ירא בשת ברית אש ושבת - והמעין החתום יין המשומר בענביו
תיקוני זוהר · תיקון כט - שלש מצוות בבראשית, יראה ברית אש ושבת · מאמר 27 · פיסקה 1 · דף עה ע"ב
לשון הזוהר
[עה:] (דף עה ע״ב) ° בְּרֵאשִׁית בֵּיהּ תְּלַת פִּקּוּדִין, חַד יִרְאַת יהו״ה כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁי״ת יְרָ״א בֹּשֶׁ״ת וְהָא אוּקְמוּהוּ, תִּנְיָינָא בְּרִית כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁי״ת ° בְּרִי״ת אֵ״שׁ, תְּלִיתָאָה שַׁבָּת כְּגַוְונָא דָא ° שַׁבָּ״ת יָרֵ״א. ° פִּקּוּדָא קַדְמָאָה יִרְאַת יהו״ה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳יִרְאַת יהו״ה הִיא אוֹצָרוֹ׳ (ישעיה לג, ו), וְעוֹד אִתְּמַר בָּהּ ׳יִרְאַת יהו״ה רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז), ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו״ה׳ (תהלים קיא, י), וּבְוַדַּאי מָאן דְּלֵית בֵּיהּ דְּחִילוּ דְאִיהוּ אוֹצָר, לֵית תַּמָּן חָכְמָה, אוֹצָרָא דְהַאי חָכְמָה אִיהִי ב', וּבְתִקּוּנָא אָחֳרָא בְּרֵאשִׁית בּ' רֵאשִׁית, נְקוּדָה בְּהֵכָלֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (שיר ד יב) ׳גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳, ° גַּן אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, דְּאִיהוּ גַּ״ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְיתָא, גַּל אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וְתַרְוַיְהוּ ב' מִבְּרֵאשִׁית, ° מַעְיָן חָתוּם דָּא רֵאשִׁית נְקוּדָה בְהֵיכָלֵיהּ. וּבְמַאי אִיהוּ חָתוּם, בְּאַת ו', וְאִתְעֲבִידַת ב' עִם חֲתִימוּ דְו' ם, מַה דַּהֲוָה ב' אִתְעֲבִידַת ם, יַיִן סָתוּם וְחָתוּם, יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא סָתִים וְחָתִים דְּלָא יֵעוּל נוּכְרָאָה תַּמָּן, ° וְדָא יַיִן הַמְּשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְלַאו לְמַגָּנָא תַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, חֲתִימַת יַיִן דְּלָא יִתְנַסֵּךְ וְיִתְעָרֵב בְּסִטְרָא אָחֳרָא, וְעַל הַאי יַיִן אִתְּמַר ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם׳ (תהלים קמז, יב), כֵּ״ן וַדַּאי יַיִ״ן שַׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ° ׳סוֹד יהו״ה לִירֵיאָיו׳ (שם כה, יד).
תרגום
׳בְּרֵאשִׁית׳ - בּוֹ שָׁלֹשׁ מִצְווֹת: אַחַת - יִרְאַת יהו״ה, כָּעִנְיָן הַזֶּה: ׳בְּרֵאשִׁי״ת׳ - יָרֵ״א בֹּשֶׁ״ת, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ. שְׁנִיָּה - בְּרִית, כָּעִנְיָן הַזֶּה: ׳בְּרֵאשִׁי״ת׳ - ׳בְּרִי״ת אֵ״שׁ׳. שְׁלִישִׁית - שַׁבָּת, כָּעִנְיָן הַזֶּה: ׳שַׁבָּ״ת׳ - יָרֵ״א. הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה, יִרְאַת יהו״ה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳יִרְאַת יהו''ה הִיא אוֹצָרוֹ׳ (ישעיה לג, ו), וְעוֹד נֶאֱמַר בָּהּ ׳יִרְאַת יהו''ה רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז), ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו''ה׳ (תהלים קיא, י). וּבְוַדַּאי מִי שֶׁאֵין בּוֹ פַּחַד שֶׁהוּא אוֹצָר, אֵין שָׁם חָכְמָה. אוֹצָר שֶׁל חָכְמָה זוֹ הִיא ב', וּבְתִקּוּן אַחֵר, ׳בְּרֵאשִׁית׳ - ב' ׳רֵאשִׁית׳, נְקֻדָּה בְּהֵיכָלוֹ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (שיר ד יב)׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳: ׳גַּן׳ - זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהִיא גַּ"ן סְדָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה. ׳גַּל׳ - זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּשְׁתֵּיהֶן ב' מִ ׳בְּרֵאשִׁית׳. ׳מַעְיָן חָתוּם׳ - זוֹ ׳רֵאשִׁית׳, הַנְּקֻדָּה בְּהֵיכָלוֹ. וּבַמֶּה הִיא חֲתוּמָה? בְּאוֹת ו', וְנַעֲשֵׂית ב' עִם חֲתִימַת ו' - ם, מָה שֶׁהָיָה ב' נַעֲשָׂה ם: יַיִן סָתוּם וְחָתוּם, יֵין הַתּוֹרָה סָתוּם וְחָתוּם שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם נָכְרִי, וְזֶה יַיִן הַמְּשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. וְלֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה חֲתִימַת יַיִן, שֶׁלֹּא יִתְנַסֵּךְ וְיִתְעָרֵב בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְעַל יַיִן זֶה נֶאֱמַר ׳לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם׳ (תהלים קמז, יב). ׳כֵּן׳ וַדַּאי ׳יַיִן׳ - שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳סוֹד יהו״ה לִירֵאָיו׳ (שם כה, יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [עה:] (דף עה ע״ב) ° בראשית ביה תלת פקודין, חד יראת יהו״ה כגוונא דא בראשי״ת יר״א בש״ת והא אוקמוהו, תניינא ברית כגוונא דא בראשי״ת ° ברי״ת א״ש, תליתאה שבת כגוונא דא ° שב״ת יר״א. ° פקודא קדמאה יראת יהו״ה, עליה אתמר ׳יראת יהו״ה היא אוצרו׳ (ישעיה לג, ו), ועוד אתמר בה ׳יראת יהו״ה ראשית דעת׳ (משלי א, ז), ׳ראשית חכמה יראת יהו״ה׳ (תהלים קיא, י), ובודאי מאן דלית ביה דחילו דאיהו אוצר, לית תמן חכמה, אוצרא דהאי חכמה איהי ב', ובתקונא אחרא בראשית ב' ראשית, נקודה בהכליה, עליה אתמר (שיר ד יב) ׳גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום׳, ° גן איהו אורייתא דבכתב, דאיהו ג״ן סדרים דאורייתא, גל איהו אורייתא דבעל פה, ותרויהו ב' מבראשית, ° מעין חתום דא ראשית נקודה בהיכליה. ובמאי איהו חתום, באת ו', ואתעבידת ב' עם חתימו דו' ם, מה דהוה ב' אתעבידת ם, יין סתום וחתום, יינא דאורייתא סתים וחתים דלא יעול נוכראה תמן, ° ודא יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, ולאו למגנא תקינו מארי מתניתין, חתימת יין דלא יתנסך ויתערב בסטרא אחרא, ועל האי יין אתמר ׳לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום׳ (תהלים קמז, יב), כ״ן ודאי יי״ן שבעין אנפין דאורייתא, ועלייהו אתמר ° ׳סוד יהו״ה ליריאיו׳ (שם כה, יד).
התרגום: ׳בראשית׳ - בו שלש מצוות: אחת - יראת יהו״ה, כענין הזה: ׳בראשי״ת׳ - יר״א בש״ת, והרי בארוהו. שניה - ברית, כענין הזה: ׳בראשי״ת׳ - ׳ברי״ת א״ש׳. שלישית - שבת, כענין הזה: ׳שב״ת׳ - יר״א. המצוה הראשונה, יראת יהו״ה, עליה נאמר ׳יראת יהו'ה היא אוצרו׳ (ישעיה לג, ו), ועוד נאמר בה ׳יראת יהו'ה ראשית דעת׳ (משלי א, ז), ׳ראשית חכמה יראת יהו'ה׳ (תהלים קיא, י). ובודאי מי שאין בו פחד שהוא אוצר, אין שם חכמה. אוצר של חכמה זו היא ב', ובתקון אחר, ׳בראשית׳ - ב' ׳ראשית׳, נקדה בהיכלו, עליה נאמר (שיר ד יב)׳גן נעול אחתי כלה, גל נעול מעין חתום׳: ׳גן׳ - זו התורה שבכתב, שהיא ג"ן סדרים של התורה. ׳גל׳ - זו התורה שבעל פה, ושתיהן ב' מ ׳בראשית׳. ׳מעין חתום׳ - זו ׳ראשית׳, הנקדה בהיכלו. ובמה היא חתומה? באות ו', ונעשית ב' עם חתימת ו' - ם, מה שהיה ב' נעשה ם: יין סתום וחתום, יין התורה סתום וחתום שלא יכנס שם נכרי, וזה יין המשמר בענביו מששת ימי בראשית. ולא לחנם תקנו בעלי המשנה חתימת יין, שלא יתנסך ויתערב בסטרא אחרא, ועל יין זה נאמר ׳לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום׳ (תהלים קמז, יב). ׳כן׳ ודאי ׳יין׳ - שבעים פנים של התורה, ועליהם נאמר ׳סוד יהו״ה ליראיו׳ (שם כה, יד).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון כ"ט בראשית כו' והא אוקמוהו. כמו שאמרו ( נדרים כ ע"א ) למען תהיה יראת כו' זו הבושה, והתלת פיקודין הן כלל הג' דרגין מלמעלה למטה (וכמו שאומר למטה דיראה כוללת חב"ד ובריש תיקון ל ’ דא נקודה כו' ודא יראה כו') :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: