ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 40: אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל › פיסקה 3 (ק ע"ב)

אין זווג המלך והמטרוניתא אלא בזמן שמאיר מהאב העליון ולכן תשמיש אסור ביום הכפורים

אמור · אך בעשור לחדש השביעי יום הכפרים - סוד זווג האם העליונה ושעיר לעזאזל · מאמר 40 · פיסקה 3 · דף ק ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר ודַּאי לָאו זִוּוּגָא דְּמַלְכָּא בְּמַטְרוֹנִיתָא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּנַהֲרָא מֵאַבָּא עִלָּאָה, וְכַד אִתְנַהֲרָא מִנֵּיהּ, קָרֵינָן לָהּ קֹדֶשׁ דְּהָא מִבֵּי אַבָּא נַטְלָא הַאי. וּכְדֵין מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, בְּגִין דְּמַלְכָּא קֹדֶשׁ אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה׳ (ירמיה ב, ג), דְּנָטִיל מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ. כְּדֵין ׳אֲחוֹתִי בַת אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת אִמִי׳ - דְּהָא מִבֵּי אַבָּא שְׁמָא דָּא, וְלָא מִבֵּי אִימָּא. וְעַל דָּא ׳וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה׳ - לְאִזְדַּוְּוגָא כַּחֲדָא, בְּזִמְנָא דָּא, וְלָא בְּזִמְנָא אָחֳרָא, בְּזִמְנָא דְּנַטְלָא מִבֵּי אַבָּא, וְלָא בְּזִמְנָא דְּנַטְלָא מִבֵּי אִימָּא. וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹכַח, דְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אָסוּר, בְּגִין דְּזִוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, דְּהָא מִבֵּי אִימָּא נַטְלָא, וְלָא מִבֵּי אַבָּא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי זַכָּאָה דָּרָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁארֵי בְּגַוִּיהּ. זַכָּאִין אִינּוּן דְּקַיְימִין קַמֵּיהּ כָּל יוֹמָא.

תרגום

אָמַר, וַדַּאי שֶׁאֵין זִוּוּג הַמֶּלֶךְ עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמֵּאִיר מֵהָאָב הָעֶלְיוֹן, וּכְשֶׁנָּאוֹר מִמֶּנּוּ, קוֹרְאִים לוֹ קֹדֶשׁ, שֶׁהֲרֵי מִבֵּית אַבָּא זֶה נוֹטֵל, וְאָז מִזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ נִקְרָא קֹדֶשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל׳ (ירמיה כ, ג) לַה', שֶׁנּוֹטֵל מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ. אֲזַי ׳אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי׳ - שֶׁהֲרֵי מִבֵּית אַבָּא הַשֵּׁם הַזֶּה, וְלֹא מִבֵּית אִמָּא. ׳וְעַל כֵּן׳ ׳וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה׳ - לְהִזְדַּוֵּג כְּאֶחָד, בַּזְּמַן הַזֶּה וְלֹא בִּזְמַן אַחֵר, בִּזְמַן שֶׁנּוֹטְלִים מִבֵּית אַבָּא, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנּוֹטְלִים מִבֵּית אִמָּא. וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מוֹכִיחַ, שֶׁתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁאֵין נִמְצָא זִוּוּג, שֶׁהֲרֵי מִבֵּית אִמָּא נוֹטֵל, וְלֹא מִבֵּית אַבָּא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו כָּל יוֹם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ודאי לאו זווגא דמלכא במטרוניתא, אלא בזמנא דנהרא מאבא עלאה, וכד אתנהרא מניה, קרינן לה קדש דהא מבי אבא נטלא האי. וכדין מזדווגי כחדא, בגין דמלכא קדש אקרי, דכתיב, ׳קדש ישראל ליהו"ה׳ (ירמיה ב, ג), דנטיל מאתר דאקרי קדש. כדין ׳אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי׳ - דהא מבי אבא שמא דא, ולא מבי אימא. ועל דא ׳ותהי לי לאשה׳ - לאזדווגא כחדא, בזמנא דא, ולא בזמנא אחרא, בזמנא דנטלא מבי אבא, ולא בזמנא דנטלא מבי אימא. ויום הכפורים אוכח, דתשמיש המטה אסור, בגין דזווגא לא אשתכח, דהא מבי אימא נטלא, ולא מבי אבא. אמר רבי חייא, ודאי זכאה דרא דרבי שמעון שארי בגויה. זכאין אינון דקיימין קמיה כל יומא.

התרגום: אמר, ודאי שאין זווג המלך עם המטרוניתא אלא בזמן שמאיר מהאב העליון, וכשנאור ממנו, קוראים לו קדש, שהרי מבית אבא זה נוטל, ואז מזדוגים כאחד, משום שהמלך נקרא קדש, שכתוב ׳קדש ישראל׳ (ירמיה כ, ג) לה', שנוטל ממקום שנקרא קדש. אזי ׳אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי׳ - שהרי מבית אבא השם הזה, ולא מבית אמא. ׳ועל כן׳ ׳ותהי לי לאשה׳ - להזדוג כאחד, בזמן הזה ולא בזמן אחר, בזמן שנוטלים מבית אבא, ולא בזמן שנוטלים מבית אמא. ויום הכפורים מוכיח, שתשמיש המטה אסור, משום שאין נמצא זווג, שהרי מבית אמא נוטל, ולא מבית אבא. אמר רבי חייא, ודאי אשרי הדור שרבי שמעון שרוי בתוכו. אשרי אותם שעומדים לפניו כל יום.

מן המפרשים

מקדש מלך: ותירץ בזמנא דתרין אבהן וכו' פי' שנכללים ח"ג בת"ת אנו קורים לו שביעי. וכשמונים ת"ת בלבד עם כחב"ד הרי הת"ת חמישי והכל אמת: ת"ח חמישאה דיליה הוא וכו' פי' מלכות הנקראת חמישית היא של זעיר: חמשין תרעין פי' נש"ב:

אור החמה: א"ר אלעזר שירותא וסיומא וכו' חכמה ומלכות אתכליל בקדש ירצה במלת קדש א' והטעם כדמסיק כי החכמה בעצם תקרא קדש. וז"ש וחכמה עילאה קדוש איקרי האמנם בהתפשט אותו הקדש שבחכמה למטה במ' נק' היא קדש מפני שהקדש העליון נתפשט עד למטה במ'…

הסולם: אמר ודאי לאו וכו' : אמר, לו ר' אבא, ודאי שאין זווג המלך במטרוניתא, דהיינו ז"א במלכות, אלא בזמן שמאירה מאבא עלאה, שאז החכמה דאמא מלובשת בחסדים דאבא, וכשמאירה ממנו קוראים אותה קדש, כי מבית אבא עלאה לוקחת זה, כי אבא ה"ס קדש. ואז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: