פרט למי ששומע מחכמים ועושה - הבדל בין מקבל מאדונו למקבל משלוחו כלבנה מהשמש
קדושים · איש אמו ואביו תיראו - סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור · מאמר 4 · פיסקה 20 · דף פב ע"ב
לשון הזוהר
בַּר מִמַּאן דְּשָׁמַע מֵחֲכָמִים וְעָבִיד, וְהַאי אִיהוּ דְּקַבִּיל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְעִם כָּל דָּא, מַאן דְּלָא קַבִּיל מִמָּארֵיהּ, אֶלָּא מִשְלוּחֵיהּ, אִיכָּא אַפְרָשׁוּתָא. וּמַאי אַפְרָשׁוּתָא אִית בֵּין דָּא לְדָא. דְּהָא כְּתִיב, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּלְבָתַר וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ. אֲנָא קַבִּילְנָא, וּלְבָתַר מוֹסַרְנָא לְכֻלְּהוּ. וְהָכִי מַאן דִּמְקַבֵּל מֵאָחֳרָא, כְּקַבָּלַת סִיהֲרָא וְכֹכָבַיָּיא מִשִּׁמְּשָׁא, וּבְהַאי קִבּוּל אִתְמְלֵי. וּמַאן דִּמְקַבֵּל יָכִיל לְאִסְתַּלְּקָא מִנֵּיהּ נְבִיעוּ, כְּמָה דַּחֲזֵינָא בְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, דְּאִסְתַּלְּקַת נְהוֹרָא דִּלְהוֹן, בְּלֵילְיָא, דְּלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא, אֶלָּא בִּימָמָא. וְסִיהֲרָא בְּלֵילְיָא.
תרגום
פְּרָט לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מֵחֲכָמִים וְעוֹשֶׂה, וְזֶהוּ שֶׁקִּבֵּל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְעִם כָּל זֶה, מִי שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵאֲדוֹנוֹ, אֶלָּא מִשְּׁלוּחוֹ, יֵשׁ הֶבְדֵּל. וְאֵיזֶה הֶבְדֵּל יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וְאַחַר כָּךְ מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ. אֲנִי קִבַּלְתִּי, וְאַחַר כָּךְ מָסַרְתִּי לְכֻלָּם. וְכָךְ מִי שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַחֵר, כְּקַבָּלַת הַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַקִּבּוּל הַזּה הוּא מִתְמַלֵּא. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל, יְכוֹלָה לְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַנְּבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַלְּבָנָה, שֶׁמִּסְתַּלֵּק הָאוֹר שֶׁלָּהֶם בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר, אֶלָּא בַּיּוֹם. וְהַלְּבָנָה בַּלַּיְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בר ממאן דשמע מחכמים ועביד, והאי איהו דקביל נעשה ונשמע. ועם כל דא, מאן דלא קביל ממאריה, אלא משלוחיה, איכא אפרשותא. ומאי אפרשותא אית בין דא לדא. דהא כתיב, משה קבל תורה מסיני, ולבתר ומסרה ליהושע. אנא קבילנא, ולבתר מוסרנא לכלהו. והכי מאן דמקבל מאחרא, כקבלת סיהרא וככבייא משמשא, ובהאי קבול אתמלי. ומאן דמקבל יכיל לאסתלקא מניה נביעו, כמה דחזינא בשמשא וסיהרא, דאסתלקת נהורא דלהון, בליליא, דלא נהיר שמשא, אלא ביממא. וסיהרא בליליא.
התרגום: פרט למי ששומע מחכמים ועושה, וזהו שקבל נעשה ונשמע. ועם כל זה, מי שלא קבל מאדונו, אלא משלוחו, יש הבדל. ואיזה הבדל יש בין זה לזה? שהרי כתוב, משה קבל תורה מסיני, ואחר כך מסרה ליהושע. אני קבלתי, ואחר כך מסרתי לכלם. וכך מי שמקבל מאחר, כקבלת הלבנה והכוכבים מן השמש, ובקבול הזה הוא מתמלא. ומי שמקבל, יכולה להסתלק ממנו הנביעה, כמו שראיתי בשמש ובלבנה, שמסתלק האור שלהם בלילה, שאין השמש מאיר, אלא ביום. והלבנה בלילה.
מן המפרשים
אור יקר: כל דא מאן דלא קבל ממאריה אלא משלוחיד וכו׳, כי התורה היא ממש עצמות האצילות המתפשט, והיו דעה ומקיים ממה שלמד ממנה הוא כמו שקבל ממאריה, ומי שאינו יודעה אלא מקבל מהחכמים הוא כמו שקבל משלוחיה, והיינו ההבדל שיש בין מרע״ה לשאר החכמים…
הסולם: בר ממאן דשמע וכו׳: חוץ ממי ששומע מחכמים ועושה, אע״פ שאינו יודע מעצמו, וזה הוא כנגד נעשה ונשמע. דהיינו ששומע מחכמים ועושה. ועם כל זה, יש הפרש למי שאינו מקבל מאדונו, אלא משלוחו. ומהו ההפרש בין זה לזה. הוא, כי כתוב, משה קבל תורה…