המלשין מזמן לרגל הארץ וצריכים לשלח כנגדו במה שיתעסק כמו יין למזלזל בבית המלך
אמור · אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל · מאמר 40 · פיסקה 18 · דף קא ע"ב
לשון הזוהר
אוּף הָכִי בְּהַאי יוֹמָא, דִּלְטוֹרָא זַמִּין לְאַלְלָא אַרְעָא, וּבָעֵינָא לְשַׁדְּרָא לְקֳבְלֵיהּ בְּמָה דְּיִתְעֲסָק (כגוונא דיליה), וּבְעוֹד דְּאִיהוּ אִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ, שָׁבִיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וּמַתְלָא אַמְרֵי לְזִלְזוּלָא דְּבֵי מַלְכָּא: הַב לֵיהּ זְעֵיר חַמְרָא, וִישַׁבְּחָךְ קַמֵּי מַלְכָּא. וְאִי לָאו, יֵימָּא לְמַלְכָּא מִלָּה בִּישָׁא. לְזִמְנִין נַטְלִין לָהּ לְהַהִיא מִלָּה, עִלָּאֵי דְּבֵי מַלְכָּא, וּמַלְכָּא עֲבִיד דִּינָא בְּגִינֵיהּ.
תרגום
אַף כָּאן בַּיּוֹם הַזֶּה הַמַּלְשִׁין מְזֻמָּן לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, וּצְרִיכִים לִשְׁלֹחַ כְּנֶגְדּוֹ בְּמַה שֶּׁיִּתְעַסֵּק (בדגמה שֶׁלּוֹ), וּבְעוֹד שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק בּוֹ, עוֹזֵב אֶת יִשְׂרָאֵל. וּמָשָׁל אוֹמְרִים לַמְזֻלְזָל שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ: תֵּן לוֹ מְעַט יַיִן, וִישַׁבַּחֲךְ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְאִם לֹא, יֹאמַר לַמֶּלֶךְ דִּבּוּר רָע. לִפְעָמִים נוֹטְלִים אֶת אוֹתוֹ דִבּוּר עֶלְיוֹנֵי בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה בִּגְלָלוֹ דִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אוף הכי בהאי יומא, דלטורא זמין לאללא ארעא, ובעינא לשדרא לקבליה במה דיתעסק (כגוונא דיליה), ובעוד דאיהו אשתדל ביה, שביק לון לישראל. ומתלא אמרי לזלזולא דבי מלכא: הב ליה זעיר חמרא, וישבחך קמי מלכא. ואי לאו, יימא למלכא מלה בישא. לזמנין נטלין לה לההיא מלה, עלאי דבי מלכא, ומלכא עביד דינא בגיניה.
התרגום: אף כאן ביום הזה המלשין מזמן לרגל את הארץ, וצריכים לשלח כנגדו במה שיתעסק (בדגמה שלו), ובעוד שהוא מתעסק בו, עוזב את ישראל. ומשל אומרים למזלזל של בית המלך: תן לו מעט יין, וישבחך לפני המלך. ואם לא, יאמר למלך דבור רע. לפעמים נוטלים את אותו דבור עליוני בית המלך, והמלך עושה בגללו דין.
מן המפרשים
הסולם: אוף הכי בהאי וכו': אף כך, ביום הזה, ביוה"כ, השטן מוכן לרגל הארץ, וצריכים לשלוח לפניו במה שיתעסק, ובעוד שהוא יתעסק בו יעזוב את ישראל. ומשל אומרים, הנקלה שבבית המלך, תן לו מעט יין, וישבחך לפני המלך. ואם לא, יאמר לשון הרע עליך אל…