לסריסים אשר ישמרו את שבתותי - החברים המסרסים עצמם כל השבוע ומחכים לשבת
קדושים · איש אמו ואביו תיראו - סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור · מאמר 4 · פיסקה 8 · דף פב ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ - לְאַזְהָרָה לְאִינּוּן דִּמְחַכָּן לְזִוּוּגַיְיהוּ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְהָא אוֹקִימְנָא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי׳ (ישעיהו נו, ד) - מַאן סָרִיסִים. אִלֵּין אִינּוּן חַבְרַיָּיא דִּמְסָרְסָן גַּרְמַיְיהוּ כָּל שְׁאָר יוֹמִין, בְּגִין לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. וְאִינּוּן מְחַכָּאן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר׳ (בראשית לז, יא) - וּבְגִין כָּךְ ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ - ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ - דָּא גּוּפָא. ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ - דָּא נַפְשָׁא. וְכֹלָּא אִתְדְּבַק דָּא בְּדָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (ויקרא יט, ג) - לְהַזְהִיר אֶת אוֹתָם שֶׁמְּחַכִּים לְזִוּוּגָם מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, ׳לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי׳ (ישעיה נו, ד) - מִי הֵם הַסָּרִיסִים? אֵלּוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים שֶׁמְּסָרְסִים אֶת עַצְמָם כָּל שְׁאָר הַיָּמִים כְּדֵי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהֵם מְחַכִּים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר׳ וּמִשּׁוּם כָּךְ - ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (בראשית לז, יא) - ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ - זֶה הַגּוּף. ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ - זוֹ הַנֶּפֶשׁ. וְהַכֹּל נִדְבָּק זֶה עִם זֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - לאזהרה לאינון דמחכן לזווגייהו משבת לשבת, והא אוקימנא, כמה דכתיב, ׳לסריסים אשר ישמרו את שבתותי׳ (ישעיהו נו, ד) - מאן סריסים. אלין אינון חברייא דמסרסן גרמייהו כל שאר יומין, בגין למלעי באורייתא. ואינון מחכאן משבת לשבת. הדא הוא דכתיב ׳אשר ישמרו את שבתותי׳ - כמה דאת אמר ׳ואביו שמר את הדבר׳ (בראשית לז, יא) - ובגין כך ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - ׳איש אמו ואביו תיראו׳ - דא גופא. ׳ואת שבתותי תשמרו׳ - דא נפשא. וכלא אתדבק דא בדא. זכאה חולקיהון דישראל.
התרגום: דבר אחר ׳ואת שבתותי תשמרו׳ (ויקרא יט, ג) - להזהיר את אותם שמחכים לזווגם משבת לשבת, והרי בארנו, כמו שכתוב, ׳לסריסים אשר ישמרו את שבתותי׳ (ישעיה נו, ד) - מי הם הסריסים? אלו אותם החברים שמסרסים את עצמם כל שאר הימים כדי לעסק בתורה, והם מחכים משבת לשבת. זהו שכתוב ׳אשר ישמרו את שבתותי׳ - כמו שנאמר ׳ואביו שמר את הדבר׳ ומשום כך - ׳ואת שבתותי תשמרו׳ (בראשית לז, יא) - ׳איש אמו ואביו תיראו׳ - זה הגוף. ׳ואת שבתותי תשמרו׳ - זו הנפש. והכל נדבק זה עם זה. אשרי חלקם של ישראל.
מן המפרשים
מקדש מלך: דבר אחר ואת שבתותי וכו' ולפ"ז הכתוב מצווה לאביו ואמו שיסרסו עצמם עד ליל שבת: איש אמו ואביו דא גופא וכו'. ז"ל הרב בליקוטים כיבוד אב ואם וכבוד שבת אחד הוא כי כיבוד אב ואם בגופא. וזה בנפשא שהם ז"ון. וזהו איש אמו ואביו תיראו ואת…
אור יקר: ואביו שמר את הדבר אל ובגוף יש בחינת זכר ונקבה ועליהם אמר איש אמו ואביו, ובנפש יש בחינת זכר ונקבה ועליהם אמר ואת שבתותי וכו׳, או אפשר דגוף ונפש היינו בחינות בתפארת ומלכות מצד פנימיותם, או סתם בחינתם שהיא כגוף אל הנפש דהיינו…
הסולם: ד״א ואת שבתותי וגו׳: פירוש אחר. ואת שבתותי תשמורו, היא אזהרה לאלו המחכים לזווגם משבת לשבת. וכבר העמדנו, כמו שכתוב, לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. מי המה סריסים אלו. אלו הם החברים שמסרסים עצמם כל שאר הימים, כדי לעסוק בתורה, והם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: