הקבה אומר לשבעים השרים ראיתם המלשין קבל השעיר בפתק חטאיהם וכלם מסכימים שיחזרו עליו
אמור · אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל · מאמר 40 · פיסקה 22 · דף קב ע"א
לשון הזוהר
כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְשִׁבְעִין שָׂרִין דְּסָחֲרִין כּוּרְסְיָיא, חֲמִיתּוּן הַאי דִּלְטוֹרָא, הֵיאַךְ קָאִים עַל בָּנַי תָּדִיר, (אסתכמו) הָא שְׂעִירָא חֲדָא דְּאִשְׁתְּכַח (ס"א אשתדר) גַּבֵּיהּ, בְּפִתְקָא דְּכָל חוֹבַיְיהוּ וְכָל טָעֲוָּתַיְיהוּ, וְכָל מַה דְּחָטוּ וְחָבוּ קַמַּאי, וְהוּא קַבִּיל לוֹן. כְּדֵין אִסְתְכָּמוּ כֻּלְּהוּ, דְּיָהַדְרוּן אִינּוּן חוֹבִין עַל עַמֵּיהּ.
תרגום
אָז הקב"ה אוֹמֵר לְשִׁבְעִים הַשָּׂרִים שֶׁסְּבִיב הַכִּסֵּא: רְאִיתֶם אֶת הַמַּלְשִׁין הַזֶּה, אֵיךְ עוֹמֵד עַל בָּנַי תָּמִיד? (מַסְכִּימִים) הֲרֵי שָׂעִיר אֶחָד שֶׁנִּמְצָא (שנשלח) אֶצְלוֹ בְּפֶתֶק עִם כָּל חֲטָאֵיהֶם וְכָל טָעֻיּוֹתֵיהֶם, וְכָל מַה שֶּׁחָטְאוּ וְחָבוּ לְפָנַי, וְהוּא קִבֵּל אוֹתָם. אֲזַי כֻּלָּם מַסְכִּימִים שֶׁיַּחְזְרוּ אוֹתָם הַחֲטָאִים עַל עַמּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדין קודשא בריך הוא אמר לשבעין שרין דסחרין כורסייא, חמיתון האי דלטורא, היאך קאים על בני תדיר, (אסתכמו) הא שעירא חדא דאשתכח (ס"א אשתדר) גביה, בפתקא דכל חובייהו וכל טעותייהו, וכל מה דחטו וחבו קמאי, והוא קביל לון. כדין אסתכמו כלהו, דיהדרון אינון חובין על עמיה.
התרגום: אז הקב"ה אומר לשבעים השרים שסביב הכסא: ראיתם את המלשין הזה, איך עומד על בני תמיד? (מסכימים) הרי שעיר אחד שנמצא (שנשלח) אצלו בפתק עם כל חטאיהם וכל טעיותיהם, וכל מה שחטאו וחבו לפני, והוא קבל אותם. אזי כלם מסכימים שיחזרו אותם החטאים על עמו.
מן המפרשים
הסולם: כדין קב"ה אמר וכו': אז אמר הקב"ה לע' שרים המסבבים את הכסא שלו, שה"ס ב"ד של מעלה, הראיתם את המלשין הזה, איך עומד תמיד להלשין על בני, הרי שעיר אחד הנמצא אצלו, בכתב, שכל עונותיהם וכל תועבותיהם וכל מה שחטאו ופשעו לפני, והוא קבל…