ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 40: אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל › פיסקה 1 (ק ע"ב)

ביום הזה מתכסה הלבנה עד העשור כשישראל שבים בתשובה והאם העליונה שבה ומאירה

אמור · אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל · מאמר 40 · פיסקה 1 · דף ק ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּהַאי יוֹמָא אִתְכַּסְּיָיא סִיהֲרָא, וְלָא נָהִיר עַד בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, דְּיִשְׂרָאֵל תַּיְיבִין כֻּלְּהוּ בְּתִיּוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא, וְאִימָא עִלָּאָה תָּאבַת וְנָהֲרַת לָהּ. וְהַאי יוֹמָא נְהִירוּ דְּאִימָא נַטְלָא, וְאִשְׁתְּכַח חֵידוּ בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא׳. - יוֹם כִּפּוּר מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאן יוֹם הַכִּפּוּרִים. אֶלָּא בְּגִין דִּתְרֵי נְהוֹרִין נָהָרִין בְּחַד. בּוּצִינָא עִלָּאָה, נָהִיר לְבוּצִינָא תַּתָּאָה, וּבְהַאי יוֹמָא מִנְּהוֹרָא עִלָּאָה נָהִיר, וְלָא מִנְּהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא, וּבְגִין כָּךְ בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ כְּתִיב.

תרגום

בֹּא רְאֵה, בַּיּוֹם הַזֶּה מִתְכַּסָּה הַלְּבָנָה, וְלֹא מְאִירָה עַד בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, כְּשֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וְהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה שָׁבָה וּמְאִירָה לָהּ. וְהַיּוֹם הַזֶּה אֶת אוֹר הָאֵם נוֹטֵל, וְנִמְצֵאת שִׂמְחָה בַּכֹּל. וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא׳ (ויקרא כג, כז) - יוֹם כִּפּוּר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי מְאוֹרוֹת מְאִירִים כְּאֶחָד. הַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן מֵאִיר לַמָּאוֹר הַתַּחְתּוֹן, וּבַיּוֹם הַזֶּה מֵאִיר מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן, וְלֹא מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בהאי יומא אתכסייא סיהרא, ולא נהיר עד בעשור לחדש, דישראל תייבין כלהו בתיובתא שלימתא, ואימא עלאה תאבת ונהרת לה. והאי יומא נהירו דאימא נטלא, ואשתכח חידו בכלא. ועל דא כתיב, ׳יום הכפורים הוא׳. - יום כפור מבעי ליה, מאן יום הכפורים. אלא בגין דתרי נהורין נהרין בחד. בוצינא עלאה, נהיר לבוצינא תתאה, ובהאי יומא מנהורא עלאה נהיר, ולא מנהורא דשמשא, ובגין כך בכסה ליום חגנו כתיב.

התרגום: בא ראה, ביום הזה מתכסה הלבנה, ולא מאירה עד בעשור לחדש, כשכל ישראל שבים בתשובה, והאם העליונה שבה ומאירה לה. והיום הזה את אור האם נוטל, ונמצאת שמחה בכל. ועל כן כתוב, ׳יום הכפרים הוא׳ (ויקרא כג, כז) - יום כפור היה צריך להיות! מה זה יום הכפרים? אלא משום ששני מאורות מאירים כאחד. המאור העליון מאיר למאור התחתון, וביום הזה מאיר מהאור העליון, ולא מאור השמש, ומשום כך כתוב בכסה ליום חגנו.

מן המפרשים

מקדש מלך: בכסה ליום חגנו פי' בינה שהארותיה מכוסים שנקרא בכסה מאירה למלכות שהיא יום חגנו. א"נ יש לפרש דקאי על מ"ש לעיל וע"ד בכסה ליום חגנו בה"א דאתכסייא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש וכו' ולכך אמר כאן ובג"כ בכסה ליום חגנו כתיב דהיינו…

אור החמה: ת"ח בהאי יומא וגומר יר' שהרוב הוא עיקר בעניינים אלו ואע"ג שאמר שהתשובה והשופר יועיל היינו על צד המעט ייחד ממש אמנם על צד המרובה יועיל להרחיב הזמן א"כ בהאי יומא אתנסיא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש דיש' תייבין כולהו ואפילו…

הסולם: ת"ח בהאי יומא וכו' : בוא וראה, ביום ההוא, דר"ה, נתכנסה הלבנה, שהיא המלכות, ואינה מאירה עד בעשור לחדש, שישראל כולם חוזרים בתשובה שלמה, ואימא עלאה, שהיא בינה, חוזרת ומאירה לה, ויום הזה, דיום הכפורים, לוקחת המלכות הארות אמא, שהיא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר