ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 85: תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת › פיסקה 10 (לא ע"א)

ארבע אותיות השם השולטות על ארבע מיתות בית דין - ותהום אל תהום

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - העלאת התפלה בזרקא עד אין סוף, ומדת זאת · מאמר 85 · פיסקה 10 · דף לא ע"א

לשון הזוהר

וְרָזָא דְּמִלָּה ׳וְעַתָּה ° לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים׳ (איוב לז), ° אִתְּמַר הָכָא ׳וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר׳, וְאִתְּמַר בְּמִצְרָאֵי ׳לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו׳ ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר׳. ° וְחֹשֶׁךְ הוּא שְׂרֵפָה, וְעָלֵהּ אִתְּמַר ׳תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֶמּוֹ כַּקַּשׁ׳. וְדָא אִיהוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, ° אֶשָּׁא דְּאוֹרַיְתָא ° דְּאַכְלָא אֶשָּׁא נוּכְרָאָה. ° תְּהוֹ"ם הוּא הַמָּוֶ"ת. ° וְאִית תְּהוֹם אָחֳרָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ° ׳תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ׳ (תהלים מב), מַאי צִנּוֹרֶיךָ, ° אִנּוּן צִנּוֹרִין דְּחָכְמְתָא דְּאִנּוּן וַוֵּי הָעַמּוּדִים. כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ, ° אִלֵּין טְעָמִים דְּאוֹרַיְתָא. ° וְגַלֶּיךָ, אִלֵּין נִקּוּדֵי אוֹרַיְתָא. עָלַי עָבָרוּ, דָּא ° רָזָא דְּעִבּוּ"ר, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳ (שמות לד). ° וְאִית תְּהוֹם דְּאִיהוּ בְּהִפּוּךְ אַתְוָן הַמָּוֶת, וְאִיהוּ הֶרֶג. וְד' אַתְוָן דְּשֵׁם יְהוָֹ'ה שָׁלְטִין עַל ד' מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק. ° י' עֲבִידַת סְקִילָה בה"ו. ה' עֲבִידַת שְׂרֵפָה בְּחֹשֶׁךְ. ° ה' אִתְלַבְּשַׁת בֵּהּ לְמֶעֱבַד דִּינָא בְּחַיָּבַיָּא. ° ו' אִתְלְבַשׁ בתה"ו דְּאִיהוּ קַו יָרֹק לְמֶעֱבַד בֵּהּ חֵנֶק. ° ה' אִתְלְבַשׁ בַּתְּהוֹם דְּאִיהוּ הַמָּוֶת לְמֶעֱבַד בֵּהּ הֶרֶג. וְהָאָרֶץ כָּלִיל מִכֻּלְּהוּ קְלִפִּין, ° וּשְׁכִינְתָּא מִתְלַבְּשַׁת בָּהּ לְבַעֲרָא רוּחַ הַטֻמְאָה. כד"א ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳.

תרגום

וְסוֹד הַדָּבָר (איוב לז) 'וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים', נֶאֱמַר כָּאן 'וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר', וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם: ׳לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו׳, 'וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר'. וְהַחֹשֶׁךְ הוּא שְׂרֵפָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר 'תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ'. וְזוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, אֵשׁ הַתּוֹרָה הָאוֹכֶלֶת אֵשׁ נָכְרִית. תְּהוֹ"ם הוּא הַמָּוֶ"ת. וְיֵשׁ תְּהוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים מב) 'תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ'. מַהוּ "צִנּוֹרֶיךָ"? אֵלֶּה צִנּוֹרוֹת הַחָכְמָה שֶׁהֵם וָוֵי הָעַמּוּדִים. "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ" - אֵלֶּה טַעֲמֵי הַתּוֹרָה. "וְגַלֶּיךָ" - אֵלֶּה נְקֻדּוֹת הַתּוֹרָה. "עָלַי עָבָרוּ" - זֶה סוֹד הָ"עִבּוּר", שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות לד) 'וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא'. וְיֵשׁ תְּהוֹם שֶׁהוּא בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת "הַמָּוֶת", וְהוּא הֶרֶג. וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם יְהוָֹה שׁוֹלְטוֹת עַל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: סְקִילָה, שְׂרֵפָה, הֶרֶג וְחֶנֶק. יוֹ"ד - עֲבוֹדַת סְקִילָה בְּה"ו. הֵ"א - עֲבוֹדַת שְׂרֵפָה בְּחֹשֶׁךְ, הֵ"א מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרְשָׁעִים. וָא"ו מִתְלַבֵּשׁ בַּתְּה"וּ שֶׁהוּא קַו יָרֹק, לַעֲשׂוֹת בּוֹ חֶנֶק. הֵ"א מִתְלַבֵּשׁ בַּתְּהוֹם שֶׁהוּא הַמָּוֶת, לַעֲשׂוֹת בּוֹ הֶרֶג. וְהָאָרֶץ כְּלוּלָה מִכָּל הַקְּלִפּוֹת, וְהַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהּ לְבַעֵר אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר '׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורזא דמלה ׳ועתה ° לא ראו אור בהיר הוא בשחקים׳ (איוב לז), ° אתמר הכא ׳ועתה לא ראו אור׳, ואתמר במצראי ׳לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו׳ ׳ולכל בני ישראל היה אור׳. ° וחשך הוא שרפה, ועלה אתמר ׳תשלח חרונך יאכלמו כקש׳. ודא איהו אש אוכלת אש, ° אשא דאוריתא ° דאכלא אשא נוכראה. ° תהו"ם הוא המו"ת. ° ואית תהום אחרא דאתמר בה ° ׳תהום אל תהום קרא לקול צנוריך׳ (תהלים מב), מאי צנוריך, ° אנון צנורין דחכמתא דאנון ווי העמודים. כל משבריך, ° אלין טעמים דאוריתא. ° וגליך, אלין נקודי אוריתא. עלי עברו, דא ° רזא דעבו"ר, דאתמר בה ׳ויעבר ה' על פניו ויקרא׳ (שמות לד). ° ואית תהום דאיהו בהפוך אתון המות, ואיהו הרג. וד' אתון דשם יהו'ה שלטין על ד' מיתות בית דין, סקילה שרפה הרג וחנק. ° י' עבידת סקילה בה"ו. ה' עבידת שרפה בחשך. ° ה' אתלבשת בה למעבד דינא בחיביא. ° ו' אתלבש בתה"ו דאיהו קו ירק למעבד בה חנק. ° ה' אתלבש בתהום דאיהו המות למעבד בה הרג. והארץ כליל מכלהו קלפין, ° ושכינתא מתלבשת בה לבערא רוח הטמאה. כד"א ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳.

התרגום: וסוד הדבר (איוב לז) 'ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים', נאמר כאן 'ועתה לא ראו אור', ונאמר במצרים: ׳לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו׳, 'ולכל בני ישראל היה אור'. והחשך הוא שרפה, ועליו נאמר 'תשלח חרונך יאכלמו כקש'. וזו אש אוכלת אש, אש התורה האוכלת אש נכרית. תהו"ם הוא המו"ת. ויש תהום אחר, שנאמר בו (תהלים מב) 'תהום אל תהום קורא לקול צנוריך'. מהו "צנוריך"? אלה צנורות החכמה שהם ווי העמודים. "כל משבריך" - אלה טעמי התורה. "וגליך" - אלה נקדות התורה. "עלי עברו" - זה סוד ה"עבור", שנאמר בו (שמות לד) 'ויעבר ה' על פניו ויקרא'. ויש תהום שהוא בהפוך אותיות "המות", והוא הרג. וארבע אותיות שם יהוה שולטות על ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק. יו"ד - עבודת סקילה בה"ו. ה"א - עבודת שרפה בחשך, ה"א מתלבשת בו לעשות דין ברשעים. וא"ו מתלבש בתה"ו שהוא קו ירק, לעשות בו חנק. ה"א מתלבש בתהום שהוא המות, לעשות בו הרג. והארץ כלולה מכל הקלפות, והשכינה מתלבשת בה לבער את רוח הטמאה, כמו שנאמר '׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: לא ראו אור. בגלות וזהו ועתה לא כו'. מ"מ בהיר הוא כו' מלגאו:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: