ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 107: מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק

מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק

זוהר חדש · מאמר 107 · 24 פסקאות

  1. הקלת דין האב כפי מדרגות בנו - ועטורו בכל חדוש תורה בשם בנו
    ההוא גברא אתי ליה בחלמא, ואמר ליה, רבי, כמה דאנת נחמת לי כן ינחם הקדוש ברוך הוא אותך. דהא מן יומא דידע בני פסוק חד, פקו לי מן דינא. כיון דקרא קריאת שמע, סלקין דינאי בין… לדף הפיסקה
  2. ׳ובנביאי אל תרעו׳ - שלא יעשה אדם עצמו רע לנביא ואליהו מלאך בשמים
    רבי נתן שאל ליה לרבי יוסי ברבי חנינא יומא חד, ואמר ליה, אליהו הוה ליה ברא, או לאו. אמר ליה, מילתא אחרא הוה ביה, וכתיב, ׳אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׳. מאי אל תרעו אל… לדף הפיסקה
  3. קשיו של רבי אלעזר על עצמו - אליהו העולה ויורד או פנחס המקנא
    רבי יוחנן אומר, משבט גד היה. רבי נהוראי אמר, אליהו מלה אחרא הוה ביה, דכתיב, ׳מי עלה שמים וירד׳. ׳מי עלה שמים׳, אמר רבי אלעזר משמיה דרבי שמעון, דא אליהו. וירד מקודם לכן.… לדף הפיסקה
  4. חלוק ׳מי עלה שמים׳ בין אליהו ליונה - ואלישע שצרר מים בשמלת אליהו
    אמר רבי יהודה בר שלום, ׳מי עלה שמים׳, דא אליהו. דכתיב, ויעל אליהו בסערה השמימה. וירד, זה יונה, דכתיב, ׳ויונה ירד אל ירכתי הספינה וגו'׳ . לקצבי הרים ירדתי. ׳מי אסף רוח… לדף הפיסקה
  5. ׳ומה שם בנו׳ - ישראל בכורו של הקב"ה שכל הכתוב מדבר בו
    מה שמו של אותו אדון שהביא הללו לעולם. ה' צבאות ׳שמו. ומה שם בנו׳. ישראל. דכתיב, בני בכורי ישראל. ר' נחמן אומר כל האי בהקדוש ברוך הוא מדבר. לדף הפיסקה
  6. מעשה בבחור התועה בשדה - ׳כנפי מצוה׳ שהכיר בהם ולא חשדם ברשעים
    רבי נהוראי ורבי יהודאי, איערעו תחות אילנא חדא בחקלא, והוו יתבי. אדהכי, חמו חד רווק, דאתי וטעי בחקלא. אמר רבי יודאי, או טעי ההוא בר נש בחקלא, או לסטים הוא, או דחיל מינן.… לדף הפיסקה
  7. ישראל המצינים במצוה בשבתם ובלכתם - ׳ואתם הדבקים׳ שאין הדבק בקונו נזוק
    פתח רבי יודאי ואמר, וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך. מזוזת כתיב, מאי טעמא. אלא אשריהם ישראל, שהם מצויינים תמיד במצות. בשבתם, ובלכתם, בשכבם, ובקומם. דכתיב, בשבתך בביתך… לדף הפיסקה
  8. מלוי האדם משני צדדיו - והקב"ה העומד במקומם ׳צלך על יד ימינך׳
    ולא עוד, אלא ששני מלאכי השרת מלוין לו לאדם, ׳אחד בימינו, ואחד בשמאלו׳. דכתיב, ׳כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׳. ולא עוד, אלא שאם תמיד מצוי במצוה, כביכול, שהקדוש ברוך… לדף הפיסקה
  9. שמירת הקב"ה מבחוץ ושמירת האדם מבפנים - שלא יהא שעה בלא מצוה
    ועל כן, צריך שלא יהא האדם מצוי בלא תורה ובלא מצות, אפילו שעה אחת. בביתו הקדוש ברוך הוא שומרו מבחוץ, והאדם מבפנים. לדף הפיסקה
  10. פתח המצין במזוזה - שם שדי העומד עליו ו ׳לא יתן המשחית לבא׳
    ותנינן, אמר רבי יוסי בר יהודה, פתח המצויין במזוזה, אין מזיק ׳ואין שטן ואין פגע רע׳ מתקרב אליו. מפני שהקדוש ברוך הוא שומר הפתח, אפילו בשעה שניתן רשות למלאך המשחית לחבל,… לדף הפיסקה
  11. שאלת רבי נהוראי בציצית ובשבת - ׳לדורותם׳ מלא כאן ו ׳לדרתם׳ חסר שם
    פתח רבי נהוראי בפרשת ציצית ודרש, ׳ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם׳. מאי שנא דהכא ובשבת לדרתם חסר, דכתיב, ׳לעשות את השבת לדרתם׳, חסר. לדף הפיסקה
  12. השלמת פרשת ציצית בעטיפה ביציאה לפתח - ואותיות מזוזות שהן ז"ז מו"ת
    דתנינן. תקנו פרשת ציצית בקריאת שמע. ובדירתו של אדם, נמצא פרשת קריאת שמע, חוץ מפרשת ציצית, שחסר משם. במה נשלם. אלא כשאדם מתעטף בביתו בציצית, ויוצא בו לפתחו, הרי נשלם.… לדף הפיסקה
  13. שבת ככלה הנכנסת לדירה מתקנת - ׳ביני ובין בני ישראל׳ בהיכר הקדשה
    בשבת דכתיב לדרתם, מאי טעמא. מפני שכיון שקידש היום, דירתם של ישראל צריכה להיות בנר דלוק, ושלחן ערוך, ומטה ממוצעת ודירתן מתוקנת כדירת חתן לקבל בו הכלה. ומאי ניהו. שבת היא… לדף הפיסקה
  14. היוצא מפתחו בעטיפת מצוה ותפלין - והקטגור העונה אמן על כרחו
    אמר רבי נהוראי, אסהדנא, על מאן דנפק מתרע ביתיה בעיטופא דמצוה, ותפילין בראשו, בשעה דנפיק בין תרין תרעין, אזדמנא שכינה עליה. ותרין מלאכין דקיימין עליה, חד מימינא, וחד… לדף הפיסקה
  15. ׳זכור׳ במזוזה ובתפלין ו ׳שמור׳ בציצית - והשלמת שניהם ביציאה מן הפתח
    וזכור ושמור, כללא דכל אורייתא. זכור, איהו פרשת מזוזה. ואיתימא מזוזה בנקבה מדבר. הכי הוא ודאי, אבל פרשתא דא, זכור כלול בנקבה. שמור איהו ציצית. וכד נפק בר נש מתרע ביתיה,… לדף הפיסקה
  16. המזוזה כוללת זכר ונקבה כאחד - ו ׳עשייה׳ שאינה כתובה אלא בציצית
    ואם תאמר הא ציצית לא קיימא בפתחא, האיך קיימא זכור בלחודוי, והא תנן זכור ושמור כחדא אינון. אלא, מזוזה איהי כלול זכור ושמור. תנן, זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וכחדא אינון,… לדף הפיסקה
  17. ׳ושמו בועז׳ - שמכאן היה ראוי למגלה זו להתחיל
    פתח ואמר, ׳ולנעמי מודע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בועז׳ . מגילה זו לא היה לה להתחיל אלא מפסוק זה. לדף הפיסקה
  18. בריאת התשובה שהעמידה את העולם - והאור שהתנוצץ ממנה ונגנז לצדיקים
    תנינן, כשהקדוש ברוך הוא רצה לברוא העולם, היה מחריט העולם לפניו, ולא היה עומד. עד שברא התשובה, כיון שברא התשובה, ברא את העולם, והעמידו על עמדו. על עמוד א'. מאי ניהו. הוא… לדף הפיסקה
  19. האור הגנוז שבו העולם קים - כחוט היוצא ממנו ׳וצדיק יסוד עולם׳
    ואם תאמר, הואיל והוא עתיד לגונזו, למה בראו. אלא כשברא הקדוש ברוך הוא אור זה, לא בראו אלא לברא בו את העולם. ונסתכל וראה שעתידים רשעים לבא, וגנזו לצדיקים לעולם הבא, ועוד… לדף הפיסקה
  20. זרע דוד שנשתל מן הצדיק יסוד עולם - ׳וכסאו כשמש נגדי׳
    וממנו השתיל ויצא זרע דוד עליו השלום, שנאמר זרע יעבדנו יספר לה' לדור, הוא שנאמר וכסאו כשמש נגדי. וכל זרעו של דוד, מצדיק זה יצא. כענין זה ׳כל פעל ה' למענהו׳. לדף הפיסקה
  21. ׳חדתין עתיקין אינון׳ - דברים שמיום שנברא העולם וכסוי שמו של הבחור
    כתיב ׳ולנעמי מודע לאישה׳, מכאן היה ראוי להתחיל מגילה זו. אמר ליה רבי נהוראי, פתח פיך, דהא מלין אלין, חדתין עתיקין אינון מן יומא דאברי עלמא. אמר ליה מה שמך. אמר ליה,… לדף הפיסקה
  22. רות נעמי ובעז בדמות קשרי המדרגות העליונות - ונעמי היא תשובה ועולם הבא
    אמר לון, רות ונעמי ובועז, תלתיהון, בדיוקנא דקומרין דרגין עלאין קיימין, וזרע דוד מגו דיוקנא דאילן אישתיל בעלמא. נעמי, כמה דאת אמר ׳ויהי נעם ה' אלהינו עלינו׳. ועל שמא דא,… לדף הפיסקה
  23. ׳רות׳ על שם ׳תור׳ המשנה קולו - ׳אל תחרש ואל תשקט׳ למעלה ולמטה
    רות בדיוקנא דעלמא תתאה, דקא מרווה לקודשא בריך הוא תדיר בשירין ובתושבחן. רות, על שם תור, דמשנייא בקלא מכל שאר קלין, אף כנסת ישראל, משניא בקלא בתושבחתא מכל שאר קלין. תור… לדף הפיסקה
  24. בעז בדמות עליונה - צדיק שומר ברית שהתחזק על יצרו ונקרא גבור חיל
    בוע"ז בדיוקנא עילאה, צדיק, גבור, נטר ברית. ואתתקף על יצריה. ואתקרי ׳גבור חיל׳, ודאי צדיק הוה. לדף הפיסקה