ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 40: אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל › פיסקה 6 (קא ע"א)

כסוי חטאה - כשאדם הולך בדרך רבונו ומזדמן לו חטא אחד הכל מכסים עליו

אמור · אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל · מאמר 40 · פיסקה 6 · דף קא ע"א

לשון הזוהר

מַאי כְּסוּי חַטָאָה. הָא אוּקְמוּהָ, דְּהוּא כַּסוּי מִבְּנֵי נָשָׁא, הַהוּא חַטָּאָה דְּחָב לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאוֹדֵי קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֲבָל (ס"א כסוי חטאה) תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ חָטֵי, וְחָב זִמְנָא חֲדָא, וּתְרֵין וּתְלָתָא, וְלָא אַהְדָּר בֵּיהּ, הָא חוֹבוֹי בְּאִתְגַּלְיָא אִינּוּן וּמְפַרְסְּמֵי לוֹן לְעֵילָּא, וּמְפַרְסְּמֵי לוֹן לְתַתָּא. וְכָרוֹזֵי אָזְלִין קַמֵּיהּ וּמַכְרְזֵי: אִסְתְּלָקוּ מִסָּחֲרָנֵיהּ דִּפְלַנְיָא, נָזִיף הוּא מִמָּארֵיהּ, נָזִיף הוּא לְעֵילָּא, נָזִיף הוּא לְתַתָּא, וַוי לֵיהּ דְּפָגִים דִּיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ, וַוי לֵיהּ דְּלָא חָיִישׁ לִיקָרָא דְּמָארֵיהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַּלֵּי חוֹבֵיהּ לְעֵילָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ׳ (איוב כ, כז) - וְכַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחָא דְּמָארֵיהּ, וְאִשְׁתָּדַּל בְּפוּלְחָנֵיהּ, וְאִזְדְּמַן לֵיהּ חַטָּאָה חַד - כֹּלָּא מְכַסִּין עִלָּוִיהּ, עִלָּאִין וְתַתָּאִין, דָּא אִקְרֵי כְּסוּי חַטָאָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, עַד כְּעַן לָא מָטִית לְעִקָרָא דְּמִלָּה, וְשַׁפִּיר קָאַמָרְתְּ. וְהַאי דְּקָאָמְרוּ חַבְרַיָּיא - שַׁפִּיר. אֲבָל אִי הָכִי, מְכוּסֶּה חַטָּאָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ כְּסוּי חַטָּאָה.

תרגום

מַה זֶּה כְּסוּי חֲטָאָה? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁהוּא כִּסּוּי מִבְּנֵי אָדָם אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁחָטָא להקב"ה וְהוֹדָה לִפְנֵי הקב"ה. אֲבָל (כְּסוּי חטָאָה) בא רְאֵה, כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, ומתחיב פַּעַם אַחַת וּפַעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ וְלֹא חוֹזֵר בּוֹ, הֲרֵי חֲטָאָיו הֵם בגלוי, ומפרסמים אוֹתָם לְמַעְלָה, ומפרסמים אוֹתָם לְמַטָּה. והכרוזים הוֹלְכִים לְפָנָיו וּמַכְרִיזִים: הִסְתַּלְּקוּ מִסָּבִיב לִפְלוֹנִי, נָזוּף הוּא מאדונו, נָזוּף הוּא לְמַעְלָה, נָזוּף הוּא לְמַטָּה, אוֹי לוֹ שֶׁפָּגַם אֶת דיוקן רִבּוֹנוֹ! אוֹי לוֹ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל כְּבוֹד רִבּוֹנוֹ! הקב"ה מְגַלֶּה חֶטְאוֹ לְמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳יגלו שָׁמַיִם עֲונוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לו׳ (איוב כ, כז) - וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בדרך רִבּוֹנוֹ וּמִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְהִזְדַּמֵּן לוֹ חטא אֶחָד - הַכֹּל מכסים עָלָיו, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, זֶה נִקְרָא כְּסוּי חטאה. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, עַד עַכְשָׁו לֹא הִגַּעְתָּ לְעִקַּר הַדָּבָר, וְיָפֶה אָמַרְתָּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ הַחֲבֵרִים - יָפֶה. אֲבָל אִם כָּךְ, מְכֻסֶּה חֲטָאָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַהוּ כְּסוּי חֲטָאָה?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאי כסוי חטאה. הא אוקמוה, דהוא כסוי מבני נשא, ההוא חטאה דחב לקודשא בריך הוא, ואודי קמי קודשא בריך הוא. אבל (ס"א כסוי חטאה) תא חזי, כד בר נש חטי, וחב זמנא חדא, ותרין ותלתא, ולא אהדר ביה, הא חובוי באתגליא אינון ומפרסמי לון לעילא, ומפרסמי לון לתתא. וכרוזי אזלין קמיה ומכרזי: אסתלקו מסחרניה דפלניא, נזיף הוא ממאריה, נזיף הוא לעילא, נזיף הוא לתתא, ווי ליה דפגים דיוקנא דמאריה, ווי ליה דלא חייש ליקרא דמאריה. קודשא בריך הוא גלי חוביה לעילא, הדא הוא דכתיב, ׳יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׳ (איוב כ, כז) - וכד בר נש אזיל באורחא דמאריה, ואשתדל בפולחניה, ואזדמן ליה חטאה חד - כלא מכסין עלויה, עלאין ותתאין, דא אקרי כסוי חטאה. אמר ליה רבי אבא, עד כען לא מטית לעקרא דמלה, ושפיר קאמרת. והאי דקאמרו חברייא - שפיר. אבל אי הכי, מכוסה חטאה מבעי ליה, מהו כסוי חטאה.

התרגום: מה זה כסוי חטאה? הרי פרשוה, שהוא כסוי מבני אדם אותו חטא שחטא להקב"ה והודה לפני הקב"ה. אבל (כסוי חטאה) בא ראה, כשאדם חוטא, ומתחיב פעם אחת ופעמים ושלש ולא חוזר בו, הרי חטאיו הם בגלוי, ומפרסמים אותם למעלה, ומפרסמים אותם למטה. והכרוזים הולכים לפניו ומכריזים: הסתלקו מסביב לפלוני, נזוף הוא מאדונו, נזוף הוא למעלה, נזוף הוא למטה, אוי לו שפגם את דיוקן רבונו! אוי לו שאינו חושש על כבוד רבונו! הקב"ה מגלה חטאו למעלה. זהו שכתוב, ׳יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׳ (איוב כ, כז) - וכשאדם הולך בדרך רבונו ומשתדל בעבודתו, והזדמן לו חטא אחד - הכל מכסים עליו, עליונים ותחתונים, זה נקרא כסוי חטאה. אמר לו רבי אבא, עד עכשו לא הגעת לעקר הדבר, ויפה אמרת. וזהו שאמרו החברים - יפה. אבל אם כך, מכסה חטאה היה צריך להיות! מהו כסוי חטאה?

מן המפרשים

מקדש מלך: מכוסה חטאה מבעי ליה פי' לפי דברי רז"ל שאמרו כסוי חטאה היינו שעונות שעשה להקב"ה מכוסים מבני אדם שלא ידעו אותם א"כ מכוסה מבע"ל שר"ל שעונו מכוסה מבני אדם וכן לפירוש ר"ח ג"כ מכוסה מב"על שר"ל אשרי מי שאין בידו אלא עון אחד ואזי עונו…

אור החמה: אשתדל בפילחנא דמאריה ואזדמן ליה וגומר לאפוקי מי שמפקיר עצמו לכך שאפילו בראשונה נמאס. מכסיין עליה שלא יפנעו בו המקטרגים ובין כך ובין כך שב בתשובה כדפי' ז"ל אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום כסהו בלילה:

הסולם: א"ל ר' אבא וכו': אמר לו ר"א, עד עתה עוד לא הגעת לעקרו של דבר. ויפה אמרת, ומה שאמרו החברים יפה הוא. אבל, א"כ, היה צריך לומר מכוסה חטאה, מהו כסוי חטאה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: