ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 112: מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן

מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן

זוהר חדש · מאמר 112 · 25 פסקאות

  1. ׳לקיים כל דבר׳ ברית מילה - וקדימת חליצה ליבום מיום שחרב הבית
    לקיים כל דבר, זה ברית מילה, שהוא קיום כל התורה. שלף איש נעלו, זו מצות חליצה. ונתן לרעהו, זו מצות יבום. מכאן אמר רבי עקיבא מצות חליצה קודמת למצות ייבום. וזאת התעודה… לדף הפיסקה
  2. מקיים יבום לשמה שותף להקב"ה - וגדולתו על נבואת יחזקאל שברעש
    אמר רבי יודאי, מצות יבום משובחת. והמקיים מצות ייבום לשמה, נעשה שותף להקדוש ברוך הוא. והמקיים מצות ייבום לשמה גדול הוא מיחזקאל, דכתיב, ׳ויהי קול כהנבאי והנה רעש׳,… לדף הפיסקה
  3. ׳ולא יכרת שם המת׳ - וכנגדו ׳ולא יכרת לך איש׳ ביבום
    ר' חנינא אמר, גדולה מצות יבום, שהמקיים מצות יבום לשמה, נעשה שותף להקדוש ברוך הוא. דכתיב, ׳ולא יכרת שם המת׳. וכתיב, ולא יכרת לך איש וגו'. לדף הפיסקה
  4. משל התועה שקפחוהו לסטים - ׳ונתן לרעהו׳ בית ומלבושים להרויח כבתחלה
    רבי חנינא לטעמיה, ונתן לרעהו, זו מצות יבום. מאי ונתן לרעהו. אמר רבי חנינא, משל לאדם שהיה טועה במדבר, במקום לסטים וחיות. כיון שראוהו לסטים טועה, עמדו עליו, והכוהו, וקפחו… לדף הפיסקה
  5. ׳וזאת התעודה בישראל׳ ולא בעובדי כוכבים - שאין להם תקומה בשני העולמות
    וזאת התעודה בישראל, ולא בעובדי כוכבים, שלא נתנה להם מצוה זו. ועליהם כתיב, ׳יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׳. ואין להם תקומה, לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא. דכתיב, ׳מתים בל… לדף הפיסקה
  6. שבע ברכות לבתולה הנקראת כלה - וכעין שבע לבועז ורות האלמנים
    ׳ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה וגו'׳. מכאן, דאין מברכין שבע ברכות, אלא לבתולה שנקראת כלה. דכתיב, ׳כי יבעל בחור בתולה וגו'׳,… לדף הפיסקה
  7. פרט שבע הברכות שברכו לבועז - כל תיבה שבפסוק ברכה בפני עצמה
    כעין שבעה ברכות שברכו לבועז. מאן אינון, הדא הוא דכתיב, ויאמר ׳כל העם אשר בשער׳ וכל הזקנים עדים. א', ׳יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך׳. ב', כרחל. ג', וכלאה. ד', אשר בנו… לדף הפיסקה
  8. ברכת בורא פרי הגפן לאלמן ולאלמנה - ועשרה אמונים כנגד עשרה מאמרות
    ובגין יקרא, מברכין בורא פרי הגפן לאלמן ולאלמנה כבתולה. וכוללין ברכה זו באמצע. ולבסוף חותם המברך, אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה וגו', משום יקרא דידהו, דאית ביה עשרה… לדף הפיסקה
  9. מנין רבי יודאי בשבעה - ששון ושמחה כאחד וכל זוג לחשבונו
    רבי יודאי אמר, שבעה אינון, ששון ושמחה חד. חתן תרי. וכלה תלת. גילה ורינה ד'. דיצה וחדוה חמש. אהבה ואחוה שש. שלום וריעות שבע. לדף הפיסקה
  10. פרוד כל תיבה למנינה - עשרה מאמרות וחמש קולות שאין אלמנה ראויה להם
    רבי חנינא, פריש כל חד וחד על קיומיה, ששון חד. שמחה ב'. חתן ג'. וכלה ד'. ומוסיף, גילה ה'. דיצה ו'. אהבה ז'. ואחוה ח'. שלום ט'. ורעות י'. דהא אינון עשרה, כנגד מאמרות,… לדף הפיסקה
  11. ׳כל העם אשר בשער׳ סנהדרי גדולה - ואבצן מבית לחם פרנס הדור
    ׳כל העם אשר בשער׳ - זו סנהדרי גדולה, שהיו שם. כמדבר אחר, ׳מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער׳. ׳והזקנים עדים׳, אלו תלמידי חכמים והפרנסים. וכולן ברכו ברכה זו להם, דהא… לדף הפיסקה
  12. משכון הנשמה בכל לילה והשבתה - ׳בידך אפקיד רוחי׳ וההליכה בדרכיו
    ׳ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי׳. רבנן פתרין קרא, בהאי. דכתיב, ׳אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׳. האי קרא בנשמה של אדם מדבר, בזה העולם. מלמד, שנשמתו… לדף הפיסקה
  13. לכלוך הנשמה שהיא מאור לבושו - ׳תשיבנו לו׳ כמו שנתנה לך
    וכתיב ׳אם חבל תחבל שלמת רעך׳, אם חבלת מעשיך, ולכלכת נשמתך, שהוא מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא, שהוא רעך ורע אביך. ׳עד בא השמש׳, כשיגיע זמנך להפטר מהעולם, ׳תשיבנו לו׳.… לדף הפיסקה
  14. ׳לא תחבול בגד אלמנה׳ - שאין ממשכנין פעמים ומקום הנפשות אחר פטירתן
    לפיכך כתיב, לא תחבול בגד אלמנה. מאי טעמא, הואיל ומשכונתו בידו של מקום, אין צריך למשכן אותה פעם אחרת. דכתיב, ׳לא תקום פעמים צרה׳. כל הנפשות בידו של הקדוש ברוך הוא, אם… לדף הפיסקה
  15. נפשות פוגמי הברית המשוטטות בלא מנוחה - ומשל האילן הנעקר ונשתל פעמים שלש
    רבי נחוניא בר יוסי אמר, מקום נתבצר להם לרשעים בגיהנם, ומשם יוצאות ומשוטטות נפשותם בעולם, ואין להם מנוחה, וחוזרת לגיהנם, ובאות לאחרי כן, ונדחות משערי חיים, וחוזרות… לדף הפיסקה
  16. ארבעה פתחים וממוניהם - שלשה מוציאין בתשובה והרביעי ׳לא אשיבנו׳ לפוגמי הברית
    ׳על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו׳. ד' פתחים בשמים, ובכל פתח ופתח ממונים. הראשונים רחמנים, ועקרו ושתלו במקום אחר. אם שב בתשובה, הראשונים הרחמנים אומרים לו, צא מן… לדף הפיסקה
  17. טעם שאין תקנה לפוגם בריתו - מעוט הדמות ופגימה במקום אחר
    מאי טעמא, דתנינן, אמר רבי יוסי אמר רבי יודא, מפני שממעט את הדמות. ומנדין אותם בעולם הבא, ומתמעטין מעשיהם לפני המקום. ועליהם כתיב, ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי… לדף הפיסקה
  18. ׳אויבים בשער׳ מלאכי חבלה - שאינם שולטין במניח בן ומלמדו תורה
    רבי יוסי פתח, ׳אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם וגו'׳ . במתעסק בפריה ורביה הכתוב מדבר. מאי ׳לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער׳. אלא בזמן שהאדם יוצא מן העולם הזה, ונפשו באה… לדף הפיסקה
  19. שאין תורה ומעשים טובים פוטרין מפריה ורביה - ׳כי מת אתה ולא תחיה׳
    שלא יאמר אדם, הרי תורתי ומעשים טובים מגינים עלי, ולא אתעסק בפריה ורביה. אלא אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אינו נכנס במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, ואין לו חלק לעולם… לדף הפיסקה
  20. ׳בבקר זרע את זרעך׳ - לא יסיר עצמו בזקנותו שאינו יודע איזה יכשר
    רבי יוחנן הוה דרש, ׳בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך וגו'׳. צריך להתעסק בעולם הזה בפריה ורביה, בבחרותו ובזקנותו, דלא ישתביק מיניה, אף על פי דאיהו סבא, לא יסלק גרמיה.… לדף הפיסקה
  21. מעשה בזקנת רבי יוחנן שמתו בניו - ׳יד ושם טוב מבנים ומבנות׳ לסריסים
    רבי יוחנן קשישו יומוי, ותקיפו עינוי מלאסתכלא, וחולשא תקיף עלוי. קם ואמר, מה אנא לעלמא דאתי, דקא הוי לי בנין ומיתו. אמרו ליה, רבינו, מימך אנו שותים, כמה בנין את שבקת… לדף הפיסקה
  22. ׳ונכרתה הנפש ההיא׳ וקושית הקברים הריקנים - וירידתם להבנות בנשיה
    רבי ברוקא אמר, כתיב, ׳ונכרתה הנפש ההיא מלפני׳. אי הנפש תכרת, הגוף ההוא מה תהא ממנו, אי הכי, כמה קברות בריקניא, כמה ציונין למגנא. דהא אי לבתר הקדוש ברוך הוא בני לההוא… לדף הפיסקה
  23. שבע ארצות למטה ותבל דירתנו - ושכחת אנשי המצוות שלא פשטו ברית קימא
    דהא שבע ארעין לתתא. ואלו הן: ארץ. אדמה. ארקא. גיא. נשיה. ציה. תבל. תבל, הוא דיורא דילן. בנשיה אמאי גופין אלין. אלא, אינהו אנשי פקודי דמאריהו, ולא אתעסקו בפריה ורביה,… לדף הפיסקה
  24. גופי חנם שבנשיה - והנשמות המשוטטות הנקראות שכנות עד שימצאו פדות
    ובההוא דיורא דנשיה, לא הוי אלא אינון דאקרון גופי מגן, גופי דלמגן נחתין תמן, ולא עבדין תולדין, דהא נשין לאו בינייהו. וזרעי ואכלי, ואנשי כל מה דעבדין. נפשין על דלא יתבנון… לדף הפיסקה
  25. כפרת המיתה על הכריתות - הרוגי מלכות על מכירת יוסף ושכרם לאחר זמן
    רבי יודאי הוה קמיה דרבי עזריה בר סימאי, אמר ליה, צדיקים דאזדמן לון חובה מאינון כריתות דאורייתא, וחשבי תשובה ומיתו, מיתה מכפרת עלייהו, או לאו. אמר ליה, אין. ולזמנין… לדף הפיסקה