השם בהפוך אותיותיו בתוך הקלפות - והקלפות הנקראות עריות
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 11 · דף לא ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא לא ע"ב] וְאִית מָאן דְּאָמַר דִּבְאִלֵּין קְלִפִּין אִיהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּהִפּוּכָא הוה'י. וְרָזָא דְּמִלָּה ° ׳וְכָל זֶה' אֵינֶנּ׳ "וּ שׁוֹ"ה לִ"י. וְאִנּוּן ה' בְּתֹהוּ, ו' בְּבֹהוּ. ב'ו הו'א ° אנ'י וה'ו. ׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳. וְחֹשֶׁךְ בֵּהּ ה'. תְּהוֹם בֵּהּ י'. וְכַד (וילנא לא ע"ב) אִיהִי ה' זְעֵירָא בִּקְלִפָּה דְּאִיהִי תֹּהוּ, מַה כְּתִיב ° לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ. דְּלֵית לָהּ חִבּוּרָא דְּיִחוּדָא עִם בַּעְלָהּ כַּד אִיהִי מִתְלַבְּשָׁא בְּתֹהוּ. וְאִלֵּין קְלִפִּין אִתְקְרִיאוּ ° עֲרָיוֹת, וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמֶּךָ לֹא תְגַלֵּה׳ (ויקרא יח, ז). ° דָּא חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם דְּאִנּוּן עֶרְוַת אַבָּא וְאִמָּא דְּאִנּוּן י'ה. ° עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ, תֹּהוּ וְחֹשֶׁךְ. ׳עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַּת אָבִיךָ אוֹ בַּת אִמֶּךָ׳, ° דָּא ה' זְעֵירָא תהו, וְכֻּלְּהוּ עֲרָיִין אִנּוּן הָכָא, ° וְהָכָא אִתְּמַר ׳לֶאֱכֹל לְשָׁבְעָה וְלִמְכַסֶּה עַתִּיק׳ (ישעיה כג):
תרגום
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁבַּקְּלִפּוֹת הָאֵלֶּה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - הוה"י. וְסוֹד הַדָּבָר: "׳וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי׳" - וְהֵם: הֵ"א בְּ"תֹהוּ", וָא"ו בְּ"בֹהוּ", בּ"וֹ הוּ"א אֲנִ"י וְה"וּ, "׳וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם׳" - וְהַחֹשֶׁךְ בּוֹ הֵ"א, הַתְּהוֹם בּוֹ יוֹ"ד. וּכְשֶׁהִיא הֵ"א זְעֵירָא בַּקְּלִפָּה שֶׁהִיא תֹהוּ, מַה כָּתוּב? "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ" - שֶׁאֵין לָהּ חִבּוּר יִחוּד עִם בַּעְלָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתֹהוּ. וּקְלִפּוֹת אֵלֶּה נִקְרָאוֹת "עֲרָיוֹת", וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (ויקרא יח) 'עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה' - זֶה חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם שֶׁהֵם עֶרְוַת אַבָּא וְאִמָּא שֶׁהֵם יָ"ה. עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ - תֹהוּ וָחֹשֶׁךְ. ׳עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַּת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ׳ - זוֹ הֵ"א זְעֵירָא, תֹהוּ, וְכָל הָעֲרָיוֹת הֵן כָּאן, וְכָאן נֶאֱמַר (ישעיה כג) 'לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא לא ע"ב] ואית מאן דאמר דבאלין קלפין איהו שמא קדישא בהפוכא הוה'י. ורזא דמלה ° ׳וכל זה' איננ׳ "ו שו"ה ל"י. ואנון ה' בתהו, ו' בבהו. ב'ו הו'א ° אנ'י וה'ו. ׳וחשך על פני תהום׳. וחשך בה ה'. תהום בה י'. וכד (וילנא לא ע"ב) איהי ה' זעירא בקלפה דאיהי תהו, מה כתיב ° לא תהו בראה. דלית לה חבורא דיחודא עם בעלה כד איהי מתלבשא בתהו. ואלין קלפין אתקריאו ° עריות, ועליהו אתמר ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ (ויקרא יח, ז). ° דא חשך ותהום דאנון ערות אבא ואמא דאנון י'ה. ° ערות אשה ובתה, תהו וחשך. ׳ערות אחותך בת אביך או בת אמך׳, ° דא ה' זעירא תהו, וכלהו עריין אנון הכא, ° והכא אתמר ׳לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׳ (ישעיה כג):
התרגום: ויש מי שאומר שבקלפות האלה השם הקדוש בהפוך אותיות - הוה"י. וסוד הדבר: "׳וכל זה איננו שוה לי׳" - והם: ה"א ב"תהו", וא"ו ב"בהו", ב"ו הו"א אנ"י וה"ו, "׳וחשך על פני תהום׳" - והחשך בו ה"א, התהום בו יו"ד. וכשהיא ה"א זעירא בקלפה שהיא תהו, מה כתוב? "לא תהו בראה" - שאין לה חבור יחוד עם בעלה כשהיא מתלבשת בתהו. וקלפות אלה נקראות "עריות", ועליהן נאמר (ויקרא יח) 'ערות אביך וערות אמך לא תגלה' - זה חשך ותהום שהם ערות אבא ואמא שהם י"ה. ערות אשה ובתה - תהו וחשך. ׳ערות אחותך בת אביך או בת אמך׳ - זו ה"א זעירא, תהו, וכל העריות הן כאן, וכאן נאמר (ישעיה כג) 'לאכל לשבעה ולמכסה עתיק'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וכל זה כו'. השם בהיפוך והמן ועשרה בניו הן עשר כתרין דמסאבותא שבהן ד' קליפין הנ"ל כמש"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 7 פסוקים. אינדקס הפסוקים