ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 112: מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן › פיסקה 7

פרט שבע הברכות שברכו לבועז - כל תיבה שבפסוק ברכה בפני עצמה

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן · מאמר 112 · פיסקה 7

לשון הזוהר

כְעֵין שִׁבְעָה בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוּ לְבוֹעַז. מַאן אִינוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיֹּאמֶר ׳כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר׳ וְכָל הַזְּקֵנִים עֵדִים. א', ׳יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ׳. ב', כְּרָחֵל. ג', וּכְלֵאָה. ד', אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶן ׳אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳. ה', ׳וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה׳. ו', ׳וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם׳. ז', ׳וִיהִי בֵּיתְךָ כְּבֵית פָּרֶץ׳.

תרגום

כְּעֵין שִׁבְעָה בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוּ לְבֹעַז. מִי הֵן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, וַיֹּאמֶר ׳כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר׳ - וְכָל הַזְּקֵנִים עֵדִים. אַחַת, ׳יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ׳ - שְׁתַּיִם, ׳כְּרָחֵל׳ - שָׁלֹשׁ, ׳וּכְלֵאָה׳ - אַרְבַּע, ׳אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ - חָמֵשׁ, ׳וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה׳ - שֵׁשׁ, ׳וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם׳ - שֶׁבַע, ׳וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כעין שבעה ברכות שברכו לבועז. מאן אינון, הדא הוא דכתיב, ויאמר ׳כל העם אשר בשער׳ וכל הזקנים עדים. א', ׳יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך׳. ב', כרחל. ג', וכלאה. ד', אשר בנו שתיהן ׳את בית ישראל׳. ה', ׳ועשה חיל באפרתה׳. ו', ׳וקרא שם בבית לחם׳. ז', ׳ויהי ביתך כבית פרץ׳.

התרגום: כעין שבעה ברכות שברכו לבעז. מי הן, זהו שכתוב, ויאמר ׳כל העם אשר בשער׳ - וכל הזקנים עדים. אחת, ׳יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך׳ - שתים, ׳כרחל׳ - שלש, ׳וכלאה׳ - ארבע, ׳אשר בנו שתיהן את בית ישראל׳ - חמש, ׳ועשה חיל באפרתה׳ - שש, ׳וקרא שם בבית לחם׳ - שבע, ׳ויהי ביתך כבית פרץ׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: