ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 112: מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן › פיסקה 22

׳ונכרתה הנפש ההיא׳ וקושית הקברים הריקנים - וירידתם להבנות בנשיה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן · מאמר 112 · פיסקה 22

לשון הזוהר

רַבִּי בְּרוֹקָא אֲמַר, כְּתִיב, (ויקרא כ״ב:ג׳) ׳וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי׳. אִי הַנֶּפֶשׁ תִּכָּרֵת, הַגּוּף הַהוּא מַה תְּהֵא מִמֶּנּוּ, אִי הָכֵי, כַּמָּה קְבָרוֹת בְּרֵיקַנְיָא, כַּמָּה צִיּוּנִין לְמַגָּנָא. דְּהָא אִי לְבָתַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנֵי לְהַהוּא נֶפֶשׁ כְּמִלְּקַדְּמִין בְּהַאי עָלְמָא, גּוּפָא דְּשָׁבֵיק, אִתְאֲבֵיד, וְקִבְרָא בְּרֵיקַנְיָא, אִי הָכֵי, כַּמָּה גָּרְמִין אִתְאֲבִידוּ, וְכַמָּה קִבְרִין לְמַגָּנָא. אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא יְשֵׁיצֵי עוֹבָדֵי יְדוֹי, אֶלָּא מֵאַרְעָא וּמִתְּחוֹת שְׁמַיָא אֵלֶּה. וְיֶחֱתוּן לְתַתָּא, וְיִתְבְּנוּן בְּקִיּוּמָא אָחֳרָא גּוֹ אִינוּן תַּתָּאֵי, בְּדִיּוּרָא דְּאִקְרֵי נְשִׁיָּה, וְתַמָּן יִתְנַשּׁוּן לְדָרֵי דָרִין.

תרגום

רַבִּי בְּרוֹקָא אָמַר, כָּתוּב, ׳וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי׳ (ויקרא כב, ג) - אִם הַנֶּפֶשׁ תִּכָּרֵת, הַגּוּף הַהוּא מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ. אִם כָּךְ, כַּמָּה קְבָרִים רֵיקָנִים, כַּמָּה צִיּוּנִים לְחִנָּם. שֶׁהֲרֵי אִם אַחַר כָּךְ הקב"ה בּוֹנֶה לְאוֹתָהּ הַנֶּפֶשׁ כְּמִקֹּדֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַגּוּף שֶׁהִשְׁאִירָה אָבַד, וְהַקֶּבֶר רֵיק. אִם כָּךְ, כַּמָּה עֲצָמוֹת אָבְדוּ, וְכַמָּה קְבָרִים לְחִנָּם. אֶלָּא הקב"ה אֵינוֹ מְכַלֶּה מַעֲשֵׂי יָדָיו, אֶלָּא מֵאֶרֶץ וּמִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֵלֶּה. וְיֵרְדוּ לְמַטָּה, וְיִבָּנוּ בְּקִיּוּם אַחֵר בְּתוֹךְ אוֹתָם הַתַּחְתּוֹנִים, בְּדִירָה הַנִּקְרֵאת נְשִׁיָּה, וְשָׁם יִשָּׁכְחוּ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי ברוקא אמר, כתיב, (ויקרא כ״ב:ג׳) ׳ונכרתה הנפש ההיא מלפני׳. אי הנפש תכרת, הגוף ההוא מה תהא ממנו, אי הכי, כמה קברות בריקניא, כמה ציונין למגנא. דהא אי לבתר הקדוש ברוך הוא בני לההוא נפש כמלקדמין בהאי עלמא, גופא דשביק, אתאביד, וקברא בריקניא, אי הכי, כמה גרמין אתאבידו, וכמה קברין למגנא. אלא הקדוש ברוך הוא לא ישיצי עובדי ידוי, אלא מארעא ומתחות שמיא אלה. ויחתון לתתא, ויתבנון בקיומא אחרא גו אינון תתאי, בדיורא דאקרי נשיה, ותמן יתנשון לדרי דרין.

התרגום: רבי ברוקא אמר, כתוב, ׳ונכרתה הנפש ההיא מלפני׳ (ויקרא כב, ג) - אם הנפש תכרת, הגוף ההוא מה יהיה ממנו. אם כך, כמה קברים ריקנים, כמה ציונים לחנם. שהרי אם אחר כך הקב"ה בונה לאותה הנפש כמקדם בעולם הזה, הגוף שהשאירה אבד, והקבר ריק. אם כך, כמה עצמות אבדו, וכמה קברים לחנם. אלא הקב"ה אינו מכלה מעשי ידיו, אלא מארץ ומתחת השמים אלה. וירדו למטה, ויבנו בקיום אחר בתוך אותם התחתונים, בדירה הנקראת נשיה, ושם ישכחו לדורי דורות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: