ברית אש נשמת כל חי - ושמונת הימים תחום כשעור השבת
תיקוני זוהר · תיקון כט - שלש מצוות בבראשית, יראה ברית אש ושבת · מאמר 27 · פיסקה 3 · דף סז ע"ב
לשון הזוהר
[המשך דף סז:] ° בְּרֵאשִׁית ° בְּרִי״ת אֵ״שׁ, ° וְאִיהוּ נִשְׁמַת כָּל חַי, וְדָּא צַדִּיק חַי עוֹלָמִים דְמִנֵיה פַרְחִין נִשְׁמְתִין דְצַדִּיקַיָא, כָּל אִתְקְרֵי, קִשּׁוּרָא דְכָל אֵבָרִין דְּגוּפָא, ° ח' דְּאִיהוּ תְמַנְיָא יוֹמִין, אִינוּן שִׁעוּרָא דְשַׁבָּת, דְּאִיהוּ תְּרֵין אַלְפִין אַמִּין לְכָל סְטַר, לְנַטְרָא בְּהוֹן אוֹת שַׁבָּת, כְּגַוְונָא דָא אִינוּן תְּמַנְיָא יוֹמִין תְּחוּם לְקַבָּלָא בְּהוֹן אוֹת בְּרִית, וּלְנַטְרָא לֵיהּ בְּהוֹן, דְּלָא אִתְעֲבִיד בְּאוֹת בְּרִית ° חִלּוּל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזְלֵי אֲנָא וְרַבִּי יוֹסֵי, ° וַאֲתָא בְּרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא מֵהַהוּא עָלְמָא, בְּדִיּוֹקְנָא דְהַאי עָלְמָא וְאִזְדַּמַּן לָן בְּאָרְחָא כְּגַוְונָא דִמְחַמֵּר ° בָּתַר חַמָּרִין, וְשָׁאִיל לָנָא מַאי ׳אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ (ויקרא יט, ג) וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, ° וְאָמַר אִיהוּ מִילִין שַׁפִּירִין, אֲבָל עִם כָּל דָּא בָּעִינָא לְמִשְׁמַע מִפּוּמָךְ, אָמַר לֵיהּ בְּרִי בְּוַדַּאי בְּרִית אִיהוּ שָׁקִיל לְשַׁבָּת, וּבְגִין דָּא (בראשית ירא שבת וכו').
תרגום
׳בְּרֵאשִׁית׳ - ׳בְּרִי״ת אֵ״שׁ׳, וְהוּא נִשְׁמַת כָּל חָי, וְזֶה ׳צַדִּיק חַי עוֹלָמִים׳, שֶׁמִּמֶּנּוּ פּוֹרְחוֹת נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים - ׳כֹּל׳ נִקְרָא, קֶשֶׁר כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. ח' שֶׁהִיא שְׁמוֹנָה יָמִים, הֵם שִׁעוּר הַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל צַד, לִשְׁמֹר בָּהֶם אוֹת שַׁבָּת. כָּעִנְיָן הַזֶּה הֵם שְׁמוֹנָה יָמִים תְּחוּם לְקַבֵּל בָּהֶם אוֹת בְּרִית, וְלִשְׁמֹר אוֹתוֹ בָּהֶם, שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה בְּאוֹת בְּרִית חִלּוּל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִינוּ הוֹלְכִים אֲנִי וְרַבִּי יוֹסֵי, וּבָא בְּנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא מֵאוֹתוֹ עוֹלָם, בִּדְמוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְדַּמֵּן לָנוּ בַּדֶּרֶךְ כְּעִנְיַן חַמָּר הַהוֹלֵךְ אַחַר חֲמוֹרָיו, וְשָׁאַל אוֹתָנוּ: מַהוּ ׳אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ׳ (ויקרא יט, ג)? וְאָמַר: דְּבָרִים יָפִים, אֲבָל עִם כָּל זֹאת רוֹצֶה אֲנִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, וַדַּאי בְּרִית שְׁקוּלָה כְּשַׁבָּת, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳בְּרֵאשִׁית יִירָא שַׁבָּת׳ וְכוּ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [המשך דף סז:] ° בראשית ° ברי״ת א״ש, ° ואיהו נשמת כל חי, ודא צדיק חי עולמים דמניה פרחין נשמתין דצדיקיא, כל אתקרי, קשורא דכל אברין דגופא, ° ח' דאיהו תמניא יומין, אינון שעורא דשבת, דאיהו תרין אלפין אמין לכל סטר, לנטרא בהון אות שבת, כגוונא דא אינון תמניא יומין תחום לקבלא בהון אות ברית, ולנטרא ליה בהון, דלא אתעביד באות ברית ° חלול. אמר רבי אלעזר אבא יומא חד הוינא אזלי אנא ורבי יוסי, ° ואתא בריה דרב המנונא סבא מההוא עלמא, בדיוקנא דהאי עלמא ואזדמן לן בארחא כגוונא דמחמר ° בתר חמרין, ושאיל לנא מאי ׳את שבתותי תשמורו׳ (ויקרא יט, ג) ומקדשי תיראו, ° ואמר איהו מילין שפירין, אבל עם כל דא בעינא למשמע מפומך, אמר ליה ברי בודאי ברית איהו שקיל לשבת, ובגין דא (בראשית ירא שבת וכו').
התרגום: ׳בראשית׳ - ׳ברי״ת א״ש׳, והוא נשמת כל חי, וזה ׳צדיק חי עולמים׳, שממנו פורחות נשמות הצדיקים - ׳כל׳ נקרא, קשר כל איברי הגוף. ח' שהיא שמונה ימים, הם שעור השבת, שהוא אלפים אמה לכל צד, לשמר בהם אות שבת. כענין הזה הם שמונה ימים תחום לקבל בהם אות ברית, ולשמר אותו בהם, שלא יעשה באות ברית חלול. אמר רבי אלעזר: אבא, יום אחד היינו הולכים אני ורבי יוסי, ובא בנו של רב המנונא סבא מאותו עולם, בדמות העולם הזה, ונזדמן לנו בדרך כענין חמר ההולך אחר חמוריו, ושאל אותנו: מהו ׳את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו׳ (ויקרא יט, ג)? ואמר: דברים יפים, אבל עם כל זאת רוצה אני לשמע מפיך. אמר לו: בני, ודאי ברית שקולה כשבת, ומשום כך ׳בראשית יירא שבת׳ וכו'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון כ"ג בראשית ברית אש. תיקון זה ושאחריו צריכים להיות אחר תיקון כ ”ט שאמר שם ביה תלת פקודין כו' - והן התלת תיקונין אלו: