ממלכת הזוהר › זוהר › קדושים › מאמר 4: איש אמו ואביו תיראו - סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור

איש אמו ואביו תיראו - סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור

קדושים · מאמר 4 · 23 פסקאות · מתחיל בדף פא ע"ב

  1. איש אמו ואביו תיראו - הכל אחד מקיש יראת אב ואם לשבתותי מי שירא מזה שומר זה (פא ע"ב)
    ׳איש אמו ואביו תיראו וגו'׳ . הא תנינן, דפרשתא דא כללא דאורייתא. מקיש דחילו דאבא ואימא לשבתותי. אלא אמר רבי יוסי, כלא חד, מאן דדחיל מהאי, נטיר להאי. לדף הפיסקה
  2. טעם שהקדים אמו לאביו - כי אמו זו כנסת ישראל ובה שורה היראה הנקראת יראת ה (פא ע"ב)
    ׳איש אמו׳ - אקדים ׳אמו לאביו׳ בדחילו מאי טעמא. כמה דאוקמוה. אבל אימא דלית רשו בידהא כל כך כאביו אקדים דחילו דילה. לדף הפיסקה
  3. קדשים תהיו - הבא להתקדש עם אשתו כאחד יותר שבח מהנוקבא ולכן הקדים אמו (פא ע"ב)
    רבי יצחק אמר, מה כתיב לעילא, ׳קדושים תהיו׳. אתי בר נש לאתקדשא באתתיה כחד. ממאן הוא שבחא יתיר בההיא קדושה. הוי אימא מנוקבא. בגין כך ׳איש אמו ואביו תיראו׳. לדף הפיסקה
  4. ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים - הקדים אם לאב ובמקום אחר אב לאם להראות שניהם כאחד (פא ע"ב)
    רבי יהודה אמר, ׳איש אמו ואביו תיראו׳ - כהאי גוונא, ׳ביום עשות יהו"ה אלהים ארץ ושמים׳ - ובאתר אחרא, אקדים שמים לארץ. אלא לאחזאה דתרווייהו כחדא אתעבידו. אוף הכא אקדים… לדף הפיסקה
  5. ואת שבתותי תשמרו שקול לזה - אחד לאב ואחד לאם ומקדשי אלו המקדשים עצמם באותה שעה (פב ע"א)
    ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - שקיל דא לדא, וכלא כחדא אתקלו במתקלא חד. דכתיב, ׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם׳ , וכתיב ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - אלא חד לאבא, וחד לאימא. כתיב הכא… לדף הפיסקה
  6. אשריהם ישראל שנדבקים בהקבה - ומשום שנדבקים בו כלם נדבקים כאחד זה עם זה (פב ע"א)
    ׳איש אמו ואביו תיראו׳ . רבי שמעון אמר, כתיב ׳ואתם הדבקים ביהו"ה וגו'׳ . זכאין אינון ישראל, דמתדבקן ביה בקודשא בריך הוא, ובגין דאינון מתדבקן ביה בקודשא בריך הוא, כלא… לדף הפיסקה
  7. כשאדם מקדש עצמו משבת לשבת בזווג העליון נדבקים נפש הגוף אביו ואמו כאחד (פב ע"א)
    תא חזי, בשעתא דבר נש מקדש לתתא, כגון חברייא דמקדשי גרמייהו משבת לשבת, בשעתא דזווגא עלאה אשתכח, דהא בההיא שעתא רעוא אשתכח, וברכתא אזדמנת. כדין מתדבקן כלהו כחד - נפשא… לדף הפיסקה
  8. לסריסים אשר ישמרו את שבתותי - החברים המסרסים עצמם כל השבוע ומחכים לשבת (פב ע"א)
    דבר אחר ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - לאזהרה לאינון דמחכן לזווגייהו משבת לשבת, והא אוקימנא, כמה דכתיב, ׳לסריסים אשר ישמרו את שבתותי׳ - מאן סריסים. אלין אינון חברייא דמסרסן… לדף הפיסקה
  9. אם אני איה כבודי - כבודי עולה בחשבון עשר אמירות ולב אלהים של מעשה בראשית (פא ע"ב)
    רעיא מהימנא ׳איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו׳ - פקודא דא, שקיל דא לדא. שקיל יקרא דאב ואם, ליקרא דשבת. לאבא אקדים כבוד, והאי איהו דאמר קרא, ׳ואם אב אני איה כבודי… לדף הפיסקה
  10. כבוד חכמים ינחלו - אין כבוד אלא תורה ומי שאינו מכיר התורה נקרא כסיל (פא ע"ב)
    ובכל אתר ׳כבוד חכמים ינחלו׳ , ואוקמוה רבנן, אין כבוד אלא תורה - בגין דאינון ל"ב אלהים דתורה, יקרא דיליה. ואלין חכמים דאורייתא, חכמים בחכמה, ירתין האי כבוד ולא טפשי,… לדף הפיסקה
  11. רועה הנאמן פתחתי הפרשה במצוות אלו לעזרך - הקבה יעמידך מלך בעליונים ותחתונים (פא ע"ב)
    רעיא מהימנא, בגין דחלישתא, פתחנא לפרשתא באלין פקודין, למהוי מעט עזר לך. אתתקף בך, דהא משריין דמתיבתאן אתאן לגבך, בפקודא בתר דא, דאיהו פקודא להעמיד עליך מלך לעילא.… לדף הפיסקה
  12. הרועה הנאמן מבקש כח לעשות רצון עלת העלות בדרגות אב ואם שהם אחד ביחודך (פב ע"א)
    קם רעיא מהימנא, וסליק ידוי לעילא, ואמר: יהא רעוא דילך עלת העלות, דאנת מתעלה מעלוי לעלוי, עד דלית עלוי, אלא דאנת לעילא מכל עלוי, למיהב לי חילא, למעבד רעותך בדרגין דילך,… לדף הפיסקה
  13. תן לי כח להתעורר בכבודך ואחר כך בכבוד אבי ואמי שבשמים - אביך אבא חכמה (פב ע"א)
    הב לי חילא, לאתערא ביקרך בקדמיתא. ולבתר ביקרא דאבי ואמי דבשמיא, דאוקמוה עלייהו, ׳גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׳ - ואוקמוה מארי מתניתין, אין אביו, אלא… לדף הפיסקה
  14. אב הוא חכמה משמש תחתיך ואתה כתר עליון - והאם משמשת האב להיות כסא תחתיו (פב ע"א)
    והכי תקינו, למהוי קטן לגדול מכבד דלעילא מניה. אבא, איהו חכמה, ׳הלא אב אחד לכלנו׳ - למהוי משמש תחותך, ואנת כתר עליון על רישיה. ולית כתר עלך, ולית אלהא אחרא. ואימא, לשמשא… לדף הפיסקה
  15. ויאמר הוא בכל מאמר עד לב יהי כן ועשתה מיד - ובהיכלו כלו אומר כבוד (פב ע"א)
    ויאמר איהו, בכל מאמר, עד תלתין ותרין, יהי כן, ויהי כן. ואיהי, עבידת מאמריה מיד. ובגין דעבידת מאמריה וצוויה בלא עכובא כלל, בל"ב שבילין דבהון אתברי כל דבראשית, עובדא… לדף הפיסקה
  16. כבוד אביו יקרא דאבוהי - ישראל נקראים בנים מצד תפארת ומלכות לעשות מצוות עשה (פב ע"א)
    ותרגום כבוד אביו - יקרא דאבוהי. ודא ׳תורת יהו"ה תמימה׳ , עלה אתמר ׳יקרה היא׳ וישראל מפנינים. דאתקריאו בנים, בכלל בן ובת, מסטרא דתפארת ומלכות, דאינון בן ובת, יקרא דאביו… לדף הפיסקה
  17. עלת על הכל - הרועה הנאמן מבקש לסדר עצמו ומחנות המלאכים לכבוד אבא ואמא (פב ע"א)
    ועלת על כלא, אנא בעי לאשתדלא ביקרך, לתקן מדות דאבא ואימא, ליקרך. תהא בעזרי לסדרא כלא כדקא יאות. ואנת תסדר לי, ולכל מארי מתיבתאן עילא ותתא, ומשריין דמלאכין עלאין ותתאין,… לדף הפיסקה
  18. איש אמו ואביו תיראו וסמך לו את שבתותי תשמרו - מצד עשה הקדים אב מצד לא תעשה אם (פב ע"ב)
    והאי איהו ׳איש אמו ואביו תיראו׳ - וסמיך ליה ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - ובקרא אחרינא ואת מצותי תעשו. מסטרא דפקודין דעשה דאינון כבוד, אקדים אבא לאימא, ודא י"ה. מסטרא דלא תעשה,… לדף הפיסקה
  19. וכסילים מרימי קלון - עמי הארץ שלא משתדלים בכבוד התורה איך יאמרו אבינו שבשמים (פב ע"ב)
    ועלייהו אתמר, ׳וכסילים מרים קלון׳ . אלין אינון עמי הארץ, בתר דלא משתדלין בהאי כבוד דאורייתא, ואיך אמרין אבינו שבשמים שמע קולנו חוס ורחם עלינו וקבל תפלתנו. הא איהו לימא… לדף הפיסקה
  20. פרט למי ששומע מחכמים ועושה - הבדל בין מקבל מאדונו למקבל משלוחו כלבנה מהשמש (פב ע"ב)
    בר ממאן דשמע מחכמים ועביד, והאי איהו דקביל נעשה ונשמע. ועם כל דא, מאן דלא קביל ממאריה, אלא משלוחיה, איכא אפרשותא. ומאי אפרשותא אית בין דא לדא. דהא כתיב, משה קבל תורה… לדף הפיסקה
  21. אור הלבנה מהשמש אך בלקוי מסתלק אורם ועקר האור אין הפסק לו ואין עליו אלוה (פב ע"ב)
    ואי תימא דההוא נהורא דסיהרא משמשא איהו, דאף על גב דאתכניש, נהיר בסיהרא וככביא, הא חזינן מסטרא אחרא בלקותא דסיהרא ושמשא דאסתלק נהורייהו, ואשתארו כגופא בלא נשמתא, דאית… לדף הפיסקה
  22. עלת העלות אין הפסק לנביעת אור התורה - העוסק בתורה בן והלומד לשכר עבד ולא בן (פב ע"ב)
    ועלת העלות, בתר דאנת תמן, לית פסק לנביעו דנהורא דאורייתא. יהא רעוא דילך דלא תזוז מאבא ואימא דילי, ולא מבנוי. והכי מאן דאמית גרמיה על אורייתא, דהיא יקרה, אתקיימת ביה,… לדף הפיסקה
  23. מי שלא משתדל בתורה ולא עובר על לא תעשה שקול לאמות עובדי עבודה זרה בני סמאל (פב ע"ב)
    אבל מאן דלא אשתדל באורייתא, ולא משמש חכמים, למשמע מנייהו פקודין, לקיים נעשה ונשמע, אלא דסרח ועבר על לא תעשה, איהו שקיל לאומין דעלמא עובדי עבודה זרה, בנוי דסמא"ל ונחש,… לדף הפיסקה