פתח המצין במזוזה - שם שדי העומד עליו ו ׳לא יתן המשחית לבא׳
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק · מאמר 107 · פיסקה 10
לשון הזוהר
וְתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, פֶּתַח הַמְצוּיָין בִּמְזוּזָה, אֵין מַזִּיק ׳וְאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע׳ מִתְקָרֵב אֵלָיו. מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר הַפֶּתַח, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לְמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, זוֹקֵף עֵינָיו, וְרוֹאֶה שֶׁשֵּׁם שַׁדַּי עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח, כְּדִכְתִיב, (שמות י״ב:כ״ג) ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׳. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְהֵא תָּמִיד מָצוּי בְּמִצְוַת מְזוּזָה.
תרגום
וְתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, פֶּתַח הַמְצוּיָין בִּמְזוּזָה, אֵין מַזִּיק ׳וְאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע׳ (מלכים א ה, יח) - מִתְקָרֵב אֵלָיו. מִפְּנֵי שֶׁהקב"ה שׁוֹמֵר הַפֶּתַח, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לְמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, זוֹקֵף עֵינָיו, וְרוֹאֶה שֶׁשֵּׁם שַׁדַּי עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח, כְּדִכְתִיב, ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׳ (שמות יב, כג) - לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיְהֵא תָּמִיד מָצוּי בְּמִצְוַת מְזוּזָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותנינן, אמר רבי יוסי בר יהודה, פתח המצויין במזוזה, אין מזיק ׳ואין שטן ואין פגע רע׳ מתקרב אליו. מפני שהקדוש ברוך הוא שומר הפתח, אפילו בשעה שניתן רשות למלאך המשחית לחבל, זוקף עיניו, ורואה ששם שדי עומד על הפתח, כדכתיב, (שמות י״ב:כ״ג) ׳ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׳. לפיכך צריך האדם שיהא תמיד מצוי במצות מזוזה.
התרגום: ותנינן, אמר רבי יוסי בר יהודה, פתח המצויין במזוזה, אין מזיק ׳ואין שטן ואין פגע רע׳ (מלכים א ה, יח) - מתקרב אליו. מפני שהקב"ה שומר הפתח, אפילו בשעה שניתן רשות למלאך המשחית לחבל, זוקף עיניו, ורואה ששם שדי עומד על הפתח, כדכתיב, ׳ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׳ (שמות יב, כג) - לפיכך צריך האדם שיהא תמיד מצוי במצות מזוזה.