ואת שבתותי תשמרו שקול לזה - אחד לאב ואחד לאם ומקדשי אלו המקדשים עצמם באותה שעה
קדושים · איש אמו ואביו תיראו - סוד כבוד אב ואם ומאמר רועה הנאמן על הבן הבכור · מאמר 4 · פיסקה 5 · דף פב ע"א
לשון הזוהר
׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ - שָׁקִיל דָּא לְדָא, וְכֹלָּא כַּחֲדָא אִתְּקָלוּ בְּמַתְקְלָא חַד. דִּכְתִּיב, ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם׳ (שמות לא, יד), וּכְתִיב ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳ (שמות כ, ח) - אֶלָּא חַד לְאַבָּא, וְחַד לְאִימָּא. כְּתִיב הָכָא ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ - וּכְתִיב הָתָם ׳אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ׳ (ויקרא כו, ב). מַהוּ מִקְדָּשִׁי. כְּמַשְׁמָעוֹ. תּוּ מִקְדָּשִׁי אִלֵּין אִינּוּן דִּמְקַדְּשֵׁי גַּרְמַיְיהוּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא. כְּגַוְונָא דָּא, ׳וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ׳ (יחזקאל ט, ו) - אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי, אֶלָּא מִמְּקוּדָּשָׁי. מַה לְהַלָּן מִמְּקוּדָּשָׁי, אַף כָּאן מִמְּקוּדָּשָׁי, דְּאִינּוּן אַבָּא וְאִימָּא.
תרגום
׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ (ויקרא יט, ג) - זֶה שָׁקוּל לָזֶה, וְהַכֹּל כְּאֶחָד נִשְׁקָל בְּמִשְׁקָל אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ׳ (שמות לא, יד) - הִיא לָכֶם, וְכָתוּב (ויקראכו) ׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳ - אֶלָּא אֶחָד לָאָב, וְאֶחָד לָאֵם. כָּתוּב כָּאן, ׳אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ׳ ׳וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ׳ - וְכָתוּב שָׁם, ׳אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ׳. מַהוּ מִקְדָּשִׁי? כְּמַשְׁמָעוֹ. עוֹד מִקְדָּשִׁי - אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁמְּקַדְּשִׁים עַצְמָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּמוֹ זֶה, ׳וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ׳ (יחזקאל ט, ו) - אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא מִמְּקֻדָּשַׁי. מַה לְמַעְלָה מִמְּקֻדָּשַׁי, אַף כָּאן מִמְּקֻדָּשַׁי, שֶׁהֵם הָאָב וְהָאֵם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - שקיל דא לדא, וכלא כחדא אתקלו במתקלא חד. דכתיב, ׳ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם׳ (שמות לא, יד), וכתיב ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ (שמות כ, ח) - אלא חד לאבא, וחד לאימא. כתיב הכא ׳איש אמו ואביו תיראו׳ ׳ואת שבתותי תשמורו׳ - וכתיב התם ׳את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו׳ (ויקרא כו, ב). מהו מקדשי. כמשמעו. תו מקדשי אלין אינון דמקדשי גרמייהו בההיא שעתא. כגוונא דא, ׳וממקדשי תחלו׳ (יחזקאל ט, ו) - אל תקרי ממקדשי, אלא ממקודשי. מה להלן ממקודשי, אף כאן ממקודשי, דאינון אבא ואימא.
התרגום: ׳ואת שבתותי תשמרו׳ (ויקרא יט, ג) - זה שקול לזה, והכל כאחד נשקל במשקל אחד, שכתוב ׳ושמרתם את השבת כי קדש׳ (שמות לא, יד) - היא לכם, וכתוב (ויקראכו) ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - אלא אחד לאב, ואחד לאם. כתוב כאן, ׳איש אמו ואביו תיראו׳ ׳ואת שבתותי תשמרו׳ - וכתוב שם, ׳את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו׳. מהו מקדשי? כמשמעו. עוד מקדשי - אלו אותם שמקדשים עצמם באותה שעה. כמו זה, ׳וממקדשי תחלו׳ (יחזקאל ט, ו) - אל תקרי ממקדשי אלא ממקדשי. מה למעלה ממקדשי, אף כאן ממקדשי, שהם האב והאם.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלין אינון דמקדשי גרמייהו וכו' ולפ"ז מצווה לבנים שיראו מאביהם ואימם שקדשו עצמם בשעת תשמיש. וז"ש כתיב הכא איש אמו ואביו וכתיב התם את שבתותי וכו'. לומר שבכל פסוק מצווה על אביו ואמו ליירא מהם ועל שבתותי דאינון זווגא חד בגופא פי'…
אור החמה: דף פ"ב ע"א דחכמה איהי כסא לכתר עליון. וחלילה לפרש כפי' הנז' כי אין עתה כוונתו בביאור מלת סלה רק בביאור מלת ואתה שהוא בחכמה כנודע וזה יורה פשט לישנא דקרא ואתה נשאת פי' אתה החכמה שנשאת עון חטאתי לעולם וזה פי' סלה לעולם. ועל פי…
אור יקר: זכור את יום השבת י איש איש אטו ואביו תיראו ויראה זו כתיב נמי לגבי שבת דכתיב את שבתותי דהיינו תרין שבתות זכור ושמור תשמורו, וממקדשי שהם הם תיראו, .וכן ראיה מהפשט מקודשי דהיינו אב ואם גשמיים וכמוהם רוחניים כדפירשנו וזהו שאמר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: