ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 112: מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן › פיסקה 21

מעשה בזקנת רבי יוחנן שמתו בניו - ׳יד ושם טוב מבנים ומבנות׳ לסריסים

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן · מאמר 112 · פיסקה 21

לשון הזוהר

רַבִּי יוֹחָנָן קְשִׁישׁוּ יוֹמוֹי, וְתַקִּיפוּ עֵינוֹי מִלְּאִסְתַּכָּלָא, וְחוּלְשָׁא תַּקֵּיף עֲלוֹי. קָם וַאֲמַר, מָה אֲנָא לְעַלְמָא דְאָתֵי, דְּקָא הֲוֵי לִי בְּנִין וּמִיתוּ. אֲמָרוּ לֵיהּ, רַבֵּינוּ, מֵימֶךָ אָנוּ שׁוֹתִים, כַּמָּה בְּנִין אַתְּ שְׁבַקְתְּ דְּאַתְקִיפוּ לָךְ לְעַלְמָא דְאָתֵי, לָא נָח דַּעְתֵּיהּ. עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינוֹי דְּחַד סָבָא, קָם וַאֲמַר, עָלֶיךָ רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאַתְּ סָבָא וְחוּלְשָׁא תַּקֵּיף עֲלָיךְ, וְעַל רַבִּי חִזְקִיָּה דְּאִיהוּ עָקָר, אֲמַר קְרָא, (ישעיהו נ״ו:ד׳) ׳כֹּה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפַצְתִּי׳ כו', (שם) ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וְשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת׳. נָח דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ כְּמוֹ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.

תרגום

רַבִּי יוֹחָנָן הִזְקִינוּ יָמָיו, וְנֶחְלְשׁוּ עֵינָיו מֵהִסְתַּכֵּל, וְחֻלְשָׁה תָּקְפָה עָלָיו. קָם וְאָמַר, מָה אֲנִי לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהָיוּ לִי בָּנִים וָמֵתוּ. אָמְרוּ לוֹ, רַבֵּנוּ, מִמֵּימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִים, כַּמָּה בָּנִים הִשְׁאַרְתָּ שֶׁהֶחְזִיקוּ לְךָ לָעוֹלָם הַבָּא. לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ. עַד שֶׁהֵאִיר הקב"ה אֶת עֵינָיו שֶׁל זָקֵן אֶחָד, קָם וְאָמַר, עָלֶיךָ רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁאַתָּה זָקֵן וְחֻלְשָׁה תָּקְפָה עָלֶיךָ, וְעַל רַבִּי חִזְקִיָּה שֶׁהוּא עָקָר, נֶאֱמַר הַמִּקְרָא, ׳כֹּה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפַצְתִּי׳ (ישעיה נו, ד) כו' -, ׳וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וְשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֵּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת׳ (ישעיה נו, ה) - נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לוֹ, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ כְּמוֹ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוחנן קשישו יומוי, ותקיפו עינוי מלאסתכלא, וחולשא תקיף עלוי. קם ואמר, מה אנא לעלמא דאתי, דקא הוי לי בנין ומיתו. אמרו ליה, רבינו, מימך אנו שותים, כמה בנין את שבקת דאתקיפו לך לעלמא דאתי, לא נח דעתיה. עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עינוי דחד סבא, קם ואמר, עליך רבי יוחנן, דאת סבא וחולשא תקיף עליך, ועל רבי חזקיה דאיהו עקר, אמר קרא, (ישעיהו נ״ו:ד׳) ׳כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי׳ כו', (שם) ׳ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת׳. נח דעתיה דרבי יוחנן, אמר ליה, תנוח דעתך כמו שהנחת את דעתי.

התרגום: רבי יוחנן הזקינו ימיו, ונחלשו עיניו מהסתכל, וחלשה תקפה עליו. קם ואמר, מה אני לעולם הבא, שהיו לי בנים ומתו. אמרו לו, רבנו, ממימיך אנו שותים, כמה בנים השארת שהחזיקו לך לעולם הבא. לא נחה דעתו. עד שהאיר הקב"ה את עיניו של זקן אחד, קם ואמר, עליך רבי יוחנן, שאתה זקן וחלשה תקפה עליך, ועל רבי חזקיה שהוא עקר, נאמר המקרא, ׳כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי׳ (ישעיה נו, ד) כו' -, ׳ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת׳ (ישעיה נו, ה) - נחה דעתו של רבי יוחנן, אמר לו, תנוח דעתך כמו שהנחת את דעתי.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בוישב מאמר טז, יז (קפז:) - התאמה חלקית אמר רבי יצחק וכו': אר"י עליהם ועל אלו צדיקי אמת, עליהם כתוב, כה אמר ה' לסריסים וגו'. מה כתוב אחריו, ונתתי להם בביתי ובחומותי וגו'. כי אלו יש להם חלק לעולם הבא. א"ל ר' יוסי טוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: