ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 20: ואנשי קדש תהיון לי - מדרגות קדוש וקדש ואסור לשון הרע בישראל › פיסקה 4 (קכא ע"ב)

קדש ישראל לה' ראשית תבואתה - ראשית חכמה יראת ה'

משפטים · ואנשי קדש תהיון לי - מדרגות קדוש וקדש ואסור לשון הרע בישראל · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף קכא ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי אַבָּא הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וַהֲווּ אָזְלֵי עִמֵּיהּ רִבִּי יוֹסִי וְרִבִּי חִיָּיא, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, (ס"א דתנינן) ׳וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי׳, מְנָלָן. אֲמַר לֵיהּ, הָא רִבִּי יוֹסִי וְכֻלְּהוּ חַבְרַיָּיא שַׁפִּיר קַאמְרוּ, וְהָכִי הוּא. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳ (ירמיהו ב, ג), רֵאשִׁית - וַדַּאי חָכְמָה אִקְרֵי רִאשִׁית, דִּכְתִּיב, ׳רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה׳ (תהילים קיא, י).

תרגום

רַבִּי אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, ׳וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי (שמות כב, ל)׳ - מִנַּיִן לָנוּ? אָמַר לוֹ, הֲרֵי רַבִּי יוֹסֵי וְכָל הַחֲבֵרִים יָפֶה אָמְרוּ, וְכָךְ זֶה. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (ירמיהב) ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה׳. רֵאשִׁית, וַדַּאי חָכְמָה נִקְרֵאת רֵאשִׁית, שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אבא הוה אזיל בארחא, והוו אזלי עמיה רבי יוסי ורבי חייא, אמר רבי חייא, (ס"א דתנינן) ׳ואנשי קדש תהיון לי׳, מנלן. אמר ליה, הא רבי יוסי וכלהו חברייא שפיר קאמרו, והכי הוא. מנלן. דכתיב, ׳קדש ישראל ליהו"ה ראשית תבואתה׳ (ירמיהו ב, ג), ראשית - ודאי חכמה אקרי ראשית, דכתיב, ׳ראשית חכמה יראת יהו"ה׳ (תהילים קיא, י).

התרגום: רבי אבא היה הולך בדרך, והיו הולכים עמו רבי יוסי ורבי חייא. אמר רבי חייא, ׳ואנשי קדש תהיון לי (שמות כב, ל)׳ - מנין לנו? אמר לו, הרי רבי יוסי וכל החברים יפה אמרו, וכך זה. מנין לנו? שכתוב (ירמיהב) ׳קדש ישראל לה' ראשית תבואתה׳. ראשית, ודאי חכמה נקראת ראשית, שכתוב (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה'.

מן המפרשים

זוהר הרקיע: (דף קכ"א ע"ב) אי הכי מאי דכתיב ( תהילים קיא-ה ) טרף נתן ליראיו טרף נתן לכלבים מיבעי ליה וכו' דמלה דא לא יהבא לאזדהריה ביה אלא לאינון דחלי שמיה ודחלין ליה.‏ הנה טרף הוא כמנין רפ"ח ניצוצין עם הכולל והם הם רפ"ח נצוצין שנפלו וצריך…

הסולם: רבי אבא הוה וכו': ר"א היה הולך בדרך, והלכו עמו ר' יוסי ור' חייא. אמר ר' חייא, ואנשי קדש תהיון לי, שאמרו שהוא חכמה, מאין לנו זה, א"ל הרי ר' יוסי וכל החברים יפה אמרו, שהוא חכמה, וכן הוא. מאין לנו, כי כתוב, קדש ישראל לה' ראשית…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: