יראה - שם הקב"ה וראשית העבודה ממטה למעלה
אחרי מות · ׳אחרי מות שני בני אהרן׳ - ראשית העבודה ביראה ומיתת צדיקים המכפרת · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף נו ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳. רָזָא דְּמִלָּה הוּא. ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳, מַה יִרְאָה הָכָא. אֶלָּא כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז), וּכְתִיב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה׳ (תהילים קיא, י). יִרְאַת יהו"ה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אִקְרֵי. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳, מַאן דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, מֵאָן אֲתַר שָׁארֵי, וּבְאָן אֲתַר יְכַוִּון פּוּלְחָנָא לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּמָארֵיהּ. הָדָר וְאָמַר בְּיִרְאָה, בְּיִרְאָה הוּא שֵׁירוּתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא. (תא חזי ׳בני אהרן׳ האי אוקימנא והא אתמר מלה) תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב הָכָא ׳אַחֲרֵי מוֹת׳, וּלְבָתַר - ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹ'׳ ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן׳, אֶלָּא מִכָּאן, שֵׁירוּתָא לְאַזְהָרָא לְכַהֲנֵי, כָּל מַאן, דְּבַעְיָין לְאִזְדַּהֲרָא בְּהַאי זֹאת, וְדָא הִיא יִרְאַת יהו"ה.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ (תהלים ב, יא) - סוֹד הַדָּבָר הוּא. ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ - אֵיזוֹ יִרְאָה כָּאן? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז) - וְכָתוּב ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'׳ (תהלים קיא, י). יִרְאַת ה' - כָּךְ נִקְרָא הקב"ה. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ - מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ, מֵאֵיזֶה מָקוֹם מַתְחִיל, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם יְכַוֵּן אֶת הָעֲבוֹדָה לְיַחֵד אֶת שֵׁם רִבּוֹנוֹ? חָזַר וְאָמַר, בְּיִרְאָה. בְּיִרְאָה הִיא הָרֵאשִׁית, מִמַּטָּה לְמַעְלָה. (בא רְאֵה, ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר הַדָּבָר). בֹּא רְאֵה, מַה כָּתוּב כָּאן ׳אַחֲרֵי מוֹת׳, וְאַחַר כָּךְ - ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ב) ׳בְּזֹּאת יָבא אַהֲרֹן׳? אֶלָּא מִכָּאן הָרֵאשִׁית לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים, כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִים לְהִזָּהֵר בְּזֹּאת הַזּוֹ, וְזוֹהִי יִרְאַת ה' (ויקרא טז, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא אמר, ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳. רזא דמלה הוא. ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳, מה יראה הכא. אלא כמה דאוקימנא, דכתיב, ׳יראת יהו"ה ראשית דעת׳ (משלי א, ז), וכתיב, ׳ראשית חכמה יראת יהו"ה׳ (תהילים קיא, י). יראת יהו"ה, קודשא בריך הוא הכי אקרי. רבי אלעזר אמר, ׳עבדו את יהו"ה ביראה׳, מאן דבעי למעבד פולחנא דמאריה, מאן אתר שארי, ובאן אתר יכוון פולחנא ליחדא שמא דמאריה. הדר ואמר ביראה, ביראה הוא שירותא, מתתא לעילא. (תא חזי ׳בני אהרן׳ האי אוקימנא והא אתמר מלה) תא חזי, מה כתיב הכא ׳אחרי מות׳, ולבתר - ׳דבר אל אהרן אחיך וגו'׳ ׳בזאת יבא אהרן׳, אלא מכאן, שירותא לאזהרא לכהני, כל מאן, דבעיין לאזדהרא בהאי זאת, ודא היא יראת יהו"ה.
התרגום: רבי אבא אמר, ׳עבדו את ה' ביראה׳ (תהלים ב, יא) - סוד הדבר הוא. ׳עבדו את ה' ביראה׳ - איזו יראה כאן? אלא כמו שבארנו, שכתוב ׳יראת ה' ראשית דעת׳ (משלי א, ז) - וכתוב ׳ראשית חכמה יראת ה'׳ (תהלים קיא, י). יראת ה' - כך נקרא הקב"ה. רבי אלעזר אמר, ׳עבדו את ה' ביראה׳ - מי שרוצה לעשות עבודת אדונו, מאיזה מקום מתחיל, ובאיזה מקום יכון את העבודה ליחד את שם רבונו? חזר ואמר, ביראה. ביראה היא הראשית, ממטה למעלה. (בא ראה, ׳בני אהרן׳ הרי בארנו, והרי נתבאר הדבר). בא ראה, מה כתוב כאן ׳אחרי מות׳, ואחר כך - ׳דבר אל אהרן אחיך וגו'׳ (ויקרא טז, ב) ׳בזאת יבא אהרן׳? אלא מכאן הראשית להזהיר את הכהנים, כל מי שצריכים להזהר בזאת הזו, וזוהי יראת ה' (ויקרא טז, ג).
מן המפרשים
מקדש מלך: ר' אלעזר אמר פי' בא לסייע לתירוץ ר' אבא: ת"ח בני אהרן הא אוקימנא וכו'. פי' שפגמו במ' במה שהקריבו אש זרה שהיא הס"א כמ"ש הזוהר לקמן דף נ"ז : וזהו סיבת מיתתם ולכ"א לאהרן בזאת יבוא אהרן שהיא השכינה הנק' זאת שהיא שירותא לאעלא בר נש…
הסולם: ר' אבא אמר וכו׳: רא״א, עבדו את ה׳ ביראה. סוד הדבר הוא, עבדו את ה׳ ביראה, מה יראה כאן . כלומר מה פירושו של יראה שבכאן. ומשיב, אלא כמו שהעמדנו, שכתוב, יראת ה׳ ראשית דעת, וכן כתוב ראשית חכמה יראת ה׳, שהקב״ה נקרא כך, יראת ה'.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: