שבעת ההבלים שבפסוק - להבים כנגד שבעה ושבעה מוצקות
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 32 · דף קו ע"ב
לשון הזוהר
אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּיא רַבִּי אֵימָא לָן שׁוּם רְמִיזָא בְּהַאי קְרָא, דְלָא אִתְכַּסְיָּא חָכְמָתָא דָא מִן חַבְרַיָּיא, אָמַר לוֹן רַבָּנָן בְּוַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית תַּמָּן, אֲבָל אֵימָא לְכוּ בִרְמִיזָא, שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן, (וְזַכָּאָה מָאן דְּלָא נָטִיל לְאַגְרָיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא,) וְאִינוּן דִּכְלִילָן בְּבַת שֶׁבַע, וְאִינוּן בְּהַאי קְרָא, הֲבֵל חַד, הֲבָלִים תְּרֵין הָא תְּלַת, הֲבֵל הֲבָלִים תְּלַת הֲרֵי שִׁית, הַכֹּל הָבֶל הָא שֶׁבַע, וּלְקִבְלַיְיהוּ שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית״ץ וכו', אֵלּוּ שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת׳ (זכריה ד, ב), (° וְאִינוּן שֶׁבַע הֲוַיּוֹת, ° דְאִתְּמַר בְּהוֹן בַּאֲמִירָה ׳יְהִי אוֹר, וַהֲוִי׳ מִיָּד, וּלְבוּשִׁין דְּאִינוּן שֶׁבַע הֲוַיּוֹת אִינוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית״ץ וְחַבְרוֹי, ° הֶבֶל אִיהוּ לַהַב, הֲבָלִים לֶהָבִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (תהלים כט, ז) קוֹל יהו''ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, וּמָאן דְּיָדַע בְּאִלֵּין הֲבָלִים, כַּד אַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי וּמִלִּבֵּיהּ ° יָדַע לְכַוְונָא בִשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְכָל הֲבָלִים מִינָה תַּלְיָין, וּמִתְלַבְּשָׁן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° דִכְלִיל שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית''ץ וְחַבְרוֹי, דְּאִינוּן אַתְוָון דִּבְּהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, דְּאִלֵּין תַּלְיָין בַּאֲמִירָה וְאִלֵּין בַּעֲשִׂיָּה, בְּרָזָא דְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מִיָּד, וְאִלֵּין שֶׁבַע הֲבָלִים אִינוּן כְּפוּלִים, לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁרַגִּין דִּמְנַרְתָּא, כְּפוּלִים, ° דְּאִתְּמַר בְּהוּ ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת וְגוֹ'׳ (זכריה ד, ב), אלין באמירה ואלין בעשיה) וְאִינוּן י״ה יו״ד ה״א, ו״ה וא״ו ה״א אִלֵין אִינוּן ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת׳).
תרגום
אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים: רַבִּי, אֱמֹר לָנוּ אֵיזוֹ רְמִיזָה בְּפָסוּק זֶה, שֶׁלֹּא תִּכָּסֶה חָכְמָה זוֹ מֵהַחֲבֵרִים. אָמַר לָהֶם רַבָּנָן: בְּוַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן יֵשׁ שָׁם, אֲבָל אֹמַר לָכֶם בִּרְמִיזָה. שֶׁבַע הֲבָלִים הֵם (וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נוֹטֵל שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה), וְהֵם הַכְּלוּלִים בְּ'בַת שֶׁבַע', וְהֵם בְּפָסוּק זֶה: 'הֲבֵל' אֶחָד, 'הֲבָלִים' שְׁתַּיִם, הֲרֵי שָׁלֹשׁ, 'הֲבֵל הֲבָלִים' שָׁלֹשׁ, הֲרֵי שֵׁשׁ, 'הַכֹּל הָבֶל' הֲרֵי שֶׁבַע. וּכְנֶגְדָּם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת 'אבגית"ץ' וְכוּ'. אֵלֶּה שִׁבְעַת הַהֲבָלִים הֵם כְּפוּלִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה הַכְּפוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת׳ (זכריה ד, ב). וְהֵם שֶׁבַע הֲוָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן בַּאֲמִירָה 'יְהִי אוֹר', וְהָיָה מִיָּד. וּלְבוּשֵׁי אוֹתָן שֶׁבַע הֲוָיוֹת הֵם שֶׁבַע הַשֵּׁמוֹת 'אבגית"ץ' וַחֲבֵרָיו. 'הֶבֶל' הוּא לַהַב, 'הֲבָלִים' לְהָבִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳קוֹל יהו"ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהלים כט, ז). וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בַּהֲבָלִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁמּוֹצִיא אוֹתָם מִפִּיו וּמִלִּבּוֹ, יוֹדֵעַ לְכַוֵּן בַּשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּל הַהֲבָלִים מִמֶּנָּה תְּלוּיִים, וּמִתְלַבְּשִׁים בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁכּוֹלֶלֶת שֶׁבַע שֵׁמוֹת 'אבגית"ץ' וַחֲבֵרָיו, שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאֵלּוּ תְּלוּיִים בָּאֲמִירָה וְאֵלּוּ בָּעֲשִׂיָּה, בְּסוֹד 'אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מִיָּד'. וְאֵלֶּה שִׁבְעַת הַהֲבָלִים הֵם כְּפוּלִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה הַכְּפוּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת וְגוֹמֵר׳ (זכריה ד, ב), אֵלּוּ בָּאֲמִירָה וְאֵלּוּ בָּעֲשִׂיָּה, וְהֵם יָ"הּ - יוֹ"ד הֵ"א, וָ"ה - וָא"ו הֵ"א, אֵלּוּ הֵם ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמרו ליה חברייא רבי אימא לן שום רמיזא בהאי קרא, דלא אתכסיא חכמתא דא מן חברייא, אמר לון רבנן בודאי רזא עלאה אית תמן, אבל אימא לכו ברמיזא, שבע הבלים אינון, (וזכאה מאן דלא נטיל לאגרייהו בהאי עלמא,) ואינון דכלילן בבת שבע, ואינון בהאי קרא, הבל חד, הבלים תרין הא תלת, הבל הבלים תלת הרי שית, הכל הבל הא שבע, ולקבלייהו שבע שמהן אבגית״ץ וכו', אלו שבע הבלים אינון כפולים, לקבל שבע שרגין דמנרתא, כפולים, דאתמר בהון ׳שבעה ושבעה מוצקות׳ (זכריה ד, ב), (° ואינון שבע הויות, ° דאתמר בהון באמירה ׳יהי אור, והוי׳ מיד, ולבושין דאינון שבע הויות אינון שבע שמהן אבגית״ץ וחברוי, ° הבל איהו להב, הבלים להבים, ועלייהו אתמר (תהלים כט, ז) קול יהו'ה חוצב להבות אש, ומאן דידע באלין הבלים, כד אפיק לון מפומוי ומלביה ° ידע לכוונא בשכינתא עלאה, דכל הבלים מינה תליין, ומתלבשן בשכינתא תתאה, ° דכליל שבע שמהן אבגית'ץ וחברוי, דאינון אתוון דבהון אתבריאו שמיא וארעא, דאלין תליין באמירה ואלין בעשיה, ברזא דאומר ועושה מיד, ואלין שבע הבלים אינון כפולים, לקבל שבע שרגין דמנרתא, כפולים, ° דאתמר בהו ׳שבעה ושבעה מוצקות לנרות וגו'׳ (זכריה ד, ב), אלין באמירה ואלין בעשיה) ואינון י״ה יו״ד ה״א, ו״ה וא״ו ה״א אלין אינון ׳שבעה ושבעה מוצקות׳).
התרגום: אמרו לו החברים: רבי, אמר לנו איזו רמיזה בפסוק זה, שלא תכסה חכמה זו מהחברים. אמר להם רבנן: בודאי סוד עליון יש שם, אבל אמר לכם ברמיזה. שבע הבלים הם (ואשרי מי שלא נוטל שכרם בעולם הזה), והם הכלולים ב'בת שבע', והם בפסוק זה: 'הבל' אחד, 'הבלים' שתים, הרי שלש, 'הבל הבלים' שלש, הרי שש, 'הכל הבל' הרי שבע. וכנגדם שבעה שמות 'אבגית"ץ' וכו'. אלה שבעת ההבלים הם כפולים, כנגד שבעה נרות המנורה הכפולים, שנאמר בהם ׳שבעה ושבעה מוצקות׳ (זכריה ד, ב). והם שבע הויות, שנאמר בהן באמירה 'יהי אור', והיה מיד. ולבושי אותן שבע הויות הם שבע השמות 'אבגית"ץ' וחבריו. 'הבל' הוא להב, 'הבלים' להבים, ועליהם נאמר ׳קול יהו"ה חצב להבות אש׳ (תהלים כט, ז). ומי שיודע בהבלים הללו, כשמוציא אותם מפיו ומלבו, יודע לכון בשכינה העליונה, שכל ההבלים ממנה תלויים, ומתלבשים בשכינה התחתונה, שכוללת שבע שמות 'אבגית"ץ' וחבריו, שהם אותיות שבהן נבראו שמים וארץ, שאלו תלויים באמירה ואלו בעשיה, בסוד 'אומר ועושה מיד'. ואלה שבעת ההבלים הם כפולים, כנגד שבעה נרות המנורה הכפולים, שנאמר בהם ׳שבעה ושבעה מוצקות לנרות וגומר׳ (זכריה ד, ב), אלו באמירה ואלו בעשיה, והם י"ה - יו"ד ה"א, ו"ה - וא"ו ה"א, אלו הם ׳שבעה ושבעה מוצקות׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואינון שבע הוויין כו'. עיין לעיל ע"ד ב' ז' זמנין אתקריאת הוי"ה כו' ואית בהון כ"ח אתוון דאתמר בהון ועתה יגדל נא כח ה', ובאלין ז' שמהן אתקריאת היא בת שבע כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים