אם אני איה כבודי - כבודי עולה בחשבון עשר אמירות ולב אלהים של מעשה בראשית
קדושים · איש אמו ואביו תיראו - סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור · מאמר 4 · פיסקה 9 · דף פא ע"ב
לשון הזוהר
רעיא מהימנא ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ - פִּקּוּדָא דָּא, שָׁקִיל דָּא לְדָא. שָׁקִיל יְקָרָא דְּאָב וְאֵם, לִיקָרָא דְּשַׁבָּת. לְאַבָּא אַקְדִּים כָּבוֹד, וְהַאי אִיהוּ דְּאָמַר קְרָא, ׳וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיִּה מוֹרָאִי׳ (מלאכי א, ו) - כְּבוֹדִי סָלִיק בְּחוּשְׁבָּן עֶשֶׂר אֲמִירָן, ול"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.
תרגום
׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (ויקרא יט, ג) - מִצְוָה זוֹ שְׁקוּלָה זוֹ לָזוֹ. שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. לָאָב הִקְדִּים כָּבוֹד, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ׳וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי׳ (מלאכי א, ו) - כְּבוֹדִי עוֹלֶה בְחֶשְׁבּוֹן עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, וְל"ב אֱלֹהִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא ׳איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו׳ - פקודא דא, שקיל דא לדא. שקיל יקרא דאב ואם, ליקרא דשבת. לאבא אקדים כבוד, והאי איהו דאמר קרא, ׳ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי׳ (מלאכי א, ו) - כבודי סליק בחושבן עשר אמירן, ול"ב אלהים דעובדא דבראשית.
התרגום: ׳איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו׳ (ויקרא יט, ג) - מצוה זו שקולה זו לזו. שקול כבוד אב ואם לכבוד השבת. לאב הקדים כבוד, וזהו שאמר הכתוב ׳ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי׳ (מלאכי א, ו) - כבודי עולה בחשבון עשר אמירות, ול"ב אלהים של מעשה בראשית.
מן המפרשים
יהל אור: בגין דחלישתא כו'. שהתעוררת מנשמתין דלעיל ותורתן הכל כפי ההתעוררות למטה וכשלמטה מחלישין ההתעוררות מתחלשין למעלה. וז"ש "אתתקף בך כו'" : ותרוויהו אינון כרסייא וספסל כו'. כצ"ל. ור"ל חכמה נקרא 'ספסל', ואימא 'כסא', כידוע דאימא מקננא…
אור יקר: ואם אב אני איה כבודי, תלה הכבוד כולו לאב דמשמע דכולא מסטרא ]דיליה[ והטעם משום דכבודי סליק בהו שבן עשר אמירן דהיינו י׳ של כבודי, ולא אמר י׳
הסולם: איש אמו ואביו וגו׳: איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו. מצוות אלה שקולות זו כנגד זו, ששקול כבוד אב ואם לכבוד של שבת, באביו הקדים כבוד. וזהו שאמר הכתוב, ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי. כבודי, הוא עולה בחשבון…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: