ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 107: מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק › פיסקה 4

חלוק ׳מי עלה שמים׳ בין אליהו ליונה - ואלישע שצרר מים בשמלת אליהו

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק · מאמר 107 · פיסקה 4

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, (משלי ל׳:ד׳) ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם׳, דָּא אֵלִיָּהוּ. דִּכְתִיב, (מלכים ב ב׳:י״א) וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה. וַיֵּרַד, זֶה יוֹנָה, דִּכְתִיב, (יונה א׳:ה׳) ׳וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וְגו'׳ (שם ב, ה). לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי. ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - זֶה משֶׁה. ׳מִי צָרַר מַיִם׳ - זֶה אֱלִישָׁע, שֶׁרִיפֵּא הַמַּיִם בִּירִיחוֹ. בַּשִּׂמְלָה, בְּכֹחַ שִׂמְלָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ. ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - דָּא אַבְרָהָם. דִּכְתִיב (בראשית ב׳:ד׳) ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ בְּהִבָּרְאָם, בְּאַבְרָהָם.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, ׳מִי עָלָה שָׁמַיִם׳ (משלי ל, ד) - זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁכָּתוּב, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בִּסְעָרָה הַשָּׁמָיְמָה. וַיֵּרַד, זֶה יוֹנָה, שֶׁכָּתוּב, ׳וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וְגוֹ'׳ (יונה א, ה). לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי. ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - זֶה מֹשֶׁה. ׳מִי צָרַר מַיִם׳ (משלי ל, ד) - זֶה אֱלִישָׁע, שֶׁרִפֵּא אֶת הַמַּיִם בִּירִיחוֹ. בַּשִּׂמְלָה, בְּכֹחַ שִׂמְלָתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ. ׳מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ׳ - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) - בְּהִבָּרְאָם, בְּאַבְרָהָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה בר שלום, (משלי ל׳:ד׳) ׳מי עלה שמים׳, דא אליהו. דכתיב, (מלכים ב ב׳:י״א) ויעל אליהו בסערה השמימה. וירד, זה יונה, דכתיב, (יונה א׳:ה׳) ׳ויונה ירד אל ירכתי הספינה וגו'׳ (שם ב, ה). לקצבי הרים ירדתי. ׳מי אסף רוח בחפניו׳ - זה משה. ׳מי צרר מים׳ - זה אלישע, שריפא המים ביריחו. בשמלה, בכח שמלתו של אליהו. ׳מי הקים כל אפסי ארץ׳ - דא אברהם. דכתיב (בראשית ב׳:ד׳) ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ בהבראם, באברהם.

התרגום: אמר רבי יהודה בר שלום, ׳מי עלה שמים׳ (משלי ל, ד) - זה אליהו, שכתוב, ויעל אליהו בסערה השמימה. וירד, זה יונה, שכתוב, ׳ויונה ירד אל ירכתי הספינה וגו'׳ (יונה א, ה). לקצבי הרים ירדתי. ׳מי אסף רוח בחפניו׳ - זה משה. ׳מי צרר מים׳ (משלי ל, ד) - זה אלישע, שרפא את המים ביריחו. בשמלה, בכח שמלתו של אליהו. ׳מי הקים כל אפסי ארץ׳ - זה אברהם, שכתוב ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ (בראשית ב, ד) - בהבראם, באברהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בוארא מאמר יח, ה (לא.) - התאמה חלקית מאן ששת ימים דא אברהם פי' לפי שהחסד יומא דכליל כולהו יומי ושיעור הכתוב כי ששת ימים וכו' ר"ל על ידי חסד עשתה בינה שמים וארץ שהם זו"ן כמ"ש הזוהר במ"א שאימא נתלבשה בחסד והוציאה ה'…

אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר יח, ה (לא.) - התאמה חלקית כד"א כי ששת ימים ירצה פי' הכתוב כי ששת ימים עשה ה ' ממש ששת ימים הוא העשיה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ היא המלכות מתחת והיינו בניינה למטה והם ו' ע"י החסד דהיינו יומא דכליל כולהו…

הסולם: מן המקבילה בוארא מאמר יח, ה (לא.) - התאמה חלקית וסימניך ויבנהו וגו': והסימן שלך, ויבנהו שבע שנים, זהו העולם העליון, ועל כן לא כתוב ויבנהו בשבע שנים. כי סובב על עולם העליון שנקרא שבע שנים. כמש"א, כי ששת ימים עשה ה ' וגו'. מי הם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: