ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 112: מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן › פיסקה 13

לכלוך הנשמה שהיא מאור לבושו - ׳תשיבנו לו׳ כמו שנתנה לך

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - מצות יבום ושבע ברכות ותקנת הנפשות שלא הניחו בן · מאמר 112 · פיסקה 13

לשון הזוהר

וּכְתִיב ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַלְמַת רֵעֶךָ׳, אִם חָבַלְתָּ מַעֲשֶׂיךָ, וְלִכְלַכְתָּ נִשְׁמָתְךָ, שֶׁהוּא מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ. ׳עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׳, כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנְךָ לְהִפָּטֵר מֵהָעוֹלָם, ׳תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׳. דִּכְתִיב, (קהלת י״ב:ז׳) ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳. תְּנָהּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָךְ. ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל׳. ׳אִם חָבַל׳ אָדָם מַעֲשָׂיו, לְאַחַר כֵּן כְּשֶׁהִגִּיעַ שַׁעְתּוֹ, מֵרוֹב חוֹבוֹתָיו לְקוֹנוֹ, חוֹבֵל אֶת שֶׁלּוֹ, וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ.

תרגום

וּכְתִיב ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַלְמַת רֵעֶךָ׳ (שמות כב, כה) - אִם חָבַלְתָּ מַעֲשֶׂיךָ, וְלִכְלַכְתָּ נִשְׁמָתְךָ, שֶׁהוּא מֵאוֹר לְבוּשׁוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁהוּא רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ. ׳עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׳ - כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנְךָ לְהִפָּטֵר מֵהָעוֹלָם, ׳תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ׳. דִּכְתִיב, ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז) - תְּנָהּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָךְ. ׳אִם חָבֹל תַּחְבֹּל׳. ׳אִם חָבַל׳ אָדָם מַעֲשָׂיו, לְאַחַר כֵּן כְּשֶׁהִגִּיעַ שַׁעְתּוֹ, מֵרוֹב חוֹבוֹתָיו לְקוֹנוֹ, חוֹבֵל אֶת שֶׁלּוֹ, וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכתיב ׳אם חבל תחבל שלמת רעך׳, אם חבלת מעשיך, ולכלכת נשמתך, שהוא מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא, שהוא רעך ורע אביך. ׳עד בא השמש׳, כשיגיע זמנך להפטר מהעולם, ׳תשיבנו לו׳. דכתיב, (קהלת י״ב:ז׳) ׳והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳. תנה לו, כמו שנתנה לך. ׳אם חבל תחבל׳. ׳אם חבל׳ אדם מעשיו, לאחר כן כשהגיע שעתו, מרוב חובותיו לקונו, חובל את שלו, ונוטל נשמתו.

התרגום: וכתיב ׳אם חבל תחבל שלמת רעך׳ (שמות כב, כה) - אם חבלת מעשיך, ולכלכת נשמתך, שהוא מאור לבושו של הקב"ה, שהוא רעך ורע אביך. ׳עד בא השמש׳ - כשיגיע זמנך להפטר מהעולם, ׳תשיבנו לו׳. דכתיב, ׳והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ (קהלת יב, ז) - תנה לו, כמו שנתנה לך. ׳אם חבל תחבל׳. ׳אם חבל׳ אדם מעשיו, לאחר כן כשהגיע שעתו, מרוב חובותיו לקונו, חובל את שלו, ונוטל נשמתו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: