ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי - מה אומר הזוהר על שמות לא יז
הפסוק "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת…" (שמות לא יז) מובא בזוהר ב-18 מקומות. בין הנושאים: שבת - כלל ששת הימים וכנסת ישראל כלתה; והאכלתיך נחלת יעקב - סעודת זעיר אנפין השלישית; נשמה יתרה בשבת - שם ה' השלם מכל צדדיו.
הפסוק
בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה ה׳ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ {ס}
בלי ניקוד: ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש {ס}
כל מקומות הזוהר על הפסוק
- שבת - כלל ששת הימים וכנסת ישראל כלתהבשלח · מאמר 28 (׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת) · פיסקה 49 · דף סג ע"ב׳ראו כי׳ - יהו"׳ה נתן לכם השבת׳, מאי שבת. יומא דביה נייחין שאר יומין, והוא כללא דכל אינון שיתא אחרנין, ומניה מתברכין. רבי ייסא אמר, וכן נמי כנסת ישראל אקרי שבת, בגין…
- והאכלתיך נחלת יעקב - סעודת זעיר אנפין השלישיתיתרו · מאמר 27 (׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא) · פיסקה 13 · דף פח ע"בבסעודתא תליתאה דשבתא, כתיב ׳והאכלתיך נחלת יעקב אביך׳. דא היא סעודתא דזעיר אפין, דהוי בשלימותא. וכלהו שיתא יומין, מההוא שלימו מתברכן. ובעי בר נש למחדי בסעודתיה, ולאשלמא…
- נשמה יתרה בשבת - שם ה' השלם מכל צדדיויתרו · מאמר 27 (׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא) · פיסקה 16 · דף פח ע"בובגיני כך כתיב, ׳ביני ובין בני ישראל׳. ומשום דכל מהימנותא אשתכח בשבתא, יהבין ליה לבר נש נשמתא אחרא, נשמתא עלאה, נשמתא דכל שלימו בה, כדוגמא דעלמא דאתי. ובגיני כך אקרי…
- קול הכרוז - קריאה לשלוש שמחות האבות בשבתיתרו · מאמר 27 (׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא) · פיסקה 22 · דף פט ע"אקל כרוזא נפיק, אתערו קדישי עליונין, אתערו עמא קדישא, דאתבחר לעילא ותתא. אתערו חדוותא לקדמות מאריכון. אתערו בחדוותא שלימתא. אזדמנו בתלת חדוון, דתלת אבהן. אזדמנו לקדמות…
- פתח רבי יצחק ויקהל משה - כנס ישראל למסר להם שבת כמקדם טרם חטא העגלויקהל · מאמר 11 (פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות) · פיסקה 34 · דף רג ע"אפתח רבי יצחק אבתריה ואמר, ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'׳ . אמאי כניש לון. בגין לממסר לון שבת כמלקדמין, דהא בקדמיתא עד לא עבדו בני ישראל ית עגלא, מסר לון את השבת.…
- הואיל ועומד עם האדם צריך לשמרו וזהו את השבת חלק ירשה לנו כאחדויקהל · מאמר 14 (נוספת רוח נשמה בשבת - סוד הזווג בלילה ועטור הנקדה מלמעלה ומלמטה) · פיסקה 7 · דף רד ע"בוהואיל וקיימא עמיה דבר נש, אצטריך ליה לנטרא ליה. ועל דא כתיב ׳ושמרו בני ישראל את השבת׳. שבת, דא הוא ההיא נקודה תתאה. את השבת, דא הוא האי רוחא, אתפשטותא דההיא נקודה.…
- חכמי הסודות צריכים לסדר תשמישם בלילה זה שרוח עליונה קדושה יורדת לבנים קדושיםויקהל · מאמר 14 (נוספת רוח נשמה בשבת - סוד הזווג בלילה ועטור הנקדה מלמעלה ומלמטה) · פיסקה 14 · דף רה ע"אובגין דא, חכימין דידעין רזין, בעיין לסדרא שמושא דלהון, בהאי ליליא. מאי טעמא. בגין דכל יומי דשבתא, אית לון רוחא אחרא דשרא על עלמא, ובהאי ליליא אית לון רוחא אחרא קדישא…
- שמיני - צדיק אחד המקיים את העולם ויסוד כל הנפשותתוספות כרך א · מאמר 40 (השמיני שהוא שביעי - צדיק יסוד הנפשות ומידת שבת המשקה לכל) · פיסקה 1 · דף רסה ע"אתאנא עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים וכשישראל צדיקים מתגבר ואם לאו מתחלש והוא סובל כל העולם דכתיב ׳וצדיק יסוד עולם׳ - ואם חלש לא יוכל להתקיים העולם -…
- ׳לדרתם׳ בשבת- דירה מתוקנת כדירת חתן לקבלת הכלהתוספות כרך ג · מאמר 4 (׳ועשו להם ציצת׳- ׳לדרתם׳ בציצית ובשבת, שמירת הדירה והיוצא ממנה) · פיסקה 2 · דף שא ע"אבשבת דכתיב ׳לדרתם, מאי טעמא׳. מפני שכיון שקידש היום, דירתם של ישראל צריכה להיות בנר דלוק ושלחן ערוך ומטה ממוצעת, ודירתן מתוקנת כדירת חתן לקבל בו הכלה. ומאי ניהו. שבת…
- רות נעמי ובעז בדמות קשרי המדרגות העליונות - ונעמי היא תשובה ועולם הבאזוהר חדש · מאמר 107 (מדרש רות בהמשכו - מצות הפתח בזכור ושמור ושרש זרע דוד בצדיק) · פיסקה 22אמר לון, רות ונעמי ובועז, תלתיהון, בדיוקנא דקומרין דרגין עלאין קיימין, וזרע דוד מגו דיוקנא דאילן אישתיל בעלמא. נעמי, כמה דאת אמר ׳ויהי נעם ה' אלהינו עלינו׳. ועל שמא דא,…
- ׳בזאת יבא אהרן׳ - שאין אדם מפיק רצון קונו אלא בזאתזוהר חדש · מאמר 123 (תקונא קדמאה בהמשכו - זרקא מקיף שופר הולך סגולתא בעלית השכינה ובקץ הגאלה) · פיסקה 9׳בזאת יבא אהרן אל הקדש׳. בא וראה אין אדם מפיק רצון הקדוש ברוך הוא אלא בזאת, שעליה נאמר ׳מצא אשה מצא טוב׳. וזאת היא עת לעשות לה'. וכמה עתים יש ועליהם נאמר אל ׳יבא בכל…
- תשע המראות שראה יחזקאל - מדמות אדם עד דמות כבוד ה'תיקוני זוהר · מאמר 1 (׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם) · פיסקה 30 · דף ו ע"א[ו.] ° תניינא, ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ ° דא איהו יוד הא ואו הא ° כליל תשע נקודין, ועשיראה שכינתא כלילא מכלהו, ° וכלא א, ° דלית אדם בלא א', ° וכלא…
- תפלת שבת הנקראת קבלה - ומזונה ביד הקב"ה ולא ביד שליחתיקוני זוהר · מאמר 23 (תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה) · פיסקה 17 · דף נז ע"א[הגהה דף נז.] ושבת איהי פה, דאתפתחא ° בערב שבת לקבלא לה בהאי צלותא דשבת, ° דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה, ° ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין, ° ובה צלותא דבר נש מקובלת…
- השם בהפוך אותיותיו בתוך הקלפות - והקלפות הנקראות עריותתיקוני זוהר · מאמר 85 (תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת) · פיסקה 11 · דף לא ע"ב[וילנא לא ע"ב] ואית מאן דאמר דבאלין קלפין איהו שמא קדישא בהפוכא הוה'י. ורזא דמלה ° ׳וכל זה' איננ׳ "ו שו"ה ל"י. ואנון ה' בתהו, ו' בבהו. ב'ו הו'א ° אנ'י וה'ו. ׳וחשך על…
- ׳כאור שבעת הימים׳- ששה כלים נאים, ושבת המקיימת את כל הנפשותספר הבהיר · מאמר 2 (׳שמעתי שמעך יראתי׳- מדקדוקי הנקודות עד המחשבה שאין לה קץ) · פיסקה 17מאי דכתיב ׳והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים׳, הימים ימים מיבעי ליה, אלא אותן ימים שכתוב בהן כי ששת ימים עשה ה' וגו', אמר לו חברו וכן קבלתי…