ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 23: תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה › פיסקה 17 (נז ע"א)

תפלת שבת הנקראת קבלה - ומזונה ביד הקב"ה ולא ביד שליח

תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 17 · דף נז ע"א

לשון הזוהר

[הגהה דף נז.] וְשַׁבָּת אִיהִי פֶה, (נ״א פתח) דְּאִתְפַּתְּחָא ° בְּעֶרֶב שַׁבָּת (הגהה דף נז ע"א) לְקַבְּלָא לָהּ בְּהַאי צְלוֹתָא דְשַׁבָּת, ° דְּהָא צְלוֹתָא דְשַׁבָּת אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, ° וּמִינָהּ מְקַבְּלִין כָּל סְפִירָאן דֵּין מִן דֵּין, ° וּבָהּ צְלוֹתָא דְבַר נַשׁ מְקוּבֶּלֶת קֳדָם יהו״ה, ° וְאִיהִי צְלוֹתָא דַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, ° וְאִיהִי ה' עִלָּאָה, דְתַקִּינוּ בָּהּ חָמֵשׁ צְלוֹתִין בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי. ° אֲבָל שַׁבָּת אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° כְּלִילָא מִתְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן תְּלַת עַנְפִין דְּש' דְּשַׁבָּ״ת, ° בַּ״ת יְחִידָה אִיהִי נְקוּדָה בֶּחָלָל דִּילָהּ, ° וְאִיהִי חַג דְּכָל (נ״א דכליל כל) יוֹמִין טָבִין, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ׳ (ישעיהו מ, כב). ° אֲבָל נִשְׁמָתָא יְתֵירָא בְּשַׁבָּת וּבְיוֹמִין טָבִין וּבְכָל מוּסָפִין, אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, תּוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, צְלוֹתָא דְשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל תְּלַת זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלָלָא דְתַמְנֵי סְרֵי צְלוֹתִין, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, סָלְקִין בְּשִׁית יוֹמִין חַ״י, ° וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּ״ה, בְּיוֹמִין דְּחוֹל אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא ° עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, ° אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַוי לְאִתְּתָא דְאִתְפַּרְנְסַת עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ בְיוֹנָה, דְאִתְּמַר ׳וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ׳ (בראשית ח, יא), וְאַמַּאי ׳עֲלֵה זַיִת׳, אֶלָּא אָמְרַת יוֹנָה, רִבּוֹן עָלְמִין, תְּהֵא מְזוֹנָא דִילִי מְסוּרָה בִּידָךְ וּתְהֵא ° מְרִירָא כַּזַּיִת, וְלָא תְּהֵא מְתוּקָה וּמְסוּרָה בְיַד שְׁלִיחַ, וּשְׁלִיחַ בְּהַאי אֲתַר דָּא מטטרו״ן. ° וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת צְלוֹתָא דְפִסְחָא מִסִּטְרָא דִימִינָא, צְלוֹתָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, צְלוֹתָא דְשָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וּבַעֲלָה נְחִית בְכָל אֲתַר לְקַבְּלָא לָהּ (ולתקוני מאני קרבא).

תרגום

[ הגהה דף נז. ] והשבת היא פה, (נוסח אחר: פתח) שנפתח בערב שבת (הגהה דף נז ע"א) לקבלה בתפילת שבת זו, שהרי תפילת שבת נקראת 'קבלה', וממנה מקבלות כל הספירות זו מזו, ובה תפילת האדם מתקבלת לפני יהו"ה, והיא תפילת עשרת ימי תשובה, והיא ה' עליונה, שתיקנו בה חמש תפילות ביום הכיפורים. אבל שבת היא שכינה תחתונה, כלולה משלושת האבות, שהם שלושת הענפים של ש' שב'שבת', 'בת' יחידה - היא נקודה בחלל שלה, והיא חג של כל (נוסח אחר: הכולל את כל) הימים הטובים, עליה נאמר ' ׳הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ׳ (ישעיהו מ, כב) '. אבל הנשמה היתרה בשבת וביום טוב ובכל המוספים, היא אימא עליונה, תוספת רוח הקודש. תפילת ששת ימי החול, שלוש פעמים בכל יום, היא שכינה תחתונה, כלל של שמונה עשרה תפילות, שלוש פעמים ביום, עולות בששת הימים חַ"י, ועל שמה נקראת 'תפילת כל פֶּה'. בימי החול מביא לה מזון על ידי שליח, אבל בשבת וימים טובים מביא לה מזון על ידי הקב"ה עצמו, אוי לאישה המתפרנסת על ידי שליח! וכבר פירשוהו ביונה, שנאמר ' ׳וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ׳ (בראשית ח, יא) ', ולמה עלה זית? אלא אמרה היונה: ריבון העולמים, יהי מזוני מסור בידך ויהיה מר כזית, ואל יהיה מתוק ומסור ביד שליח, והשליח במקום הזה הוא 'מטטרון'. ועוד, השכינה נקראת תפילת פסח מצד הימין, תפילת ראש השנה מצד השמאל, תפילת שבועות מצד עמוד האמצע, ובעלה יורד בכל מקום לקבלה (ולתקן כלי מלחמה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [הגהה דף נז.] ושבת איהי פה, (נ״א פתח) דאתפתחא ° בערב שבת (הגהה דף נז ע"א) לקבלא לה בהאי צלותא דשבת, ° דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה, ° ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין, ° ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם יהו״ה, ° ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, ° ואיהי ה' עלאה, דתקינו בה חמש צלותין ביומא דכפורי. ° אבל שבת איהי שכינתא תתאה, ° כלילא מתלת אבהן, דאינון תלת ענפין דש' דשב״ת, ° ב״ת יחידה איהי נקודה בחלל דילה, ° ואיהי חג דכל (נ״א דכליל כל) יומין טבין, עלה אתמר ׳היושב על חוג הארץ׳ (ישעיהו מ, כב). ° אבל נשמתא יתירא בשבת וביומין טבין ובכל מוספין, איהי אימא עלאה, תוספת רוח הקדש, צלותא דשית יומין דחול תלת זמנין בכל יומא, איהי שכינתא תתאה, כללא דתמני סרי צלותין, תלת זמנין ביומא, סלקין בשית יומין ח״י, ° ועל שמיה אתקרי תפלת כל פ״ה, ביומין דחול אייתי לה מזונא ° על ידי שליח, ° אבל בשבת ויומין טבין אייתי לה מזונא על ידא דקודשא בריך הוא, ווי לאתתא דאתפרנסת על ידי שליחא, והא אוקמוהו ביונה, דאתמר ׳והנה עלה זית טרף בפיה׳ (בראשית ח, יא), ואמאי ׳עלה זית׳, אלא אמרת יונה, רבון עלמין, תהא מזונא דילי מסורה בידך ותהא ° מרירא כזית, ולא תהא מתוקה ומסורה ביד שליח, ושליח בהאי אתר דא מטטרו״ן. ° ועוד שכינתא אתקריאת צלותא דפסחא מסטרא דימינא, צלותא דראש השנה מסטרא דשמאלא, צלותא דשבועות מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° ובעלה נחית בכל אתר לקבלא לה (ולתקוני מאני קרבא).

התרגום: [ הגהה דף נז. ] והשבת היא פה, (נוסח אחר: פתח) שנפתח בערב שבת (הגהה דף נז ע"א) לקבלה בתפילת שבת זו, שהרי תפילת שבת נקראת 'קבלה', וממנה מקבלות כל הספירות זו מזו, ובה תפילת האדם מתקבלת לפני יהו"ה, והיא תפילת עשרת ימי תשובה, והיא ה' עליונה, שתיקנו בה חמש תפילות ביום הכיפורים. אבל שבת היא שכינה תחתונה, כלולה משלושת האבות, שהם שלושת הענפים של ש' שב'שבת', 'בת' יחידה - היא נקודה בחלל שלה, והיא חג של כל (נוסח אחר: הכולל את כל) הימים הטובים, עליה נאמר ' ׳הישב על חוג הארץ׳ (ישעיהו מ, כב) '. אבל הנשמה היתרה בשבת וביום טוב ובכל המוספים, היא אימא עליונה, תוספת רוח הקודש. תפילת ששת ימי החול, שלוש פעמים בכל יום, היא שכינה תחתונה, כלל של שמונה עשרה תפילות, שלוש פעמים ביום, עולות בששת הימים ח"י, ועל שמה נקראת 'תפילת כל פה'. בימי החול מביא לה מזון על ידי שליח, אבל בשבת וימים טובים מביא לה מזון על ידי הקב"ה עצמו, אוי לאישה המתפרנסת על ידי שליח! וכבר פירשוהו ביונה, שנאמר ' ׳והנה עלה זית טרף בפיה׳ (בראשית ח, יא) ', ולמה עלה זית? אלא אמרה היונה: ריבון העולמים, יהי מזוני מסור בידך ויהיה מר כזית, ואל יהיה מתוק ומסור ביד שליח, והשליח במקום הזה הוא 'מטטרון'. ועוד, השכינה נקראת תפילת פסח מצד הימין, תפילת ראש השנה מצד השמאל, תפילת שבועות מצד עמוד האמצע, ובעלה יורד בכל מקום לקבלה (ולתקן כלי מלחמה).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: בע"ש כו'. דמעלי שבתא הוא במלכות, וכמו שאמרו בזוהר פרשת בראשית ה' ב' ואיהי אתפתחת בערב שבת, וביום השבת - צדיק, שריא אמא על הלשון בתוך פה, והוא הצלותא - פה ולשון, דהיא פה תורה שבעל פה וכמו שאומר לעיל י"ג א' (בהקדמה אחרת. ג.פ.)…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 2 פסוקים. אינדקס הפסוקים