ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 1: ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם › פיסקה 30 (ו ע"א)

תשע המראות שראה יחזקאל - מדמות אדם עד דמות כבוד ה'

תיקוני זוהר · ׳והמשכילים יזהירו׳ - הקדמת תקוני הזהר, עשית קן להקב"ה ושכינתו ולנשמות הגולות עמהם · מאמר 1 · פיסקה 30 · דף ו ע"א

לשון הזוהר

[ו.] ° תִּנְיָינָא, ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כו) ° דָא אִיהוּ יֶוְדֹ הִאֻ וּאֻו הָא ° כְּלִיל תֵּשַׁע נְקוּדִין, (דף ו ע״א) וַעֲשִׂירָאָה שְׁכִינְתָּא כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ, ° וְכֹלָּא א, ° דְּלֵית אָדָם בְּלָא א', ° וְכֹלָּא אִיהוּ (עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא) א', ° אִיהוּ יהו״ה דִּכְלִיל א, וְאִיהוּ שְׁמָא מְפָרַשׁ דִּכְלִיל א לְאַחְזָאָה דְאִם רָץ לִבְּךָ שׁוּב לְאָחוֹר. תְּלִיתָאָה, כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב, ° וְדָא שְׁכִינְתָּא, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן, דְּנִשְׁמָתִין דּוֹמִין קֳדָם שְׁכִינְתָּא כְּנֵרוֹת לִפְנֵי הָאֲבוּקָה, וּבְגִין דָּא ׳כְּמַרְאֵה אֵשׁ ° בֵּית לָהּ׳ (שם א, כז), וְאִיהִי בֵּי כְּנִישְׁתָּא דִלְעִילָא, ° אֵ״שׁ נֹגַ״הּ, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (ישעיה נו, ז), ° וְאִיהו אֵשׁ בֵּית לָהּ מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, ° דְאִיהו ב', יוֹמָא תִּנְיָינָא דְאִתְבְּרֵי בֵּיהּ גֵּיהִנָּם, ° א' יוֹמָא קַדְמָאָה דְאִתְבְּרֵי בֵּיהּ גַּן עִדֶן, וְדָא חֶסֶד, ° עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּמַרְאֵה אָדָם ° כְּלִיל תַּרְוַיְהוּ, ° וָא״ו לִימִינָא אֶחָ״ד, ° ל״ב לִשְׂמָאלָא יו״ד ה״א ה״א. ° מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, אִינוּן תְּרֵין שׁוֹקִין, תְּרֵין נְבִיאֵי קְשׁוֹט, וְאִינוּן רְבִיעָאָה וַחֲמִשָּׁאָה לְחֶסֶד, ° דְּמִתַּמָּן בִּנְיָנָא דְעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג), ° ה' עִלָּאָה אִתְפַּשְׁטַת עַד הוֹד, חַמְשִׁין תַּרְעִין, וּבְגִין דָּא קָא רָמִיז עֲלָהּ, ׳רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ ° ונגה לו סביב׳, ° וּבָהּ שִׁית מַרְאוֹת. שְׁבִיעָאָה, (יחזקאל א, כח) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת, הַקֶּשֶׁת ° דָּא צַדִּיק יְסוֹד עָלְמָא, כְּמַרְאֵה דִיליהּ לְתַתָּא מטטרו״ן, דָּא חָזָא יְחֶזְקֵאל, ° דְּאִיהוּ כְּלִיל כָּל מַרְאוֹת. חֵיזוּ תְּמִינָאָה, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° דְאִתְּמַר בָּהּ (ירמיהו לא, כא) נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר, וּבְגִין דָּא ׳כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב׳, ° אֵשׁ נֹגַהּ. תְּשִׁיעָאָה, ׳הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יהו״ה׳, ° חָכְמָה עִלָּאָה, ° דְמוּת דִּילָהּ חָזָא יְחֶזְקֵאל לְתַתָּא, וְלָא חָכְמָה.

תרגום

שֵׁנִית, ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמַעְלָה׳ (יחזקאל א, כו), זֶה יֶוְדֹ הִאֻ וּאֻו הָא, כּוֹלֵל תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, וְעֲשִׂירִית - הַשְּׁכִינָה כְּלוּלָה מִכֻּלָּן, וְהַכֹּל א, שֶׁאֵין 'אָדָם' בְּלִי א', וְהַכֹּל הוּא (עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא) א', הוּא יהו״ה הַכּוֹלֵל א, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ הַכּוֹלֵל א לְהַרְאוֹת שֶׁאִם רָץ לִבְּךָ שׁוּב לְאָחוֹר. שְׁלִישִׁית, ׳כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ׳ סָבִיב, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁכָּךְ קָבְעוּ הָרַבָּנִים שֶׁנְּשָׁמוֹת דּוֹמוֹת לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה כְּנֵרוֹת לִפְנֵי הָאֲבוּקָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ ' ׳כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ׳ ', וְהִיא בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְּמַעְלָה, אֵ"שׁ נֹגַ"הּ, ׳כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה׳ יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים (ישעיה נו, ז), וְהוּא ׳אֵשׁ בֵּית לָהּ׳ מִצַּד הַגְּבוּרָה, שֶׁהוּא ב', יוֹם שֵׁנִי שֶׁנִּבְרָא בּוֹ גֵּיהִנֹּם, א' יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁנִּבְרָא בּוֹ גַּן עֵדֶן, וְזֶה חֶסֶד, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּמַרְאֵה אָדָם כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם, וָא"ו לְיָמִין - אֶחָ"ד, ל"ב לִשְׂמֹאל - יו"ד ה"א ה"א. ׳מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַעְלָה, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה׳, אֵלֶּה שְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם, שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, וְהֵם רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי לַחֶסֶד, שֶׁמִּשָּׁם בִּנְיַן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג), ה' הָעֶלְיוֹנָה מִתְפַּשֶּׁטֶת עַד הוֹד, חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ רוֹמֵז עָלֶיהָ ' ׳רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ ', וּבָהּ שֵׁשׁ מַרְאוֹת. שְׁבִיעִית, כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת (יחזקאל א, כח), הַקֶּשֶׁת - זֶה צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, מַרְאֵהוּ לְמַטָּה - מטטרו"ן, זֶה רָאָה יְחֶזְקֵאל, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמַּרְאוֹת. מַרְאֶה שְׁמִינִי, ' ׳כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב׳ ', זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר (ירמיה לא, כא), וּמִשּׁוּם כָּךְ ' ׳כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב׳ ', אֵשׁ נֹגַהּ. תְּשִׁיעִית, ' ׳הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה׳ '' - חָכְמָה עִלָּאָה, אֶת דְּמוּתָהּ רָאָה יְחֶזְקֵאל לְמַטָּה, וְלֹא הַחָכְמָה עַצְמָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ו.] ° תניינא, ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (יחזקאל א, כו) ° דא איהו יוד הא ואו הא ° כליל תשע נקודין, (דף ו ע״א) ועשיראה שכינתא כלילא מכלהו, ° וכלא א, ° דלית אדם בלא א', ° וכלא איהו (עמודא דאמצעיתא) א', ° איהו יהו״ה דכליל א, ואיהו שמא מפרש דכליל א לאחזאה דאם רץ לבך שוב לאחור. תליתאה, כמראה אש בית לה סביב, ° ודא שכינתא, דהכי אוקמוהו רבנן, דנשמתין דומין קדם שכינתא כנרות לפני האבוקה, ובגין דא ׳כמראה אש ° בית לה׳ (שם א, כז), ואיהי בי כנישתא דלעילא, ° א״ש נג״ה, כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים (ישעיה נו, ז), ° ואיהו אש בית לה מסטרא דגבורה, ° דאיהו ב', יומא תניינא דאתברי ביה גיהנם, ° א' יומא קדמאה דאתברי ביה גן עדן, ודא חסד, ° עמודא דאמצעיתא כמראה אדם ° כליל תרויהו, ° וא״ו לימינא אח״ד, ° ל״ב לשמאלא יו״ד ה״א ה״א. ° ממראה מתניו ולמעלה, וממראה מתניו ולמטה, אינון תרין שוקין, תרין נביאי קשוט, ואינון רביעאה וחמשאה לחסד, ° דמתמן בנינא דעלמא, הדא הוא דכתיב ׳עולם חסד יבנה׳ (תהלים פט, ג), ° ה' עלאה אתפשטת עד הוד, חמשין תרעין, ובגין דא קא רמיז עלה, ׳ראיתי כמראה אש ° ונגה לו סביב׳, ° ובה שית מראות. שביעאה, (יחזקאל א, כח) כמראה הקשת, הקשת ° דא צדיק יסוד עלמא, כמראה דיליה לתתא מטטרו״ן, דא חזא יחזקאל, ° דאיהו כליל כל מראות. חיזו תמינאה, כן מראה הנגה סביב, דא שכינתא תתאה, ° דאתמר בה (ירמיהו לא, כא) נקבה תסובב גבר, ובגין דא ׳כן מראה הנגה סביב׳, ° אש נגה. תשיעאה, ׳הוא מראה דמות כבוד יהו״ה׳, ° חכמה עלאה, ° דמות דילה חזא יחזקאל לתתא, ולא חכמה.

התרגום: שנית, ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (יחזקאל א, כו), זה יוד הא ואו הא, כולל תשע נקדות, ועשירית - השכינה כלולה מכלן, והכל א, שאין 'אדם' בלי א', והכל הוא (עמודא דאמצעיתא) א', הוא יהו״ה הכולל א, והוא השם המפרש הכולל א להראות שאם רץ לבך שוב לאחור. שלישית, ׳כמראה אש בית לה׳ סביב, וזו השכינה, שכך קבעו הרבנים שנשמות דומות לפני השכינה כנרות לפני האבוקה, ומשום כך ' ׳כמראה אש בית לה׳ ', והיא בית הכנסת שלמעלה, א"ש נג"ה, ׳כי ביתי בית תפלה׳ יקרא לכל העמים (ישעיה נו, ז), והוא ׳אש בית לה׳ מצד הגבורה, שהוא ב', יום שני שנברא בו גיהנם, א' יום ראשון שנברא בו גן עדן, וזה חסד, עמודא דאמצעיתא כמראה אדם כולל שניהם, וא"ו לימין - אח"ד, ל"ב לשמאל - יו"ד ה"א ה"א. ׳ממראה מתניו ולמעלה, וממראה מתניו ולמטה׳, אלה שתי השוקים, שני נביאי אמת, והם רביעי וחמישי לחסד, שמשם בנין העולם, הדא הוא דכתיב ׳עולם חסד יבנה׳ (תהלים פט, ג), ה' העליונה מתפשטת עד הוד, חמשים שערים, ומשום כך רומז עליה ' ׳ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב׳ ', ובה שש מראות. שביעית, כמראה הקשת (יחזקאל א, כח), הקשת - זה צדיק יסוד עולם, מראהו למטה - מטטרו"ן, זה ראה יחזקאל, שהוא כולל כל המראות. מראה שמיני, ' ׳כן מראה הנגה סביב׳ ', זו השכינה התחתונה, שנאמר בה נקבה תסובב גבר (ירמיה לא, כא), ומשום כך ' ׳כן מראה הנגה סביב׳ ', אש נגה. תשיעית, ' ׳הוא מראה דמות כבוד ה׳ ' - חכמה עלאה, את דמותה ראה יחזקאל למטה, ולא החכמה עצמה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: תניינא כו'. דכל שנאמר מראה הוא מראה בפני עצמו כמו שמפרש והולך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: