ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 40: אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל › פיסקה 24 (קב ע"א)

בשעה שנכנס בדם הפר מכון בראש המהימנותא ומזה באצבעו ומונה אחת אחת ואחת

אמור · אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל · מאמר 40 · פיסקה 24 · דף קב ע"א

לשון הזוהר

תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל בְּדָמָא דְּפָר, מְכַוִּין בְּרֵישָׁא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאָדֵי בְּאֶצְבְּעֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְהִזָה אוֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת׳ וְהֵיךְ עָבִיד. בָּסִים בְּקִפְטָא (ס"א בקטפא) דְּאֶצְבְּעָא, וְאָדֵי כְּמַצְלִיף, בְּטִיפִין דְּאֶצְבְּעָא, לְסִטְרֵי קַפְתּוּרָא (ס"א קטעורא) (ס"א כפורתא), אָדֵי וְאִתְכְּוַּון, וְשָׁארִי לְמִמְנֵי אַחַת, אַחַת וְאַחַת. אַחַת בִּלְחוֹדָהָא, אַחַת (תיקון פ"ב ע"א, רעיא מהימנא ק"ח ע"ב) דְּכָלִיל כֹּלָּא, אַחַת שְׁבָחָא דְּכֹלָּא, אַחַת דְּכֹלָּא אֲהַדְּרָן לַקֳבְלָהּ, אַחַת רֵישָׁא דְּכֹלָּא. לְבָתַר אַחַת וְאַחַת, דְּאִינּוּן שַׁרְיָין כַּחֲדָא, בִּרְעוּתָא בְּאַחְוָותָא, וְלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין.

תרגום

לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס עִם ׳דַּם הַפַּר׳, מְכַוֵּן בְּרֹאשׁ הַמְּהֵימְנוּתָא, וּמַזֶּה בְאֶצְבָּעוֹ, כַּכָּתוּב ׳וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת׳ (ויקרא טז, טו) - וְאֵיךְ עוֹשֶׂה? טוֹבֵל בְּרָאשֵׁי (בְּדִבּוּק) הָאֶצְבָּעוֹת, וּמַזֶּה כְמַצְלִיף בְּטִפּוֹת הָאֶצְבַּע לְצִדֵּי הַטַּבּוּר (השפוע) (הַכַּפֹּרֶת), מַזֶּה וּמִתְכַּוֵּן, וּמַתְחִיל לִמְנוֹת: אַחַת, אַחַת וְאַחַת. אַחַת לְבַדָּהּ, וְאַחַת שֶׁכּוֹלֶלֶת הַכֹּל. אַחַת הַשֶּׁבַח שֶׁל הַכֹּל, הָאַחַת שֶׁהַכֹּל חוֹזְרִים כְּנֶגְדָּהּ, אַחַת הָרֹאשׁ שֶׁל הַכֹּל. אַחַר כָּךְ אַחַת וְאַחַת, שֶׁהֵם שׁוֹרִים כְּאֶחָד, בְּרָצוֹן וּבְאַחֲוָה, וְלֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא, בשעתא דעאל בדמא דפר, מכוין ברישא דמהימנותא, ואדי באצבעיה, כמה דכתיב, ׳והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת׳ והיך עביד. בסים בקפטא (ס"א בקטפא) דאצבעא, ואדי כמצליף, בטיפין דאצבעא, לסטרי קפתורא (ס"א קטעורא) (ס"א כפורתא), אדי ואתכוון, ושארי לממני אחת, אחת ואחת. אחת בלחודהא, אחת (תיקון פ"ב ע"א, רעיא מהימנא ק"ח ע"ב) דכליל כלא, אחת שבחא דכלא, אחת דכלא אהדרן לקבלה, אחת רישא דכלא. לבתר אחת ואחת, דאינון שריין כחדא, ברעותא באחוותא, ולא מתפרשן לעלמין.

התרגום: למדנו, בשעה שנכנס עם ׳דם הפר׳, מכון בראש המהימנותא, ומזה באצבעו, ככתוב ׳והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת׳ (ויקרא טז, טו) - ואיך עושה? טובל בראשי (בדבוק) האצבעות, ומזה כמצליף בטפות האצבע לצדי הטבור (השפוע) (הכפרת), מזה ומתכון, ומתחיל למנות: אחת, אחת ואחת. אחת לבדה, ואחת שכוללת הכל. אחת השבח של הכל, האחת שהכל חוזרים כנגדה, אחת הראש של הכל. אחר כך אחת ואחת, שהם שורים כאחד, ברצון ובאחוה, ולא נפרדים לעולמים.

מן המפרשים

אור החמה: ואדי כמצליף בטיפין דאצבעא היינו שמ' עולה בסוד ו' מן האצבע נתזרק ונזרקת למעלה באצבע ע"י היודין העולות. בסטרי קטפורא יש גורסין קפטורא וניחא שהוא ל' שלשלת והיינו שהיו משולשלו' הטיפות שמונה ויורדות זו למעלה מזו והיינו כמצליף ויש…

הסולם: תאנא בשעתא דעאל וכו' : למדנו, בשעה שנכנס הכהן עם דם הפר, היה מכוון בראש האמונה, דהיינו בג' ראשונות, כח"ב, ומזה באצבעו, כמ"ש, והזה אותו על הכפרת לפני הכפרת. דהיינו אחת למעלה ושבע למטה. ואיך עשה. טבל בדם בראש האצבע, ומזה כמצליף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: