׳אחרי מות שני בני אהרן׳
ראשית העבודה ביראה ומיתת צדיקים המכפרת
׳וידבר׳ ו ׳ויאמר׳ - שתי דרגות העולות במשקל אחד
׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'׳. ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה׳ (ויקרא טז, א) - רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה׳ - לָמָּה פַּעַם אַחֶרֶת ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ׳ (ויקרא טז, ב) - שֶׁהֲרֵי בַּדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן מַסְפִּיק? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳ - וְכָתוּב ׳וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'׳ (שמות כד, א). וַהֲרֵי בֵּאֲרוּ אֶת הַדָּבָר, כָּאן דַּרְגָּה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ דַּרְגָּה אַחֶרֶת. אַף כָּאן, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה׳ - דַּרְגָּה אַחַת. וְאַחַר כָּךְ, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ׳ - דַּרְגָּה אַחֶרֶת. וְהַכֹּל עוֹלֶה בְּמִשְׁקָל אֶחָד, וּמִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד הַכֹּל הִתְחַבֵּר.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, א). - ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳. - רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, כֵּיוָן דִּכְתִּיב ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳, אֲמַאי זִמְנָא אָחֳרָא ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה דַּבֶּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ׳, דְּהָא בְּמִלּוּלָא קַדְמָאָה סַגֵּי. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, כְּתִיב, ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו׳. - וּכְתִיב, ׳וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יהו"ה׳ (שמות כד, א). וְהָא אוּקְמוּהָ מִלָּה, דְּהָכָא דַּרְגָּא חַד, וּלְבָתַר, דַּרְגָּא אָחֳרָא. אוּף הָכָא, ׳וַיְדַבֵּר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳ - דַּרְגָּא חַד. וּלְבָתַר ׳וַיֹאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ׳, דַּרְגָּא אָחֳרָא. וְכֹלָּא, בְּחַד מַתְקְלָא סַלְּקָא, וּמִן שָׁרְשָׁא חָד כֻּלָּא אִתְחַבָּר.
ראשית העבודה ביראה - ומתוכה שמחת המצוות
׳אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהלים ב, יא) - וְכָתוּב ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׳ (שם ק, ב) - הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ קָשִׁים זֶה עַל זֶה. אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ (תהלים ב, יא) - שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁרוֹצֶה בֶּן אָדָם לַעֲבֹד לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, בָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ יִרְאָה, לִפְחֹד מִמֶּנּוּ. וּמִשּׁוּם הַפַּחַד שֶׁל אֲדוֹנוֹ יִמָּצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְשִׂמְחָה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳מָה ה' אֱלֹהֶיךְ שּאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה׳ (דברים י, יב).
בלשון הזוהר
׳אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א). רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה׳ (תהילים ב, יא). - וּכְתִיב, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׳ (תהילים ק, ב). - הָנֵי קְרָאֵי קַשְׁיָין אֲהַדְדֵי. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳. - דְּכָל פּוּלְחָנָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח קָמֵי מָארֵיהּ, בְּקַדְמִיתָא בָּעֵי יִרְאָה, לְדַחֲלָא מִנֵּיהּ, וּבְגִין דַּחֲלָא דְּמָארֵיהּ, יִשְׁתְּכַּח לְבָתַר דְּיַעֲבֵיד בְּחֶדְוָותָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳מָה יהו"ה אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה׳ (דברים י, יב).
איסור ריבוי שמחה בדברי העולם - ושמחת דברי תורה
וְגִילוּ בִּרְעָדָה - שֶׁאָסוּר לָאָדָם לִשְׂמֹחַ יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם. אֲבָל בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְמִצְווֹת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ. אַחַר כָּךְ יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה בְשִׂמְחָה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳ (תהלים ק, ב).
בלשון הזוהר
וְגִילוּ בִּרְעָדָה. - דְּאָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי יַתִּיר בְּעָלְמָא דֵּין. הַאי בְּמִלֵי דְּעָלְמָא, אֲבָל בְּמִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקוּדֵי דְּאוֹרַיְיתָא, בָּעֵי לְמֶחְדֵּי. לְבָתַר, יִשְׁתְּכַּח בַּר נָשׁ דְּיעָבִיד בְּחֶדְוָותָא פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳.
יראה - שם הקב"ה וראשית העבודה ממטה למעלה
רַבִּי אַבָּא אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ (תהלים ב, יא) - סוֹד הַדָּבָר הוּא. ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ - אֵיזוֹ יִרְאָה כָּאן? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז) - וְכָתוּב ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'׳ (תהלים קיא, י). יִרְאַת ה' - כָּךְ נִקְרָא הקב"ה. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה׳ - מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ, מֵאֵיזֶה מָקוֹם מַתְחִיל, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם יְכַוֵּן אֶת הָעֲבוֹדָה לְיַחֵד אֶת שֵׁם רִבּוֹנוֹ? חָזַר וְאָמַר, בְּיִרְאָה. בְּיִרְאָה הִיא הָרֵאשִׁית, מִמַּטָּה לְמַעְלָה. (בא רְאֵה, ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר הַדָּבָר). בֹּא רְאֵה, מַה כָּתוּב כָּאן ׳אַחֲרֵי מוֹת׳, וְאַחַר כָּךְ - ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ב) ׳בְּזֹּאת יָבא אַהֲרֹן׳? אֶלָּא מִכָּאן הָרֵאשִׁית לְהַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים, כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִים לְהִזָּהֵר בְּזֹּאת הַזּוֹ, וְזוֹהִי יִרְאַת ה' (ויקרא טז, ג).
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳. - רָזָא דְּמִלָּה הוּא. ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳, מַה יִרְאָה הָכָא. אֶלָּא כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דָּעַת׳ (משלי א, ז), וּכְתִיב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה׳ (תהילים קיא, י). יִרְאַת יהו"ה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אִקְרֵי. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּיִרְאָה׳, מַאן דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, מֵאָן אֲתַר שָׁארֵי, וּבְאָן אֲתַר יְכַוִּון פּוּלְחָנָא לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּמָארֵיהּ. הָדָר וְאָמַר בְּיִרְאָה, בְּיִרְאָה הוּא שֵׁירוּתָא, מִתַּתָּא לְעֵילָּא. (תא חזי ׳בני אהרן׳ האי אוקימנא והא אתמר מלה) תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב הָכָא ׳אַחֲרֵי מוֹת׳, וּלְבָתַר - ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךְ וְגוֹ'׳ ׳בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן׳, אֶלָּא מִכָּאן, שֵׁירוּתָא לְאַזְהָרָא לְכַהֲנֵי, כָּל מַאן, דְּבַעְיָין לְאִזְדַּהֲרָא בְּהַאי זֹאת, וְדָא הִיא יִרְאַת יהו"ה.
׳בני אהרן׳ - שדחקו את השעה בחיי אביהם
דָּבָר אַחֵר ׳אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א) - רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, אַחֲרֵי מוֹת נָדָב וַאֲבִיהוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מָה הַטַּעַם ׳שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ - וַהֲרֵי יָדוּעַ שֶׁהָיוּ בָנָיו? אֶלָּא כָּךְ שָׁנָה, שֶׁעַד כָּאן לֹא עָמְדוּ בִרְשׁוּתָם, אֶלָּא בִּרְשׁוּת אֲבִיהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ - ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ׳ - שֶׁהֵם דָּחֲקוּ אֶת הַשָּׁעָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם, וְהַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁעָשׂוּ, שֶׁכָּתוּב ׳בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה׳ (במדבר ג). שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּמָקוֹם אֶחָד כָּתוּב בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה, וּבְמָקוֹם אֶחָד כָּתוּב בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' - וְזֶה וְגַם זֶה הָיָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ - וְכָתוּב בְּקָרְבָתָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר. ׳אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳ (ויקרא טז, א). רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, אַחֲרֵי מוֹת נָדָב וַאֲבִיהוּא, מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי טַעְמָא ׳שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳, וְהָא יְדִיעַ דִּבְנוֹי הֲווֹ. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, דְּעַד כָּאן לָאו בִּרְשׁוּתַיְיהוּ קַיְימֵי, אֶלָּא בִּרְשׁוּתָא דְּאָבוּהוֹן, וּבְגִין כָּךְ, ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יהו"ה וַיָמוּתוּ׳, דְּאִינּוּן דָּחֲקוּ שַׁעֲתָא בְּחַיֵּי דְּאָבוּהוֹן, וְכֹלָּא הֲוָה, בְּגִין הַהוּא חוֹבָא דְּעָבְדוּ, דִּכְתִּיב ׳בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה׳ (במדבר ג, ד). דְּתַנְיָא, בְּאָתַר חַד, כְּתִיב ׳בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה׳, וּבְאֲתָר חַד כְּתִיב, ׳בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יהו"ה׳. - וְהַאי וְהַאי הֲוָה, וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב הָכָא בְּנֵי אַהֲרֹן, וּכְתִיב בְּקָרְבָתָם.
מעשה בשני אנשים בסלע - ושיר מזמור שירה כפולה
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן לִלְמֹד מִמֶּנּוּ פָּרָשַׁת הַפֶּסַח. פָּגַשְׁתִּי בְּהַר אֶחָד, וְרָאִיתִי בְקִיעִים וְחוֹרִים בְּסֶלַע אֶחָד וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בּוֹ. עַד שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ, שָׁמַעְתִּי קוֹל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, ׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׳ (תהלים מח, א) ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְגוֹ'׳. מַהוּ ׳שִׁיר מִזְמוֹר׳? אֶלָּא כָּךְ שָׁנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁיר שֶׁהוּא כָּפוּל, שִׁיר שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח מִשְּׁאָר הַשִּׁירִים, וְעַל שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח מִשְּׁאָר הַשִּׁירִים, פְּעָמִים נֶאֱמָר בּוֹ שִׁירָה, וְכֵן ׳מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (שם צב, א) - כְּמוֹ כֵן שִׁיר ׳הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳, שִׁירָה לְמַעְלָה מִשִּׁירָה.
בלשון הזוהר
(תאנא) אָמַר רִבִּי חִיָיא, יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל בְּאָרְחָא, לְמֵיהַךְ גַּבֵּיה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, לְמֵילַף מִנֵּיהּ פַּרְשְׁתָּא דְּפִסְחָא. עַרְעִית בְּחַד טוּרָא, וַחֲמֵינָא בְּקִיעִין גּוּמִּין בְּחַד טִינְרָא, וּתְרֵין גּוּבְרִין בָה. עַד דַּהֲוִינָא אָזִיל, שְׁמַעְנָא קָלָא דְּאִינּוּן גּוּבְרִין, וַהֲווּ אַמְרִין, ׳שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח׳ (תהילים מח, א-ב) ׳גָּדוֹל יהו"ה וּמְהֻלָל מְאֹד וְגוֹ'׳. מַאי ׳שִׁיר מִזְמוֹר׳. אֶלָּא הָכִי תָּאנָא מִשְּׁמֵיהּ דרִבִּי שִׁמְעוֹן, שִׁיר דְּאִיהוּ כָּפוּל, שִׁיר דְּאִיהוּ מְשׁוּבַּח מִשְּׁאַר שִׁירִין, וְעַל דְּאִיהוּ מְשׁוּבַּח מִשְּׁאַר שִׁירִין, תְּרֵין זִמְנִין אִתְּמַר בֵּיהּ שִׁירָתָא, וְכֵן ׳מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׳ (תהילים צב, א). - כְּהַאי גַּוְונָא, שִׁיר ׳הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים א, א), שִׁירָתָא לְעֵילָּא מִן שִׁירָתָא.
שירת בני קרח על אחיהם בשערי הגיהנם - ושבח הסוחרים
׳שִׁיר מִזְמוֹר׳, שִׁירָה שֶׁל הקב"ה שֶׁמְּזַמְּרִים ׳בְּנֵי קֹרַח׳ (עַל) אוֹתָם שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל פֶּתַח הַגֵּיהִנֹּם. וּמִי הֵם? אֲחֵיהֶם שֶׁהֵם שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּשַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנֹּם. וְעַל כֵּן הַשִּׁירָה הַזֹּאת נֶאֱמֶרֶת בְּיוֹם שֵׁנִי. קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: מָה עִסְקֵיכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה? אָמְרוּ: סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ, וּשְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁבוּעַ אָנוּ בְּדֵלִים מֵהַיִּשּׁוּב וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כִּי לֹא עוֹזְבִים אוֹתָנוּ בְּנֵי אָדָם כָּל יוֹם וָיוֹם. אָמַרְתִּי: אַשְׁרֵי חֶלְקְכֶם.
בלשון הזוהר
שִׁיר מִזְמוֹר, שִׁירָתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּקָא מְזַמְּרֵי בְּנֵי קֹרַח עַל אִינּוּן דְּיַתְבֵי, עַל פִּתְחָא דְּגֵיהִנָם. וּמַאן אִינּוּן, אֲחוּהוֹן דְּאִינּוּן דְּיַתְבֵי בְּתַרְעֵי דְּגֵיהִנָּם. וְעַל דָּא, שִׁירָתָא דָּא בְּיוֹם שֵׁנִי אִתְּמַר. קָרִיבְנָא גַּבַּיְיהוּ, אֲמֵינָא לְהוּ: מַאי עֲסָקַיְיכוּ בַּאֲתַר דָּא. אָמְרוּ מְזַבְּנֵי אֲנָן, וּתְרֵי יוֹמֵי בְּשַׁבְּתָא, בָּדִילְנָא מִיִשׁוּבָא וְנַעֲסֵק בְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִין דְּלָא שַׁבְקִין לָן בְּנֵי נָשָׁא, כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא. אֲמֵינָא זַכָּאָה חוּלָקֵיכוֹן.
מיתת צדיקים מכפרת - וקריאת הפרשה ביום הכיפורים כקרבן
עוֹד פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁצַּדִּיקִים מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם, הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וּמִיתַת הַצַּדִּיקִים מְכַפֶּרֶת עַל חֲטָאֵי הַדּוֹר. וְלָכֵן פָּרָשַׁת ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳ קוֹרְאִים אוֹתָהּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁתִּהְיֶה כַּפָּרָה עַל חֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר הקב"ה: הִתְעַסְּקוּ בְמִיתַת הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, וְיֵחָשֵׁב לָכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ בַגָּלוּת וְלֹא יַקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה, וְאֶת אוֹתָם שְׁנֵי שְׂעִירִים לֹא יְכוֹלִים לְהַקְרִיב, יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן שֶׁל ׳שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן׳, וְיִתְכַּפֵּר עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
תּוּ פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, בְּכָל זִמְנָא דְּצַדִיקַיָא מִסְתַּלְּקֵי מֵעָלְמָא, דִּינָא אִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא, וּמִיתַתְהוֹן דְּצַדִיקַיָא מְכַפֶּרֶת עָל חוֹבֵי דָּרָא. וְעַל דָּא פַּרְשְׁתָּא דִּבְנֵי אַהֲרֹן, בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי קָרֵינָן לָהּ, לְמֶהֱוִי כַּפָּרָה לְחוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אִתְעַסְּקוּ בְּמִיתָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא אִלֵּין, וְיִתְחַשֵׁב לְכוּ כְּאִלּוּ אַתּוּן מְקָרְבִין קָרְבְּנִין בְּהַאי יוֹמָא לְכַפְּרָא עָלַיְיכוּ. דְּתָנֵינָן, כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל יֵהוֹן בְּגָלוּתָא, וְלָא יִקְרְבוּן קָרְבְּנִין בְּהַאי יוֹמָא, וְאִינּוּן תְּרֵין שְׂעִירִין לָא יַכְלִין לְקָרְבָא, יְהֵא לְהוּ דֻּכְרָנָא, דִּתְרֵי ׳בְּנֵי אַהֲרֹן׳, וְיִתְכַּפֵּר עֲלַיְיהוּ.
אביהוא שקול כשני אחיו - ונדב כנגד כולם
שֶׁכָּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְגוֹ׳ (במדבר ג, ב) '. וְכָתוּב, ׳הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׳ - ׳וְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׳? אֶלָּא שָׁקוּל הָיָה אֲבִיהוּא כִּשְׁנֵי אֶחָיו, וְנָדָב כְּמוֹ כֻלָּם.
בלשון הזוהר
דְּהָכִי אוֹלִיפְנָא, דִּכְתִּיב, ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְגוֹ'׳ (במדבר ג, ב). וּכְתִיב, ׳הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׳. - ׳וְאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ ׳אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר׳. אֶלָּא שָׁקוּל הֲוָה אֲבִיהוּא כִּתְרֵי אֲחוּי. וְנָדָב כְּכֻלְּהוּ.
נדב ואביהוא שקולים כנגד שבעים סנהדרין - ומיתתם מכפרת
וְיִשִׁ שֶׁשּׁוֹנִים (אתזההפוך), הַבְּכֹר נָדָב - זֶה לְבַדּוֹ, וַאֲבִיהוּא - לְבַדּוֹ, וְכָל אֶחָד נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו כִּשְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. אֲבָל ׳נָדָב וַאֲבִיהוּא׳ לְבַדָּם שְׁקוּלִים הָיוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לִפְנֵי מֹשֶׁה. וּמִשּׁוּם כָּךְ מִיתָתָם מְכַפֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה׳ (ויקרא י, ו) - וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַבְּכֹר נָדָב - כְּלוֹמַר, אוֹתוֹ שֶׁכָּל הַשֶּׁבַח וְהַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ (מַה שְּׁמוֹ). ׳נָדָב וַאֲבִיהוּא׳, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁשְּׁנֵי אֵלֶּה לֹא נִמְצְאוּ כְמוֹתָם בְּיִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
וְאִית דְּמַתְנֵי (לה אפכא) הַבְּכֹר נָדָב, דָּא בִּלְחוֹדוֹי, וַאֲבִיהוּא - בִּלְחוֹדוֹי, וְכָל חַד אִתְחֲשִׁיב בְּעֵינֵיהּ, כְּתַרְוַיְיהוּ, כְּאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. אֲבָל ׳נָדָב וַאֲבִיהוּא׳ בִּלְחוֹדַיְיהוּ, שְׁקוּלִין הֲווֹ לְקָבֵל שִׁבְעִין סַנְהֶדְרִין, דַּהֲווֹ מְשַׁמְּשִׁין קָמֵי מֹשֶׁה. וּבְגִין כַּךְ, מִיתָתְהוֹן מְכַפְּרָא עַל יִשְׂרָאֵל. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה׳ (ויקרא י, ו). - וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַבְּכֹר נָדָב, כְּלוֹמַר, הַהוּא, דְּכָל שְׁבָחָא וִיקָרָא דִּלֵּיהּ (מה שמיה). ׳נָדָב וַאֲבִיהוּא׳, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, דְּהָנֵי תְּרֵי, לָא אִשְׁתְּכָחוּ כְּוָתַיְיהוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
׳אשר פדה את אברהם׳
זכות יעקב העומדת לאברהם ולחנניה מישאל ועזריה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.