ראשית חכמה יראת ה שכל טוב לכל עשיהם - מה אומר הזוהר על תהילים קיא י
הפסוק "ראשית חכמה יראת ה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד {פ}" (תהילים קיא י) מובא בזוהר ב-19 מקומות. בין הנושאים: ׳מי לא יראך מלך הגוים׳- קושיית הפילוסוף על השבח; מצוה רביעית- ׳וידעת היום כי ה' הוא האלהים׳; קדש ישראל לה' ראשית תבואתה - ראשית חכמה יראת ה'.
הפסוק
רֵ֘אשִׁ֤ית חׇכְמָ֨ה יִרְאַ֬ת ה׳ שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכׇל־עֹֽשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃ {פ}
בלי ניקוד: ראשית חכמה יראת ה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד {פ}
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- ׳מי לא יראך מלך הגוים׳- קושיית הפילוסוף על השבחהקדמה · מאמר 13 (כי בכל חכמי הגוים מאין כמוך) · פיסקה 1 · דף י ע"אאמר ליה רבי אלעזר, האי קרא דכתיב ׳מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה׳, מאי שבחא איהו. אמר ליה, אלעזר ברי, האי קרא בכמה דוכתי אתמר, אבל ודאי לאו איהו, דכתיב ׳כי בכל חכמי…
- מצוה רביעית- ׳וידעת היום כי ה' הוא האלהים׳הקדמה · מאמר 21 (פקודא רביעאה ה' הוא האלהים) · פיסקה 1 · דף יב ע"אפקודא רביעאה, למנדע דיהו"ה הוא האלהי"ם, כמה דאת אמר ׳וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהו"ה הוא האלהי"ם׳, ולאתכללא שמא דאלהי"ם בשמא דהוי"ה, למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא.
- קדש ישראל לה' ראשית תבואתה - ראשית חכמה יראת ה'משפטים · מאמר 20 (ואנשי קדש תהיון לי - מדרגות קדוש וקדש ואסור לשון הרע בישראל) · פיסקה 4 · דף קכא ע"ברבי אבא הוה אזיל בארחא, והוו אזלי עמיה רבי יוסי ורבי חייא, אמר רבי חייא, ׳ואנשי קדש תהיון לי׳, מנלן. אמר ליה, הא רבי יוסי וכלהו חברייא שפיר קאמרו, והכי הוא. מנלן.…
- יראה - שם הקב"ה וראשית העבודה ממטה למעלהאחרי מות · מאמר 1 (׳אחרי מות שני בני אהרן׳ - ראשית העבודה ביראה ומיתת צדיקים המכפרת) · פיסקה 4 · דף נו ע"ברבי אבא אמר, ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳. רזא דמלה הוא. ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳, מה יראה הכא. אלא כמה דאוקימנא, דכתיב, ׳יראת יהו"ה ראשית דעת׳ , וכתיב, ׳ראשית חכמה יראת יהו"ה׳ .…
- יראת ה טהורה - התורה באה מצד הגבורה אך יראת ה מכאן יצאה ראשית חכמהקדושים · מאמר 3 (קדשים תהיו - פרשה זו כלל התורה וסוד ההתקדשות באחד בזווג חצות ושבת) · פיסקה 2 · דף פ ע"באמר ליה יראת יהו"ה כתיב, ולא תורה. אמר ליה, הכי הוא ודאי, דהא אורייתא מסטרא דגבורה קא אתייא. אמר ליה, ומהתם נפקא, מהכא נפקא, דכתיב, ׳ראשית חכמה יראת יהו"ה׳ - וכתיב…
- היראה ראשית הכל - ותפילין של יד פתח לשאר הקדושהבהר · מאמר 3 (׳במצרים חנם׳ - עול מלכות שמים שאין העבד נושא, ויציאתו לחירות) · פיסקה 2 · דף קח ע"אהדא הוא דכתיב, ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳ - מהו ביראה. כמה דאת אמר ׳ראשית חכמה יראת יהו"ה׳ - ודא מלכות שמים. ובגין כך עול מלכות שמים. ועל דא האי בקדמיתא הוא דכלא. מאן אוכח.…
- התרומה שהיא יוד העשירית- ׳העשירי יהיה קדש׳ וראשית חכמהתוספות כרך ב · מאמר 3 (׳ויקחו לי תרומה׳- הלב, הלולב ועמוד הצדיק שהעולם עומד עליו) · פיסקה 9 · דף רעא ע"אדבר אחר ׳ויקחו לי תרומה׳ ויקחו לי לקדש תרומה שהיא יו"ד והיא עשירי. ומנלן דעשירי קדש, דכתיב ׳העשירי יהיה קדש לקדש׳ - ומאי נינהו קדש דכתיב ׳וראשית כל בכורי כל וכל תרומת…
- אור הכסא ממש - שממנו נבראו השמים וכל שאר הנבראיםזוהר חדש · מאמר 9 (מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה) · פיסקה 12ר' יהודה אומר, זהו אור הכסא ממש. ומזה האור, נבראו שאר כל הנבראים. ממנו נבראו השמים, וכסא נברא בתחלה, שנאמר ׳כסא כבוד מרום מראשון׳.
- ׳לכו חזו׳ מראש העולם עד סופו - מקום רשעים שאינו נבנה לעולמיםזוהר חדש · מאמר 12 (מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - קדושת החבור לשם שמים ונפש חיה ונשמה) · פיסקה 19כך הוא כתיב, ׳לכו חזו מפעלות׳ אלהים וגו', אמר רבי אבא, עובדוי דקודשא בריך הוא דעביד להו בעלמא דין, דוד מלכא הוה בהתבהלא, ואמר ׳לכו חזו׳, בואו מבעי ליה. אלא אמר דוד, כל…
- ׳בני בנים׳ המקיפים עולם אחרון - ׳לשמרי בריתו׳ ועונש מוכרי הצדיקזוהר חדש · מאמר 56 (כי תשא בהמשכו - ׳יראת ה' טהורה׳ כשער האמונה וברכת דוד את מקום הצדיק) · פיסקה 18וכדין, וצדקתו דא עולם בתראה, דאקרי צדק. לבני בנים, דינקא למשריתא דאיקרון בני בנים. דהא שית עילאין דנהרין לה, איקרון בנים. כמה דאת אמר ׳בני אמי נחרו בי׳. וכתיב ׳אם הבנים…
- ירא בשת ברית אש ושבת - והמעין החתום יין המשומר בענביותיקוני זוהר · מאמר 27 (תיקון כט - שלש מצוות בבראשית, יראה ברית אש ושבת) · פיסקה 1 · דף עה ע"ב[עה:] ° בראשית ביה תלת פקודין, חד יראת יהו״ה כגוונא דא בראשי״ת יר״א בש״ת והא אוקמוהו, תניינא ברית כגוונא דא בראשי״ת ° ברי״ת א״ש, תליתאה שבת כגוונא דא ° שב״ת יר״א. °…
- ׳ראשית חכמה יראת ה'׳ - שלש דרגות היראה בצדיק בבינוני וברשעתיקוני זוהר · מאמר 33 (תיקון לג - ראשית חכמה יראת ה', ומדרגות היראה והאהבה בשכינה) · פיסקה 1 · דף פ ע"א[ תיקוני זוהר - דף פ ע״א ] ° בראשית דא פקודא קדמאה, דאתרמיז בל״ב שבילין, דאינון ל״ב אלהי״ם דעובדא דבראשית, כ״ב אתוון ° ועשר אמירן דאתכלילן בהו, תקונא קדמאה יראה, ועלה…
- שבעת ההבלים שבפסוק - להבים כנגד שבעה ושבעה מוצקותתיקוני זוהר · מאמר 65 (תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו) · פיסקה 32 · דף קו ע"באמרו ליה חברייא רבי אימא לן שום רמיזא בהאי קרא, דלא אתכסיא חכמתא דא מן חברייא, אמר לון רבנן בודאי רזא עלאה אית תמן, אבל אימא לכו ברמיזא, שבע הבלים אינון, ואינון דכלילן…
- פתיחת התורה בבי"ת- לשון ברכה, וראשית שהיא חכמהספר הבהיר · מאמר 1 (׳אור בהיר הוא בשחקים׳- פתיחת הבהיר וסוד צורות האותיות מאל"ף עד מ"ם) · פיסקה 3ומפני מה התחיל התורה בבי"ת כמה דאתחיל ברכה ומנלן דהתורה נקראת ברכה, שנאמר ׳ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה׳, ואין ים אלא תורה שנאמר ורחבה מני ים, מאי ומלא ברכת ה' אלא כל…
- ברכה- השקאה מן המעין תמיד, אף שהקרקע לחה וגשמים יורדיםספר הבהיר · מאמר 1 (׳אור בהיר הוא בשחקים׳- פתיחת הבהיר וסוד צורות האותיות מאל"ף עד מ"ם) · פיסקה 6ומאי ברכה, אלא משל למה"ד למלך שנטע אילנות בגנו, ואע"פ שירדו גשמים ושואב תמיד וגם הקרקע לח ושואב תמיד צריך הוא להשקותן מן המעיין שנאמר ׳ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל…