קנקן היין לבו של אדם - והדחתו שלש פעמים להיות תוכו כברו
תיקוני זוהר · תיקון כט - שלש מצוות בבראשית, יראה ברית אש ושבת · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף עו ע"א
לשון הזוהר
[עו.] ° קַנְקַן דְּהַאי יַיִ״ן דָּא לִבָּא דְבַר נַשׁ, ° אִם הוּא קַנְקַנָּא חַדְתָּא וְאִתְנַסַּךְ ° בְּיַיִן נֶסֶךְ דְּאִיהוּ יִצְרָא בִישָׁא, צָרִיךְ תְּלָתָא זִמְנִין הֲדָחָה, ° ׳וְהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ״ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט), ° וְלַאו לְמַגָּנָא תַּקִּינוּ בְּכוֹס דִּבְּרָכָה אוּף הָכִי הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה, הֲדָחָה מִבִּפְנִים שְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לְמֶהֱוֵי תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳ (ויקרא טז, יט), וְכַד אִיהוּ קַנְקַן דְּאִיהוּ לִבָּא דַּכְיָא מִלְּגָאו וּמִלְּבָר, ° שַׁרְיָא תַמָּן חָכְמָה, דְּאִתְּמַר בָּהּ ° ׳יהו''ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב) ° קָנָנִי אִיהוּ קַנְקַן וַדַּאי, וְאִם הַאי קַנְקַן אִיהוּ (דף עו ע״א) דַכְיָא, אִתְּמַר בֵּיהּ ° וְנַקֵּה, וְאִם לַאו ׳לֹא יְנַקֵּה ° כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ׳ (שם ו, כט). וְקַנְקַן דְּבַר נַשׁ דָּא אִתְּתָא, ° וְאִיהוּ כּוֹס, לְהָכִי צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, ° אָז הִיא כוֹס דִּבְרָכָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ׳ (יחזקאל מד, ל), וְאִם לַאו אִתְקְרִיאַת כּוֹס הַתַּרְעִלָה, וְיַיִן דִּילָהּ עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ׳ (משלי לא, ו) וכו', שָׁדַיִם דִּילָהּ אִינוּן אַשְׁכּוֹלוֹת מְרוֹרוֹת, ° אֲבָל יַיִן דְּכוֹס דִּבְרָכָה עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו) דְּתַמָּן ׳פִּקּוּדֵי יהו״ה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב׳ (שם יט, טו), דְּאִינוּן אֶשְׁכּוֹלוֹת דִּילָהּ. (ספרים אחרים: אלו השני תיקונים [ כ"ג וכ"ד ], הם בספר כתב יד אחר תיקון י"ז, ואח"כ מתחיל תיקון י"ח)
תרגום
קַנְקַן הַיַּיִן הַזֶּה - זֶה לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם. אִם הוּא קַנְקָן חָדָשׁ וְנִתְנַסֵּךְ בְּיֵין נֶסֶךְ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, צָרִיךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֲדָחָה, ׳וְהֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט). וְלֹא לְחִנָּם תִּקְּנוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה גַּם כֵּן הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה: הֲדָחָה מִבִּפְנִים, שְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, לִהְיוֹת תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, וְסוֹד הַדָּבָר: ׳וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ׳ (ויקרא טז, יט). וּכְשֶׁהוּא קַנְקָן שֶׁהוּא לֵב טָהוֹר מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, שׁוֹרָה שָׁם חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳יהו''ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ׳ (משלי ח, כב) - ׳קָנָנִי׳ הוּא ׳קַנְקָן׳ וַדַּאי, וְאִם קַנְקָן זֶה טָהוֹר, נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְנַקֵּה׳, וְאִם לֹא - ׳לֹא יְנַקֶּה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ׳ (שם ו, כט). וְקַנְקָן הָאָדָם - זוֹ הָאִשָּׁה, וְהִיא הַכּוֹס, לְכָךְ צְרִיכָה שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה, אָז הִיא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ׳ (יחזקאל מד, ל), וְאִם לֹא נִקְרֵאת ׳כּוֹס הַתַּרְעֵלָה׳, וְיֵינָהּ עָלָיו נֶאֱמַר ׳תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ וְגוֹ'׳ (משלי לא, ו), וְשָׁדֶיהָ הֵם אֶשְׁכְּלוֹת מְרוֹרוֹת. אֲבָל יַיִן שֶׁל כּוֹס הַבְּרָכָה עָלָיו נֶאֱמַר ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו), שֶׁשָּׁם ׳פִּקּוּדֵי יהו״ה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב׳ (שם יט, טו), שֶׁהֵם אֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [עו.] ° קנקן דהאי יי״ן דא לבא דבר נש, ° אם הוא קנקנא חדתא ואתנסך ° ביין נסך דאיהו יצרא בישא, צריך תלתא זמנין הדחה, ° ׳והן כל אלה יפעל א״ל פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג, כט), ° ולאו למגנא תקינו בכוס דברכה אוף הכי הדחה ושטיפה, הדחה מבפנים שטיפה מבחוץ, למהוי תוכו כברו, ורזא דמלה ׳וטהרו וקדשו׳ (ויקרא טז, יט), וכד איהו קנקן דאיהו לבא דכיא מלגאו ומלבר, ° שריא תמן חכמה, דאתמר בה ° ׳יהו'ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב) ° קנני איהו קנקן ודאי, ואם האי קנקן איהו (דף עו ע״א) דכיא, אתמר ביה ° ונקה, ואם לאו ׳לא ינקה ° כל הנוגע בה׳ (שם ו, כט). וקנקן דבר נש דא אתתא, ° ואיהו כוס, להכי צריכה שטיפה והדחה, ° אז היא כוס דברכה, ועלה אתמר ׳להניח ברכה אל ביתך׳ (יחזקאל מד, ל), ואם לאו אתקריאת כוס התרעלה, ויין דילה עליה אתמר ׳תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׳ (משלי לא, ו) וכו', שדים דילה אינון אשכולות מרורות, ° אבל יין דכוס דברכה עליה אתמר ׳ויין ישמח לבב אנוש׳ (תהלים קד, טו) דתמן ׳פקודי יהו״ה ישרים משמחי לב׳ (שם יט, טו), דאינון אשכולות דילה. (ספרים אחרים: אלו השני תיקונים [ כ"ג וכ"ד ], הם בספר כתב יד אחר תיקון י"ז, ואח"כ מתחיל תיקון י"ח)
התרגום: קנקן היין הזה - זה לבו של האדם. אם הוא קנקן חדש ונתנסך ביין נסך שהוא היצר הרע, צריך שלש פעמים הדחה, ׳והן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג, כט). ולא לחנם תקנו בכוס של ברכה גם כן הדחה ושטיפה: הדחה מבפנים, שטיפה מבחוץ, להיות תוכו כברו, וסוד הדבר: ׳וטהרו וקדשו׳ (ויקרא טז, יט). וכשהוא קנקן שהוא לב טהור מבפנים ומבחוץ, שורה שם חכמה, שנאמר בה ׳יהו'ה קנני ראשית דרכו׳ (משלי ח, כב) - ׳קנני׳ הוא ׳קנקן׳ ודאי, ואם קנקן זה טהור, נאמר בו ׳ונקה׳, ואם לא - ׳לא ינקה כל הנגע בה׳ (שם ו, כט). וקנקן האדם - זו האשה, והיא הכוס, לכך צריכה שטיפה והדחה, אז היא כוס של ברכה, ועליה נאמר ׳להניח ברכה אל ביתך׳ (יחזקאל מד, ל), ואם לא נקראת ׳כוס התרעלה׳, ויינה עליו נאמר ׳תנו שכר לאובד ויין למרי נפש וגו'׳ (משלי לא, ו), ושדיה הם אשכלות מרורות. אבל יין של כוס הברכה עליו נאמר ׳ויין ישמח לבב אנוש׳ (תהלים קד, טו), ששם ׳פקודי יהו״ה ישרים משמחי לב׳ (שם יט, טו), שהם אשכלותיה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ודא יין כו' מששת כו'. שהוא וא"ו הנ"ל דבראשית והן ששת הימים שהוא וא"ו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: