והאכלתיך נחלת יעקב - סעודת זעיר אנפין השלישית
יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - סוד שלוש הסעודות וזיווג המטרוניתא · מאמר 27 · פיסקה 13 · דף פח ע"ב
לשון הזוהר
בִּסְעוּדָתָא תְּלִיתָאָה דְּשַׁבְּתָא, כְּתִיב ׳וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ׳. דָּא הִיא סְעוּדָתָא דִּזְעֵיר אַפִּין, דְּהַוֵי בִּשְׁלֵימוּתָא. וְכֻלְּהוּ שִׁיתָא יוֹמִין, מֵהַהוּא שְׁלִימוּ מִתְבָּרְכָן. וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחדֵי בִּסְעוּדָתֵיהּ, וּלְאַשְׁלְמָא אִלֵּין סְעוּדָתֵי, דְּאִינּוּן סְעוּדָתֵי מְהֵימָנוּתָא שְׁלֵימָתָא, דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּי מְהֵימָנוּתָא עִלָּאָה, דְּהָא דִּילְהוֹן הִיא, וְלָא דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבְגִינִי כַּךְ אָמַר, ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לא, יז).
תרגום
בַּסְּעוּדָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת כָּתוּב ׳וְהַאֲכַלְתִּיךְ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךְ׳ (ישעיה נח, יד) - זוֹהִי הַסְּעוּדָה שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁהוּא בִּשְׁלֵמוּת. וְכָל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מֵאוֹתָהּ שְׁלֵמוּת מִתְבָּרְכִים. וְצָרִיךְ אָדָם לִשְׂמֹחַ בִּסְעוּדָתוֹ וּלְהַשְׁלִים הַסְּעוּדוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵן סְעוּדוֹת הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁל זֶרַע קָדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא שֶׁלָּהֶם וְלֹא שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר, ׳בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לא, יז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בסעודתא תליתאה דשבתא, כתיב ׳והאכלתיך נחלת יעקב אביך׳. דא היא סעודתא דזעיר אפין, דהוי בשלימותא. וכלהו שיתא יומין, מההוא שלימו מתברכן. ובעי בר נש למחדי בסעודתיה, ולאשלמא אלין סעודתי, דאינון סעודתי מהימנותא שלימתא, דזרעא קדישא דישראל, די מהימנותא עלאה, דהא דילהון היא, ולא דעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות. ובגיני כך אמר, ׳ביני ובין בני ישראל׳ (שמות לא, יז).
התרגום: בסעודה השלישית של שבת כתוב ׳והאכלתיך נחלת יעקב אביך׳ (ישעיה נח, יד) - זוהי הסעודה של זעיר אנפין שהוא בשלמות. וכל ששת הימים מאותה שלמות מתברכים. וצריך אדם לשמח בסעודתו ולהשלים הסעודות הללו, שהן סעודות האמונה השלמה של זרע קדוש של ישראל, שהאמונה העליונה היא שלהם ולא של עמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות. ומשום כך אמר, ׳ביני ובין בני ישראל׳ (שמות לא, יז).
מן המפרשים
מקדש מלך: דא היא סעודתא דזעיר ז"ל הסידור במנחה היא סעודת הזעיר תכוין שעולה הזעיר בדיקנא דאריך עד מזל הח' והוא נהנה מהשפעת פומא דאריך ולכך נק' סעודתא דזעיר. ובס"הכ הביא פי' זה. ועוד כתב שבשחרית מזדווגים חיך וגרון דזעיר ע"י הלשון נמצא…
אור החמה: דא הוא סעודתא דזעיר דהוי בשלימותא. הגם שבאדרת האזינו משמע דסעודת מנחה היא דעתיקא האי דהכא הוא העיקר שתירץ בדקדוק סדר והתם מעלת המדות ממטה למעלה. ואומרו דהוי בשלימותא פי' כי שתי הסעודות הם תלויות עד שתבא סעודת מנחה שאז שלימות…
אור יקר: והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא הוא עיר אנפין, לקבליה בעא לאשלמא סעודתי, ובעי ודתי, ולמחדי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: