתלא אמרי לזלזולא דבי מלכא: הב ליה זעיר חמרא,… לדף הפיסקה
  19. תן יין לשוטה ויראה לו רעותיו והוא ישבח אותך - כך נותנים למלשין דורון פתקי חטאים (קב ע"א)
    רבי יצחק אמר, לשטיא דקאים קמי מלכא, הב ליה חמרא, ולבתר אימא ליה, ואחזי ליה, כל אינון טעוון דעבדת, וכל אינון בישין, והוא ייתי וישבחך, ויימא דלא ישתכח בעלמא כוותך. אוף… לדף הפיסקה
  20. אוי לעם עשו כששולחים השעיר למלשין הממנה עליהם שבגללו משבח ישראל (קב ע"א)
    אמר רבי יוסי, ווי לון לעמא דעשו, בשעתא דהאי שעיר משדרי לההוא דלטורא ממנא דעלייהו, דבגיניה אתי לשבחא לון לישראל, וקודשא בריך הוא אהדר כל אינון חובין לרישא דעמיה, בגין… לדף הפיסקה
  21. כל אותו יום מתעסק עם השעיר ולכן הקבה מכפר לישראל ומטהר אותם מהכל (קב ע"א)
    תא חזי, כל ההוא יומא משתדל איהו בההוא שעיר, ובגין כך קודשא בריך הוא מכפר להו לישראל, ודכי לון מכלא, ולא אשתכח קטגוריא קמיה. לבתר, הוא אתי ומשבח להו לישראל. וכדין שאיל… לדף הפיסקה
  22. הקבה אומר לשבעים השרים ראיתם המלשין קבל השעיר בפתק חטאיהם וכלם מסכימים שיחזרו עליו (קב ע"א)
    כדין קודשא בריך הוא אמר לשבעין שרין דסחרין כורסייא, חמיתון האי דלטורא, היאך קאים על בני תדיר, הא שעירא חדא דאשתכח גביה, בפתקא דכל חובייהו וכל טעותייהו, וכל מה דחטו וחבו… לדף הפיסקה
  23. כל העונות נדבקים בשעיר ואחר כך חוזרים על ראשי עמו וביום זה הכהן מתעטר ומכפר (קב ע"א)
    רבי אבא אמר, כל אינון חובין וחטאין מתדבקין ביה, כמה דכתיב, ׳ותשליך במצולות ים כל חטאתם׳ - ולבתר, כלהו מתהדרן ברישיהון דעמיה, הדא הוא דכתיב, ׳ונשא השעיר עליו את כל… לדף הפיסקה
  24. בשעה שנכנס בדם הפר מכון בראש המהימנותא ומזה באצבעו ומונה אחת אחת ואחת (קב ע"א)
    תאנא, בשעתא דעאל בדמא דפר, מכוין ברישא דמהימנותא, ואדי באצבעיה, כמה דכתיב, ׳והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת׳ והיך עביד. בסים בקפטא דאצבעא, ואדי כמצליף, בטיפין דאצבעא,… לדף הפיסקה
  25. אחר שמגיע לאחת הזו שהיא אם הכל מתחיל למנות בזווג אחת ושתים עד אחת ושבע (קב ע"א)
    בתר דמטא להאי ואחת, דהיא אימא דכלא. מכאן שארי לממני בזווגא, ומני ואמר: אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. בגין לאמשכא ולנגדא להאי אחת, דהיא… לדף הפיסקה
  26. שרשרת קשורה לרגלי הכהן ובזהורית נודע אם יצא בשלום כשצבעו הופך ללבן שמחה בעליונים (קב ע"א)
    אמר רבי יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא, בשעתא דהוה עאל, דאי ימות התם, יפקוהו מלבר. ובמה ידעי. בההוא זהוריתא אתיידע ואשתמודע, כד לא יהפך גוונוי. בההיא שעתא אשתמודע,… לדף הפיסקה
  27. הכהן טמטם עיניו ושמע קול כנפי הכרובים מזמרים וידע שהכל בשמחה ויצא בשלום (קב ע"ב)
    אמר רבי יהודה, כיון דהוה עאל, וטמטם עינוי דלא לאסתכלא במה דלא אצטריך, והוה שמע קל גדפי כרובייא מזמרי ומשבחי. הוה ידע כהנא, דכלא הוה בחדוה, ויפוק בשלם. ועם כל דא בצלותיה… לדף הפיסקה
  28. רבי אלעזר שואל למה היום הזה תלוי במקום זה ולא בדרגה עליונה יותר (קב ע"ב)
    רבי אלעזר שאל לרבי שמעון אבוי. אמר ליה, האי יומא אמאי הוא בהאי אתר תלי, ולא בדרגא אחרא, דיאות הוא למהוי בדרגא דמלכא שארי, יתיר מכלא. אמר ליה רבי שמעון, אלעזר ברי, הכי… לדף הפיסקה
  29. המלך השאיר היכלו ביד המטרוניתא עם בניו - אם זוכים היא נכנסת בשמחה למלך ואם לא לגלות (קב ע"ב)
    תא חזי, מלכא קדישא, שביק היכליה וביתיה בידא דמטרוניתא, ושבק לבנוי עמה, בגין לדברא לון, ולאלקאה לון, ולמשרי בגווייהו. דאי זכאן מטרוניתא עאלת בחדוותא ביקרא לגבי מלכא. ואי… לדף הפיסקה
  30. יש יום אחד בשנה להשגיח בהם - האם העליונה מזדמנת לראות ישראל זכאים ומזדוגת למלך (קב ע"ב)
    ועל דא אית יומא חד בשתא, לאשגחא בהו, ולעיינא בהו. וכד אזדמן האי יומא, אימא עלאה דכל חירו בידהא, אזדמן לקבליה, לאסתכלא בהו בישראל. וישראל אזדרזו בהאי יומא, בכמה פולחנין,… לדף הפיסקה
  31. וכשביום הזה אינם נמצאים כראוי אוי להם שהמטרוניתא מתרחקת - אשריהם ישראל שלמדו דרכיו (קב ע"ב)
    וכד האי יומא לא אשתכחו כדקא יאות, ווי לון, ווי לשלוחיהון, ווי דהא מטרוניתא אתרחקת מן מלכא, ואימא עלאה אסתלקת, ולא נפיק מנה חירו לעלמין. זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך… לדף הפיסקה