׳רות׳ על שם ׳תור׳ המשנה קולו - ׳אל תחרש ואל תשקט׳ למעלה ולמטה
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק · מאמר 107 · פיסקה 23
לשון הזוהר
רוּת בִּדְיוֹקְנָא דְּעַלְמָא תַּתָּאָה, דְּקָא מַרְוֶוה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר בְּשִׁירִין וּבְתוּשְׁבְּחָן. רוּת, עַל שֵׁם תּוֹר, דִּמְשַׁנְיָיא בְּקָלָא מִכָּל שְׁאָר קָלִין, אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מְשַׁנְיָא בְּקָלָא בְּתוּשְׁבַּחְתָּא מִכָּל שְׁאָר קָלִין. תּוֹר דָּא יַהֲבָא תְּרֵין קָלִין כַּחֲדָא, חַד עִילָּאָה וְחַד תַּתָּאָה, וְכוֹלָּא כַּחֲדָא. אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אִתְעָרַת לְעֵילָא וְאִתְעָרַת לְתַתָּא, וְכֹלָּא בְּזִמְנָא חָדָא, וּבְקוֹל חָדָא. וְהַיְינוּ דִכְתִיב, ׳אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרָשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׳ (שם פג, ב). אַל תֶּחֱרָשׁ, מִלְּאַתְעָרָא לְעֵילָא. ׳וְאַל תִּשְׁקֹט׳, מִלְּאַתְעָרָא לְתַתָּא, כֹּלָּא כַּחֲדָא.
תרגום
׳רוּת׳ בִּדְמוּת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁמַּשְׁקָה אֶת הקב"ה תָּמִיד בְּשִׁירִים וּבְתִשְׁבָּחוֹת. ׳רוּת׳ עַל שֵׁם ׳תּוֹר׳, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה בְּקוֹלוֹ מִכָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת, אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מִשְׁתַּנָּה בְּקוֹלָהּ בְּתִשְׁבַּחְתָּהּ מִכָּל שְׁאָר הַקּוֹלוֹת. הַתּוֹר הַזֶּה נוֹתֵן שְׁנֵי קוֹלוֹת כְּאֶחָד, אֶחָד עֶלְיוֹן וְאֶחָד תַּחְתּוֹן, וְהַכֹּל כְּאֶחָד. אַף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מִתְעוֹרֶרֶת לְמַעְלָה וּמִתְעוֹרֶרֶת לְמַטָּה, וְהַכֹּל בִּזְמַן אֶחָד, וּבְקוֹל אֶחָד. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרָשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׳ (תהלים פג, ב) - אַל תֶּחֱרַשׁ - מִלְּהִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה. וְאַל תִּשְׁקֹט - מִלְּהִתְעוֹרֵר לְמַטָּה, הַכֹּל כְּאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רות בדיוקנא דעלמא תתאה, דקא מרווה לקודשא בריך הוא תדיר בשירין ובתושבחן. רות, על שם תור, דמשנייא בקלא מכל שאר קלין, אף כנסת ישראל, משניא בקלא בתושבחתא מכל שאר קלין. תור דא יהבא תרין קלין כחדא, חד עילאה וחד תתאה, וכולא כחדא. אוף כנסת ישראל, אתערת לעילא ואתערת לתתא, וכלא בזמנא חדא, ובקול חדא. והיינו דכתיב, ׳אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׳ (שם פג, ב). אל תחרש, מלאתערא לעילא. ׳ואל תשקט׳, מלאתערא לתתא, כלא כחדא.
התרגום: ׳רות׳ בדמות העולם התחתון, שמשקה את הקב"ה תמיד בשירים ובתשבחות. ׳רות׳ על שם ׳תור׳, שמשתנה בקולו מכל שאר הקולות, אף כנסת ישראל, משתנה בקולה בתשבחתה מכל שאר הקולות. התור הזה נותן שני קולות כאחד, אחד עליון ואחד תחתון, והכל כאחד. אף כנסת ישראל, מתעוררת למעלה ומתעוררת למטה, והכל בזמן אחד, ובקול אחד. וזהו שכתוב, ׳אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׳ (תהלים פג, ב) - אל תחרש - מלהתעורר למעלה. ואל תשקט - מלהתעורר למטה, הכל כאחד.