ריב השכינה על בניה בגלות - ועל העני שמצד הצדיק
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 18 · דף נג ע"א
לשון הזוהר
[נג.] (דף נג ע"א) דָּבָר אַחֵר ׳שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יהו''ה׳ (מיכה ו, ב), מָאן רִיב יהו״ה וּמָאן הָרִים, רִיב יהו״ה דָּא שְׁכִינְתָּא, הָרִים אִלֵּין אֲבָהָן, רִיב אִיהִי קְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַל בְּנָהָא דְאִינוּן בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְלַאו אִינוּן בְּגָלוּתָא, אִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל אִינוּן מִסְכְּנִין דְּאָזְלִין מִתְתָּרְכִין מֵאַתְרַיְהוּ, בְגִין דִּיְרַחֵם עֲלַיְהוּ, וּקְרָא אוֹכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי׳ (ישעיה כז, ה), תְּרֵי שְׁלָמֵי, חַד עִם שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי רִיב לְגַבֵּיהּ עַל מִסְכְּנָא, ° וּמָאן אִיהוּ מִסְכְּנָא דְעָבְדַת רִיב בְּגִינֵיהּ, דָּא מִסְכְּנָא דְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן כַּד צַדִּיק דְּאִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ בְּחַ״י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, ° וְצָוְוחִין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° וְאִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ (משלי א, כח) ° אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.
תרגום
[ נג. ] (דף נג ע"א) דבר אחר: ' ׳שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב׳ (מיכה ו, ב) יְהוָה' - מהו 'ריב יהוה' ומהם 'ההרים'? 'ריב יהוה' - זו השכינה, 'ההרים' - אלו האבות, 'ריב' היא קטטה ומחלוקת עם הקב"ה על בניה שהם בגלות, ובזמן שאינם בגלות, יש לה ריב אתו על אותם עניים ההולכים ומגורשים ממקומם, כדי שירחם עליהם, והפסוק מוכיח, זהו שכתוב ' ׳אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי׳ (ישעיה כז, ה) ' - שני שלומות: אחד עם השכינה שיש לה ריב אתו על העני, ומיהו העני שעליו נעשה הריב? זהו העני שהוא מצד הצדיק, וכל שכן כאשר הצדיק חרב ויבש מברכות התפילה, וצועקים אל הקב"ה, ונאמר להם ' ׳אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה׳ (משלי א, כח) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [נג.] (דף נג ע"א) דבר אחר ׳שמעו הרים את ריב יהו'ה׳ (מיכה ו, ב), מאן ריב יהו״ה ומאן הרים, ריב יהו״ה דא שכינתא, הרים אלין אבהן, ריב איהי קטטה ומחלקת לקודשא בריך הוא, על בנהא דאינון בגלותא, ובזמנא דלאו אינון בגלותא, איהי ריב לגביה על אינון מסכנין דאזלין מתתרכין מאתריהו, בגין דירחם עליהו, וקרא אוכח, הדא הוא דכתיב ׳או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי׳ (ישעיה כז, ה), תרי שלמי, חד עם שכינתא דאיהי ריב לגביה על מסכנא, ° ומאן איהו מסכנא דעבדת ריב בגיניה, דא מסכנא דאיהו מסטרא דצדיק, וכל שכן כד צדיק דאיהו חרב ויבש בח״י ברכאן דצלותא, ° וצווחין לגבי קודשא בריך הוא, ° ואתמר לגבייהו (משלי א, כח) ° אז יקראנני ולא אענה.
התרגום: [ נג. ] (דף נג ע"א) דבר אחר: ' ׳שמעו הרים את ריב׳ (מיכה ו, ב) יהוה' - מהו 'ריב יהוה' ומהם 'ההרים'? 'ריב יהוה' - זו השכינה, 'ההרים' - אלו האבות, 'ריב' היא קטטה ומחלוקת עם הקב"ה על בניה שהם בגלות, ובזמן שאינם בגלות, יש לה ריב אתו על אותם עניים ההולכים ומגורשים ממקומם, כדי שירחם עליהם, והפסוק מוכיח, זהו שכתוב ' ׳או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי׳ (ישעיה כז, ה) ' - שני שלומות: אחד עם השכינה שיש לה ריב אתו על העני, ומיהו העני שעליו נעשה הריב? זהו העני שהוא מצד הצדיק, וכל שכן כאשר הצדיק חרב ויבש מברכות התפילה, וצועקים אל הקב"ה, ונאמר להם ' ׳אז יקראנני ולא אענה׳ (משלי א, כח) '.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ומאן איהו מסכנא כו'. רוצה לומר ההוא מסכנא שהוא בדרגא דצדיק, וכמו שמסכנא צדיק חרב ויבש כמו שמפרש והולך, כן ההוא שהוא בדרגא דיליה, דדיו לעבד להיות כרבו וכמו שאומר לעיל א' ב', וכן ההוא ריב הוא על צדיק - יסוד עצמו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: