טעם שאין תקנה לפוגם בריתו - מעוט הדמות ופגימה במקום אחר
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן · מאמר 112 · פיסקה 17
לשון הזוהר
מַאי טַעְמָא, דְּתָנִינָן, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יוּדָא, מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֵט אֶת הַדְּמוּת. וּמְנַדִּין אוֹתָם בָעוֹלָם הַבָּא, וּמִתְמַעֲטִין מַעֲשֵׂיהֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַעֲלֵיהֶם כְּתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת׳. שֶׁכָּל הַפּוֹגֵם בְּרִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּאִלּוּ פּוֹגֵם בְּמָקוֹם אַחֵר.
תרגום
מַה הַטַּעַם, שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט אֶת הַדְּמוּת, וּמְנַדִּים אוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמִתְמַעֲטִים מַעֲשֵׂיהֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב, ׳וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת׳ - שֶׁכָּל הַפּוֹגֵם בְּרִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּאִלּוּ פּוֹגֵם בְּמָקוֹם אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי טעמא, דתנינן, אמר רבי יוסי אמר רבי יודא, מפני שממעט את הדמות. ומנדין אותם בעולם הבא, ומתמעטין מעשיהם לפני המקום. ועליהם כתיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות׳. שכל הפוגם בריתו, כביכול, כאלו פוגם במקום אחר.
התרגום: מה הטעם, ששנינו, אמר רבי יוסי אמר רבי יהודה, מפני שממעט את הדמות, ומנדים אותם בעולם הבא, ומתמעטים מעשיהם לפני המקום. ועליהם כתוב, ׳ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות׳ - שכל הפוגם בריתו, כביכול, כאלו פוגם במקום אחר.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: