הואיל ועומד עם האדם צריך לשמרו וזהו את השבת חלק ירשה לנו כאחד
ויקהל · נוספת רוח נשמה בשבת - סוד הזווג בלילה ועטור הנקדה מלמעלה ומלמטה · מאמר 14 · פיסקה 7 · דף רד ע"ב
לשון הזוהר
וְהוֹאִיל וְקַיְּימָא עִמֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְנַטְרָא לֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת׳. שַׁבָּת, דָּא הוּא הַהִיא נְקוּדָה תַּתָּאָה. אֶת הַשַּׁבָּת, דָּא הוּא הַאי רוּחָא, אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּהַהִיא נְקוּדָה. הַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא, כַּד אִתּוֹסָף קִדּוּשָׁן וּבִרְכָּאן מִלְּעֵילָּא, עַל הַהִיא נְקוּדָה, אִתְנְהִיר כֹּלָּא, וְאִתְעָבִיד רוּחָא נְהִירָא בְּכָל סִטְרִין, אִתְפְּלַג לְעֵילָּא וְנָהִיר. וְאִתְפְּלַג לְתַתָּא וְנָהִיר. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנִי יִשְׂרָאֵל׳ חוּלָק אַחֲסָנָא אִית לָן כַּחֲדָא.
תרגום
וְהוֹאִיל וְעוֹמֵד עִם הָאָדָם, צָרִיךְ לוֹ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת׳ (שמות לא, טז) - אֶת הַשַּׁבָּת - שַׁבָּת זוֹ הִיא נְקֻדָּה תַּחְתּוֹנָה. אֶת הַשַּׁבָּת - זוֹהִי אוֹתָהּ רוּחַ, הִתְפַּשְּׁטוּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נְקֻדָּה. אוֹתָהּ הַהִתְפַּשְּׁטוּת, כְּשֶׁנּוֹסָפוֹת קְדֻשּׁוֹת וּבְרָכוֹת מִלְמַעְלָה עַל אוֹתָהּ נְקֻדָּה, הַכֹּל נָאוֹר, וְנַעֲשֵׂית רוּחַ מְאִירָה בְּכָל הַצְּדָדִים, מִתְחַלֵּק לְמַעְלָה וּמֵאִיר, וְנֶחֱלָק לְמַטָּה וּמֵאִיר. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לא, יז), חֵלֶק יְרֻשָּׁה יֵשׁ לָנוּ כְּאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והואיל וקיימא עמיה דבר נש, אצטריך ליה לנטרא ליה. ועל דא כתיב ׳ושמרו בני ישראל את השבת׳. שבת, דא הוא ההיא נקודה תתאה. את השבת, דא הוא האי רוחא, אתפשטותא דההיא נקודה. ההוא אתפשטותא, כד אתוסף קדושן וברכאן מלעילא, על ההיא נקודה, אתנהיר כלא, ואתעביד רוחא נהירא בכל סטרין, אתפלג לעילא ונהיר. ואתפלג לתתא ונהיר. ודא הוא דכתיב ׳ביני ובין בני ישראל׳ חולק אחסנא אית לן כחדא.
התרגום: והואיל ועומד עם האדם, צריך לו לשמר אותו, ועל זה כתוב ׳ושמרו בני ישראל את השבת׳ (שמות לא, טז) - את השבת - שבת זו היא נקדה תחתונה. את השבת - זוהי אותה רוח, התפשטותה של אותה נקדה. אותה ההתפשטות, כשנוספות קדשות וברכות מלמעלה על אותה נקדה, הכל נאור, ונעשית רוח מאירה בכל הצדדים, מתחלק למעלה ומאיר, ונחלק למטה ומאיר. וזהו שכתוב ׳ביני ובין בני ישראל׳ (שמות לא, יז), חלק ירשה יש לנו כאחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: איקרי כולא שבת ר"ל שהמלכות היא בין תרין דרועין ומתעטרן מחג"ת וחג"ת מאימא וזהו שבת הראשון שבת שהיא מלכות עלתה לש'. וש' מתעטרין בעלמא דאתי. ומ"ש וכד אבהן וכו' הוא שבת הגדול שעולים חג"ת לאבא הנקרא נקודה עילאה ע"כ ואזיל לשיטתיה…
הסולם: והואיל וקיימא עמיה וכו': וכיון שנמצא עם האדם, צריכים לשמרו, וע"כ כתוב, ושמרו בני ישראל את השבת. שבת זה, היא נקודה תחתונה, שהיא מלכות. את השבת, זה הוא רוח הזה, שהוא התפשטות של נקודה ההיא, התפשטות ההוא, כשנתוסף קדושה וברכות…
אור יקר: האי רוחא אתפשטותא שהוא המתפשט למטה הבא על ישראל שצריך שמירה כדי שיסתעף בהם ולמעלה, ובזה ההיא אתפשטרתא כד אתופף קדושן רברכאן מסוד ימין ושמאל קדושה וברכה כנודע, מלעילא מסוד חכמה ובינה,
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: